תביעה כספית לתשלום פיצויים מוסכמים בסך של 198,100 ש"ח (נכון למועד הגשת התביעה) בגין הפרת הסכם מכר דירה ואיחור בתשלום. התביעה החלה דרכה ביום 11.4.10 בבית המשפט השלום בנהריה כתביעה בסדר דין מקוצר הכוללת סעד כספי וסעד של סילוק יד. התביעה הועברה בהסכמת הצדדים לפסים רגילים בהחלטת כב' השופט שחורי מיום 4.10.10.
התיק הובא לטיפולי לאחר שכב' השופט שחורי כבר שמע את הראיות, ואף הוגשו לו סיכומי הצדדים בכתב, אך לא הספיק ליתן את פסק הדין בתיק לפני פרישתו לגמלאות.
לאחר שהתיק הועבר לטיפולי, הוזמנו הצדדים לדיון בפניי שהתקיים ביום 10.5.12, ובמהלכו הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט"), כאשר הסכום המרבי שיהא רשאי בית המשפט לפסוק לא יעלה על סך של 50,000 ש"ח. כמו כן, הוסכם כי בעניין ההוצאות ושכר הטרחה, יטענו הצדדים, ובית המשפט יפסוק לפי שיקול דעתו.
טיעוני הצדדים בעל-פה בהתאם להסדר הדיוני, נשמעו ביום 15.5.12, ועתה הגיעה העת ליתן את פסק הדין.
רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת
:
1. עניינה של התביעה בדירת פנטהאוז בת שתי קומות וחמישה חדרים שנבנתה על גג בניין קיים ברח' חניתה 9/12 בנהריה, וידועה כחלק מחלקה 141, גוש 18165 (להלן: "
הדירה"). הדירה הייתה רשומה בלשכת רישום המקרקעין בבעלותה של קורל בוני הגליל בע"מ. ביום 15.5.08 רכש התובע את הזכויות בדירה מבעליה, לטובתו נרשמה הערת אזהרה, והוא היה זכאי להירשם כבעלי הדירה בעת רישום הבניין כבית משותף. ביום 23.11.08 התקשר התובע בהסכם עבודות קבלנות עם חברת וי. סמארה בניין ותשתיות 2005 בע"מ להקמת הדירה (נ/1) בהתאם להיתר בניה (נ/3).
2. לאחר בניית הדירה ומשא ומתן במסגרתו הוחלפו טיוטות שונות בין התובע לנתבעת (נספחים ב'1-ב'6 ו- ד'1-ד'6 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע), התקשרו הצדדים ביום 11.5.09 בהסכם מכר באשר לדירה (ראו: ב- "והואיל" השמיני להסכם, נספח א'1-א'6 לכתב התביעה; להלן: "
ההסכם"), בעבור סך של 1,060,000 ש"ח (סעיף 7 להסכם), כאשר התובע יוצג על ידי באת-כוחו, שהייתה אז בת זוגו, ואילו הנתבעת חתמה על ההסכם כנגד דעתו של עו"ד דב גוטרמן המנוח אשר החל לייצגה ביום 17.3.09, כחודשיים לפני חתימת ההסכם, לאחר שבתחילת המשא ומתן יוצגה על ידי ב"כ התובע.
3. במעמד חתימת ההסכם שילמה הנתבעת לתובע סך של 450,000 ש"ח בהתאם לסעיף 7.א. להסכם, ובהתאם לסעיף 7.ב. להסכם היה עליה להעביר לו את יתרת התמורה בסך של 610,000 ש"ח עד ליום 7.6.09 לכל המאוחר. "אולם כל איחור בתשלום הנ"ל עקב דרישות הבנק הממשכן שאינן תלויות בקונה ו/או שאינן תלויות במוכר יוארך המועד ב - 7 ימים נוספים. רק עם פרעון יתרת התשלום הנ"ל תימסר החזקה בנכס לקונה." (סעיף 7.ב. להסכם).
4. ב- "והואיל" השישי להסכם נרשם כי לתובע "משכנתא מדרגה ראשונה לטובת "טפחות, בנק למשכנתאות" בע"מ (להלן: "טפחות") אשר יתרתה לסילוק עומדת כיום על סך של כ- 400,000 ש"ח...". לפי סעיף 5.ד. להסכם, הסך של 610,000 ש"ח "ישולם ישירות לבנק הממשכן לסילוק המשכנתא בהעברה ישירה בין החשבונות למשכנתא" (נספח א'2 לכתב התביעה). לפי סעיף 7.ב. להסכם, מתוך הסך של 610,000 ש"ח, "תסולק המשכנתא הרובצת על הנכס בהעברה ישירה בין חשבונות המשכנתא והיתרה תועבר למוכר..." (סעיף 7.ב. להסכם).
5. לצורך הבטחת התחייבויות התובע על פי ההסכם, נקבע בסעיף 7.ג. להסכם כי מן היתרה של 610,000 ש"ח, יופקד סך של 50,000 ש"ח בידיה הנאמנות של ב"כ התובע.
6. יצוין כי במסמך הכתוב בכתב יד, אישרה הנתבעת בחתימתה "לבצע התיקונים שהתבצעו בהסכם בסעיפים 7א'+7ב' וכן בסעיף 8 להסכם, על אף שהתיקונים לא אושרו לי ע"י ב"כ עוה"ד דוב גוטרמן" (ת/2).
7. סעיף 15 להסכם שכותרתו "פיצויי הפרה" קובע כדלקמן:
"א. בגין כל יום באיחור העולה על שבעה ימים בביצוע תשלום מעבר למועד המופיע בסעיף 7 ב' דלעיל ישולם פיצוי קבוע מוסכם ומוערך מראש בסך השווה ל - 300 ש"ח.
ב. איחור של יותר מאשר (30) ימים בביצוע התשלום הקבוע בסעיף 7 ב' דלעיל יהווה הפרה יסודית של הסכם זה.
ג. בגין כל יום איחור במסירת הדירה מעבר לשבעה ימים למועד הקבוע בהסכם זה ישולם פיצוי קבוע מוסכם ומוערך מראש בסך השווה ל - 300 ש"ח, ברם, רק איחור של יותר מאשר 30 ימים במסירת הדירה יהווה הפרה יסודית של הסכם זה.
מבלי לפגוע ביתר סעיפי הסכם זה ובנוסף לאמור בם, מוסכם בזה בין הצדדים כי הפרת אחד מהסעיפים 5,6,7,8,9,10,11, לרבות סעיף 15 על כל סעיפיו להסכם זה תהווה הפרה יסודית של ההסכם.
כל צד אשר יפר הסכם זה הפרה יסודית ישלם למשנהו פיצויים קבועים ומוערכים מראש בסך 10% מערך הנכס.
ה. האמור בהסכם זה לא ימנע מכל צד להסכם להיזקק לכל תרופה נוספת כאמור בהוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ובמיוחד יוכל כל צד לאכוף ביצועו של הסכם זה."
8. בסעיף 21 להסכם הסכימו הצדדים כי "כל שינוי להסכם זה יהיה תקף רק אם נערך בכתב ונחתם ע"י שני הצדדים".