פסק-דין בתיק תא 957/05 - פסקדין

תביעה בנושא גניבת עין והפרת סימן מסחר. הצדדים הם בעלים במשותף של סימן מסחר רשום: השם KARKADE וציור של מלכה מצרית. סימן המסחר זהה לסימן מסחר רוסי השייך ליצרן התה הרוסי ALIKANTE LTD (להלן: - " היצרן"). בתחילה שיתפו הצדדים פעולה ושווקו יחד תה צמחים, שייבאו מהיצרן. התובעת טוענת כי לאחר שתם שיתוף הפעולה בינה לבין הנתבע, החל הנתבע לשווק תחת סימן המסחר תה שאיננו תה מקורי של היצרן ושנארז על ידי היצרן. עמדת הנתבע היא שהתובעת הועסקה על-ידיו בעבר בעסקו ושלא הייתה מעולם שותפות ביניהם.

א. רקע

1.           הצדדים שיווקו בסמוך להגשת התובענה, כל אחד בנפרד, תה צמחים המופק מצמח ההיביסקוס.

2.           לתובעת זיכיון בלעדי לשיווק התה וזכות בלעדית לשימוש בסימן המסחר הרוסי (ראו נספחים א/1-א/2 לכתב התביעה).  זכויות אלו הוענקו לה על ידי היצרן ביום 10.4.01, לטענתה בטרם העסקתה על-ידי הנתבע.  התובעת טוענת, כי בשנת 2001 ייבאה משלוח קטן של תה מהיצרן לבדיקת היענות הציבור למוצר. עוד טוענת התובעת, כי במהלך שנת 2002 הציגה התובעת את המוצר בפני הנתבע, שהוא עוסק מורשה המייבא מוצרי מזון ומשקאות (מוכר בשם "טריאל יבוא ושיווק מזון") והציעה כי ישווקו יחדיו את המוצר.

3.           אין חולק, כי השניים רשמו במשותף סימן מסחר ישראלי, הדומה לסימן המסחר הרוסי: הוא מכיל ציור של מלכה מצרית ואת המילה 'קרקדה'. עם זאת, סימן המסחר הישראלי אינו מכיל את שמו של היצרן הנ"ל. הסימן תקף לגבי "שירותי שיווק מזון הנכללים בסוג 35". היצרן הנ"ל אינו בעל-דין בפניי.

כך הציג, בראשית הדרך, בא-כוח התובעת את השאלות שבמחלוקת:

"אינני חולק על כך ששני בעלי הדין רשומים במשותף כבעלים של סימן המסחר (וסכסוך כספי ביניהם מתברר בבימ"ש אחר). טענתי היא שגם אם יכול המשיב בשלב זה להשתמש בסימן המסחר, אין הוא יכול לעשות בו שימוש לצורך תיאור מוצר שאיננו התה המקורי של היצרן מרוסיה.

שניהם, לפי טענתי דהיום, יכולים לעשות שימוש בסימן המסחר, אבל רק לצורך תיאורו ושיווקו של התה המגיע מהספק ברוסיה. "

4.           הצדדים פעלו במשותף משנת 2002 עד שנת 2004. הצדדים חלוקים בשאלת אופי היחסים ביניהם בתקופה זו. התובעת טוענת, כי הייתה ביניהם שותפות ואילו הנתבע טוען כי העסיק את התובעת והיו ביניהם יחסי עובדת-מעביד. עוד חלוקים הצדדים לגבי המאורעות שהובילו לתום שיתוף הפעולה ביניהם.

5.           בשנת 2004 הקימה התובעת את החברה טרייאל יבוא ושיווק מזון בע"מ, ששמה דומה מאוד לשם עסקו של הנתבע. התובעת החלה לשווק תה באמצעות חברה זו. אין חולק כי התובעת משווקת תה המיוצר ונארז על ידי היצרן. הנתבע לעומתה, המשיך לשווק תה תחת סימן המסחר למרות שלטענת התובעת לא מדובר בתה של היצרן - שהתקשר, כזכור,  בהסכם בלעדיות עם התובעת.

ב. טענות הצדדים

6.           לטענת התובעת, לאחר תום שיתוף הפעולה בין הצדדים סיפק היצרן תה אך ורק לה. הנתבע מצידו המשיך לשווק תה והתובעת טוענת, כי הוא משווק תה שאינו תה של היצרן ובכך מיפר את סימן המסחר, מבצע עוולת גניבת עין ופוגע במוניטין היצרן ובמוניטין שלה.

7.           הנתבע מצידו, טוען כי מעולם לא הייתה לו שותפות עם התובעת, שעבדה בעבורו. עוד טוען הנתבע, כי הוא ביקש לרשום את סימן המסחר על שמו בלבד והתובעת הוסיפה את שמה לסימן המסחר במחטף ותוך טענת שווא, כי הרישום יאפשר לה לפעול כמיופת כוחו. הנתבע הזכיר, כי עסקו, שהיה קיים לפני שיתוף הפעולה עם התובעת, נשא בכל עלויות רישום סימן המסחר. הנתבע הוסיף וטען, כי לפני תום שיתוף הפעולה בין הצדדים לא רכשה התובעת סחורות מכל סוג.

טענה נוספת של הנתבע היא, כי המדבקות שנותרו אצלו שייכות לו ולא לנתבעת וכך גם אלו שנותרו אצל התובעת - ששיווקה מוצרים שעליהם מופיעים מספרי הטלפון של הנתבע וכתובתו. הנתבע מקיש מכך, כי הנתבעת השתמשה במדבקות שנרכשו על ידיו.

8.           בעניין איכות התה המשווק על ידיו ומקורו, טוען הנתבע, כי הוא משווק תה המיוצר על ידי היצרן ברוסיה וזאת מכוח הסכם שנחתם בינו לבין היצרן ביום 1.9.04 (ראו נספחים ד/1-ד/8 לכתב ההגנה). ההסכם שהציג הנתבע מעיד, כי הנתבע רכש מהיצרן פרחי היביסקוס שנאספו בגרמניה וכי מדובר במוצר לא ארוז, כך שאת האריזה ביצע הנתבע בעצמו. הנתבע הציג קבלות, שלטענתו מוכיחות, כי רכש מספר משלוחי עלי היביסקוס מהיצרן.

התובעת מגיבה לטענה זו ומציינת כי ההסכם שמציג הנתבע מוכחש על ידי היצרן הרוסי.  התובעת מסתמכת על מסמך שהועבר לה מהיצרן ולפיו ההסכם אינו מוכר לו. כמו כן מציגה התובעת מכתב שנשלח לנתבע מהיצרן ולפיו לאחר תום שיתוף הפעולה בין התובעת והנתבע, היצרן יעבוד רק עם התובעת ואילו הנתבע מתבקש להפסיק את השימוש בסימן המסחר (ראו נספח ה' לסיכומי התובעת). הנתבע מצביע על כך שמסמך זה אינו נושא תאריך וכי אין כל ראייה כי נשלח אליו מעולם.

בנוסף מסתמכת התובעת על עדות נציגת היצרן, הגב' אוקסנה קורטובה, בפניי, המאשרת את עמדתה. הנתבע, מצידו, מצביע על סתירות בעדות נציגת היצרן ועל דברים שלה המאששים את גרסתו, לשיטתו, בחקירתה הנגדית.

9.           הצדדים הציגו בדיקות מעבדה שונות בנוגע לתה המשווק על ידי הנתבע. הנתבע מסתמך על בדיקות מעבדה המראות, כי המוצר שהוא משווק הוא אכן חליטת היביסקוס וורד בר (ראו נספח ו' לכתב ההגנה). התובעת מצידה, משווה את הנתונים שהציג הנתבע לבדיקת מעבדה שהזמינה בעבור התה שהיא משווקת. השוואת הבדיקות מראה כי למוצרים הרכב תזונתי שונה אף על פי ששניהם זוהו כחליטת היביסקוס עם ורד בר. התובעת מסיקה מהשונות כי מדובר במוצרים שונים וכי הנתבע אינו משווק תה של היצרן.

ג. דיון