פסק-דין בתיק תא 1145/01

1.         התובעת מבקשת לקבוע כי הינה בעלת זכויות חכירה בדירה מס' 4 בבתי ברמן באילת והיא זכאית להירשם כבעלת זכויות כאמור בלשכת רישום המקרקעין ו/או במינהל מקרקעי ישראל.

2.         בכתב התביעה טענה התובעת:

א.                  התובעת התגוררה בדירה מס' 20/9 באילת, ולדירתה היתה צמודה דירה מס' 4 שהיתה של הנרי ביטון.

בחודש 10/75 נודע לה כי בעלי הדירה מס' 4, הנרי ביטון, עזב את הארץ וכי בכוונת בנק אפותיקאי כללי בע"מ הידוע כיום כבנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן - בנק לאומי למשכנתאות), עומד לממש משכנתא שרבצה על הדירה, בשל אי פרעון תשלומי המשכנתא על ידי ביטון, ואז היא פנתה לבנק וביקשה לרכוש את הזכויות בדירה ואלו נמכרו לה על ידי הבנק תמורת תשלום של 40,000 ל"י, ששולמו על ידיה ביום 7.10.75 לאחר שהוסבר לה כי הזכויות במקרקעין שייכות לבנק, וכי הבנק אמור בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים לרשום את הדירה על שם התובעת.

בתמיכה לכך צירפה התובעת לכתב התביעה "הודעת זיכוי" של בנק אפותיקאי מיום 7.10.75 בה נאמר:

"לכבוד ה"ה ציטון הנרי ע"י מנוחה אנטוקוליץ (התובעת) בתי ברמן 20/4 אילת, תמורת תשלום סופי בסך 40,000 ל"י לתשומת לבך! דירתך מבוטחת במאצעותנו עד יום 30.9.75.

הודעת זיכוי זו מאשרת כי סלקת את הלוואתך אצלנו במלואה.

במשבצת שבמסמך זה נאמר: לתשומת לב הלקוח: אם המשכנתא רשומה לזכות הבנק בלשכת רישום הקרקעות נא להפנות את מסדר התיק למזכירות הבנק לקביעת מועד לביצוע שחרור המשכנתא"

על המסמך האמור הופיעה חותמת הקופה והערה כי "הזיכוי נגד שיק עם רשות ביטול".

ב.                  התובעת שהינה אישה תמימה סמכה על נציגי הבנק שערכו את ההסכם וסמכה על כך שהבנק ירשום את זכויותיה בדירה.

מיד לאחר תשלום התמורה בגין הדירה קיבלה התובעת לידיה את החזקה בדירה, והתגוררה בה ו/או השכירה אותה לשוכרים שונים מאז ועד היום.

בתאריך 23.7.81 נשלח אישור נוסף ל"ביטון הנרי ע"י מנוחה אנטוקוליץ, בית ברמן 20/4 אילת", בו אישר הבנק כי הם סילקו את הלוואתם בבנק במלואה וכי תוקף הביטוח של דירתם הוא עד ליום 30.9.75 (נספח ב' לכתב התביעה).

ג.                   בחודש 10/99, עת רצתה התובעת למכור את הזכויות בדירה שבנדון, התברר לה כי לא נרשמו זכויותיה בדירה בשום דרך, ולאור זאת פנה ב"כ התובעת לבנק במכתב מיום 24.10.99, בו נאמר כי בשנת 1975 רכשה התובעת את הדירה מהבנק, וכי הוא מבקש לחפש במסמכי הבנק את הסכם הרכישה של הדירה.

ד.                  במכתב מיום 9.11.99 הודיע הבנק לב"כ התובעת כי לא הצליחו למצוא כל מסמך הנוגע לענין בבנק.

בתאריך 28.12.99 פנה ב"כ התובעת למשרד הבינוי והשיכון במכתב בו ביקש לבדוק אם יש להם רישומים של הזכויות בדירה.

כמו כן, פנתה באותה עת לנתבעים 1 - 5 שגם הם הודיעו לה במכתים מיום 4.1.00 ו-1.2.00 כי אין להם כל רישום של הזכויות בדירה.

ה.                 על פי סעיף 5 לחוק ההתישנות, תשי"ח - 1958, התישנה תביעה להנרי ביטון נגדה, לאור העובדה שהיא מחזיקה בדירה מיום 7.10.75, כאשר תקופת ההתישנות בענין שאינו מקרקעין הינה 7 שנים, במקרקעין - 15 שנה, ובמקרקעין שנרשמו לאחר סידור זכות קנין - 25 שנה.

3.         נתבעים 1 ו-4 טענו בכתב ההגנה:

א.                  דירה 20/4 נשוא הדיון מצויה בבית מס' 20 הידועה כבית אחד מתוך שני בתי דירות המכונים "בתי ברמן" באילת, במקרקעין הידועים כגוש (מוסדר) 40039 חלקות 22 ו-23 באילת, בהם נעשה הסדר, מתנהל לגביו רישום מקרקעין ונרשם כבית משותף ביום 29.7.92, כאשר פעולות הרישום נעשו על ידי עמידר (נתבעת 4). ההקצאה לבניית המבנים לא נעשתה על ידי המינהל, ולא מתנהל במינהל כל רישום של הדירה או של דירות אחרות באותו בית משותף.