פסק-דין בתיק תא"ק 9279-07

            א. התובענה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתובענה מכח הסכם בין המל"ל לחברות הביטוח בדבר שיפוי המל"ל על גמלאות שהוא משלם בגין תאונות דרכים (להלן: "ההסכם").

2.         תובענה זו היא אחת מני רבות, ורבות מדי, המוגשות מכח ההסכם. הנה כי כן, על אף שההסכם מעיד על עצמו כי נועד לחסוך הליכים משפטיים, בכל זאת מוגשות מכוחו תובענות בכמויות עצומות.

3.         הפעם הוגשה תובענה ע"ס 4,068,517 ש"ח, שבמסגרתה מתנצחים הצדדים בשאלה אם על הנתבעות לשפות את המל"ל על גמלאות תלויים ששולמו ושתשולמנה לתלוייו של המנוח צבי בירי ז"ל (להלן: המנוח). גמלאות אלה שולמו ומשולמות לאחר שהמל"ל הכיר כ"תאונת עבודה" באירוע מיום 26.6.00, שבו מצא המנוח את מותו בעת שנהג ברכבו.

4.         כאן המקום לציין כי שווי הגמלאות ששילם ושישלם המל"ל במקרה דנן גבוה בהרבה מהסכום הנתבע. בכל זאת המל"ל תובע רק את שהוא תובע, בשל כך שמכח ההסכם זכאי המל"ל רק ל-55% משווי הגמלאות במקרה שבו הנפגע הוא הנוהג ברכב (ראו סעיף 5 לכתב התביעה).

5.         התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר, ולאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן (בש"א 7332/07) הוחלט כי תינתן לנתבעות רשות להתגונן, וכי הן רשאיות להגיש כתב הגנה (החלטת כב' השופט כרמל (כרשם) מ-10.11.08). הנתבעות אכן הגישו כתב הגנה     (ב-3.3.09), ולאחר מכן הועבר התיק לטיפולי.

6.         לכל אורך הדרך נעשו מאמצים מרובים במגמה להגיע לפשרה. דא עקא, שמשלא הושגה פשרה עד קדם המשפט שהתקיים ב-2.5.11, הגענו לפרשת דרכים אשר בה נדרשו הוראות להמשך המסלול.

7.         לאחר שמיעת טיעונים לגבי האמור לעיל, ניתנה (ב-12.5.11) החלטה אשר נאמר בה כדלקמן:

            "2. לאחר שקילת הטענות שעלו לגבי המסלול להמשך הדיון (למקרה שלא תושג פשרה העומדת על הפרק), הרי שככלל מקובלת עליי בקשר לכך עמדת התובע, בשינויים קלים. כפועל יוצא מכך, הרי שככל שיהיה צורך בהמשך ההליכים, המהלך הראשון יהיה הגשת סיכומים בכתב לגבי השאלה בנוסח הבא: האם אין בעצם העובדה שהמל"ל שילם ומשלם גמלאות תלויים לתלויי המנוח צבי בראשי (צ"ל: בירי - ר.י.) ז"ל בגין תאונת הדרכים מיום 26.6.00, לצד העובדה שהנתבעות הן מבטחות הרכב שהיה מעורב באותה תאונה ואחראיות לפצות בגינה, כדי להביא לקבלת התובענה.

            3. אני סבור שרצוי בשלב הנוכחי להציב את השאלה המשפטית דלעיל. מהלך זה מוצדק הן מבחינת הניתוח המשפטי של העניינים שעל הפרק, הן מבחינת ייעול ההליכים, שכן הכרעה בשאלה זו עשויה לייתר את הצורך בשמיעת ראיות סבוכות למדי.

4. מומלץ לצדדים למצות כל שניתן במגמה להגיע לפשרה, בהמשך לכל המאמצים שנעשו בקשר לכך עד כה ולמה שעומד על הפרק. עם זאת, למקרה שלא תושג פשרה, נקבע בזאת כי המהלך הראשון יהיה כנ"ל, וכי במסגרתו התובע יגיש סיכומים עד 12.7.11, והנתבעות - עד 4.10.11 (בהתחשב גם בפגרה)".

8.         לאחר שנשלמה הגשת הסיכומים (ב-10.10.11), הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

            ב. תוצאה סופית בקליפת אגוז

9.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי המל"ל הניח את התשתית הנחוצה לצורך זכאותו לשיפוי מן הנתבעות מכח ההסכם. כפועל יוצא מכך דין התובענה להתקבל באופן שייקבע להלן.

10.       אסביר להלן כיצד הגעתי לתוצאה דלעיל.

            ג. זכאות המל"ל לשיפוי

11.       בסעיף 3 להסכם כתוב לאמור:

            "שילם או משלם המוסד - על פי הוראות החוק - גימלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן - התביעה), והחברה אחראית - על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח - לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגימלאות לנפגע, בפוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד".

12.       אין מחלוקת כי מתקיימות הדרישות שבסיפא של סעיף 3 להסכם, דהיינו שהנתבעות הן המבטחות של הרכב הרלבנטי, וכי ככל שקיימת חבות בפיצוי מכח חוק פלת"ד בגין התאונה שבה מדובר, הרי שהנתבעות חבות בכך. בפועל, תלוייו של המנוח ועזבונו הגישו תביעה נגד הנתבעות, והנתבעות אכן חויבו בתשלום פיצויים לתובעים הנ"ל. זאת מכח הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (בת.א. (שלום, י-ם) 7462/07). בפתחו של "כתב קבלה ויתור ושחרור", המהווה חלק מאותו הסכם פשרה גם צוין כי הוא נעשה "הואיל ובתאריך 26.6.00 או סמוך לתאריך הנ"ל אירעה תאונת דרכים ... אשר כתוצאה ממנה נפגע המנוח צבי בירי ז"ל...".