אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"ק 6508-05-12

פסק-דין בתיק תא"ק 6508-05-12

תאריך פרסום : 04/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6508-05-12
01/01/2013
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות פתח תקווה סניף חפץ חיים
עו"ד גרוהר
הנתבע:
1. ערמון שיווק (א.ע. שיווק ישיר) בע"מ
2. אריה ישראל ערמון
3. שמואל ערמון
4. הניה מיכל ערמון

עו"ד מאזווי אוזון
פסק-דין

1.      זוהי בקשה למתן רשות להגן שהגישו המבקשים כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב (להלן: "הבנק") בסכום של 848,034 ש"ח. סכום התביעה הופחת, כפי שצוין בפרוטוקול הדיון מיום 4.11.2012, לסך של 584,243 ש"ח בשל שיקים של צדדים שלישיים שהופקדו בבנק (ראו גם סעיף 18 לתצהיר).

2.      המבקשת 1 (להלן: "החברה") פתחה חשבון בבנק. הנתבע 2 (להלן: " הנתבע") הינו המנהל ובעל מניות עיקרי בחברה וחתם על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל סכום ולסילוק חובות החברה כלפי הבנק. הנתבעים 3 ו-4 הם ילדיו של הנתבע והיו ערבים לחשבון בסכום של 1,500,000 ש"ח (להלן: "הערבים").

3.      הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן. הנתבע ציין בבקשת הרשות להתגונן, כי במהלך שנת 2003-2004 נקלעה החברה לקשיים תזרימים וכך הוגדלו מסגרות האשראי בחשבון באופן זמני וזאת במשך 7-8 שנים מתוך ידיעה שמסגרות אשראי אלה יכוסו בהקדם. עוד ציין הנתבע כי ביום 21.3.2012 שיק על סך 11,000 ש"ח, אשר היה משוך מחשבונו האישי ומופקד בחשבונה של החברה חרג ממסגרת האשראי, ובעקבות כך הבנק החליט, לטענת הנתבע באופן שרירותי ובניגוד לפועלו במשך שנים, שלא לכבד את השיק והשיק חולל באי פרעון. לפיכך, החשבון של החברה בו הופקד השיק חרג ממסגרת האשראי וכתוצאה מכך הוכרז החשבון כחשבון מוגבל וכתוצאה מכך התמוטטה החברה. לטענת הנתבע, ההחלטה השרירותית שלא לכבד את השיק ולא להגדיל את האשראי באופן זמני גרמה להתמוטטותו הכלכלית. עוד הוא מציין כי שלושה ימים קודם להחזרת השיק, ביום 18.3.2012 הופקדו בבנק 120,000 ש"ח והבנק אחז בשיקים, אשר נוכו מהחשבון עוד קודם לכן, בסך של כ-500,000 ש"ח. כך שלטענתו היה בידי הבנק מספיק כספים ומספיק בטחונות בכדי שיוכל לכבד את השיק.

4.      הערבים ציינו בתצהירם כי אביהם פתח עבורם שני חשבונות, אשר נוהלו בבנק ובמסגרתם נוהלו קופות גמל על שמם. סך כל קופות הגמל שהיו בבנק עמדו על סך של כ-2.4 מיליון ש"ח לשני הערבים. במסגרת ניהול חשבון החברה במחצית שנת 2006 ביקש הנתבע מהבנק ליטול הלוואה של 1,500,000 ש"ח וכתנאי לקבלת ההלוואה הנתבע המציא שני ערבים ושיעבד את קופות הגמל. הערבים טוענים כי הנתבע הסביר להם כי אין להם על מה לדאוג מאחר וכספי קופות הגמל אשר מופקדים בבנק ישועבדו לטובת הבנק להבטחת תשלום ההלוואה. עוד הם טוענים כי לא הוסבר להם דבר על ידי הבנק וכל ההסברים היו מפי הנתבע בלבד. עוד הם טוענים כי בעת החתימה על הערבות הערב היה בן 21 והערבה הייתה בת 19, כאשר הם חיילים בשירות סדיר. לפיכך לטענתם הם לא התכוונו לחתום על ערבות מתמדת, בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל התחייבויותיה של החברה כלפי הבנק אלא על ערבות להלוואה ספציפית על סך 1.5 מיליון ש"ח כפי שהוסבר להם, אשר כבר הוחזרה. עוד הם טוענים כי לא הייתה להם כל יכולת השתכרות לעמוד בסכומים שכאלה. במהלך שנת 2009 הפכו הכספים בקופות הגמל לנזילים ונפרעה ההלוואה מכספי קופות הגמל אשר היו על שם הערבים.

5.      ביום הדיון בבקשת הרשות להתגונן נחקרו כל המצהירים ולאחר מכן הצדדים סיכמו בעל פה. בסיום הדיון ביקשו הצדדים לסיים הליך של מו"מ ולכן ביקשו שהחלטה בסוגיית הבר"ל תידחה עד למתן הודעה אחרת. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי לא הצליחו להגיע להסדר פשרה ולפיכך יש לתת החלטה בתיק.

6.      המבקשים טענו בסיכומיהם, כי הבנק לא פעל כשורה, כאשר החליט באופן שרירותי שלא להגדיל את מסגרת האשראי וזאת לאחר שבמשך שבע שנים הגדיל את מסגרות האשראי על פי הצורך. הערבים אף טענו כי לא הוסבר להם על ידי נציגת הבנק את משמעות החתימה.

7.      ב"כ הבנק טען בסיכומיו כי מלבד אמירה סתמית של הנתבע כי היה נוהג לפיו התובע אישר הגדלות מסגרת אשראי לנתבע באופן זמני, לא הראו המבקשים ולו מקרה אחד שבו הבנק אכן הגדיל מסגרות אשראי עת נוצרה חריגה בחשבון. יתר על כן טוען הבנק כי גם אם הוא מאפשר לחרוג ממסגרת אשראי הרי שאין בכך כדי להוות נוהג או יסוד סביר להניח כי על הבנק להמשך ולפרוע את השיקים. עוד טען הבנק כי החברה לא הגישה לגביית שיקים מהמניין על פי חוק שיקים ללא כיסוי ולכן לא ניתן להעלות טענות אלו בהליכים אחרים. אשר לטענות הערבים מפנה ב"כ הבנק להודעה לערב אשר הוגשה כמש/2 ומש/4 שבשניהם נמחק הסעיף הקובע כי המסמך העיקרי מיועד להבטחת אשראי ספציפי ונותר הסעיף שלפיו המסמך העיקרי מיועד להבטחת אשראים מכל סוג. עוד מציין ב"כ הבנק כי הערבים חתמו ליד המחיקה וכן כתוב במפורש כי סך כל חיובי הלקוח לבנק הידועים במועד החתימה עומד על סך של 3,676,379 ש"ח וגם ליד סעיף זה חתומים הערבים.

דיון והכרעה

8.      הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).

הסכמה לחריגה מהאשראי

9.      טענתו היחידה של הנתבע היא כי במשך 7-8 שנים, נהג הבנק לאשר הגדלות מסגרות האשראי באופן זמני וזאת גם מבלי ליידע את הנתבע ובידיעה כי מסגרות אשראי אלה יכוסו בהקדם. ולכן פעלו של הבנק אשר לא כיבד שיק על סך 11,000 ש"ח, שנמשך מחשבונו של האישי של הנתבע והופקד בחשבון החברה, היה בגדר חריגה מההסדר שלפיו הבנק מעניק אשראי זמני לחשבונות הנתבע. כתוצאה מכך לא כובדו גם שיקים נוספים של החברה וכך הפך החשבון למוגבל, ולכן הדבר הביא לקריסתו הכלכלית.

10.  לעניין זה טען המשיב ובצדק כי טענה זו של הנתבע כלל לא פורטה ולא נטענה כדרך שיש לטעון טענה שכזו על מנת שתשכנע לתת רשות להגן. הנתבע לא פירט: מה היה גובה האשראי שניתן במהלך השנים; אלו חריגות אושרו במהלך השנים ולכמה זמן; מה היה גובה האשראי במועד משיכת השיק על סך 11,000 ש"ח ומה הייתה החריגה המותרת לדעתו על פי העבר. מדובר בטענה שעומדת בניגוד מוחלט למסמכים בכתב אשר הם הקובעים את גובה האשראי ולכן על מנת לשכנע כי מדובר בטענה שמן הראוי לתת בגינה רשות להגן יש לתת פרטים ברורים. יתר על כן, כידוע, על פי הפסיקה, טענת הגנה בבר"ל באופן כללי, יש לפרט, כך שניתן יהיה לראות כי בטענה של ממש מדובר. "אי ציון פרטים מדוייקים מצד המבקש להתגונן, מצדיק סירוב מצד בית המשפט להעניק לו רשות כזו." (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 410) וכן :  " נתבע בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו" ע"א 13/80 סמינר למורות בית רבקה נ' סולל בונה פ"ד ל"ו(1) 267, 273. מכאן שבהעדר פירוט אין מקום לתת רשות להגן בטענה זו.

11.  עוד יש לציין כי על פי הפסיקה "אין להסיק מהסכמת הבנק לחריגה ממסגרת האשראי על בסיס ארעי הסכמה מראש להענקת אשראי." ראו ע.א. 4305/98 מ.צ.י.ג.ה בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ וראו גם ע.א. (נת') 115/08 קורנפלד נ' בנק אוצר החיל (4.1.09). אכן, נושא מסגרת האשראי והזכות לחריגה ממנו הוא נושא מורכב אשר מעורר שאלות משפטיות רבות (ראו במאמרו של פרופ' ריקרדו בן אוליאל, תנאי מקפח בחוזה בנקאי- הערכה שיפוטית, דין ודברים ב', תשס"ו, עמ' 813 ואילך) אולם בהתחשב בכך שלבד מאמירה כוללנית, כי המשיב נהג לאשר הגדלות של מסגרות האשראי באופן זמני, לא נתן המבקש כל פירוט, הרי שאין מקום בנסיבות אלה לתת רשות להגן בטענה שלא ניתן לגביה כל בסיס עובדתי מפורט מינימלי.

12.  עוד אציין, כי הבנק אינו מחויב לכבד שיקים של לקוח שאין בחשבונו כיסוי. לעניין זה ראו ספרה של רות פלאטו-שנער, דיני הבנקאות חובת האמון הבנקאית, בעמודים 109-110. במקרה זה בשונה ממקרים של צמצום מסגרת האשראי, רשאי היה התובע לקבוע כי הוא מפסיק להעמיד לנתבעת מסגרת חד צדדית נוספת, וזאת על מנת להגן על כספו.

13.  לכך יש להוסיף כי העובדה שהבנק לא כיבד את השיקים ניתנת הייתה לתקיפה באמצעות ההליך בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א -1981 ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט יפרח בת.א. 58240/04 בנק איגוד לישראל  בע"מ נ' ד.ש.מ תעשיות מתכת בע"מ (31.5.05):

" החוק העניק לבית המשפט את הסמכות השיפוטית לבחון את המעשה המינהלי (של הבנק) בהליך משפטי של ערעור. המחוקק קבע את עילות הערעור ומתחם הסעדים האפשריים. אין חולק כי המשיבה לא ניצלה את זכות הערעור שהוקנתה לה על פי סעיף 10 לחוק. השאלה היא האם בהימנעותה מלפעול כאמור איבדה המשיבה את זכותה להגיש תובענה זו.

התשובה לשאלה זו צריכה לדעתי להיות חיובית. סעיף 10 מקנה לבית המשפט את הסמכות לגרוע שיק שסורב מרשימת השיקים שסורבו. בית המשפט אינו מוסמך לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבונו של לקוח אם כי ההגבלה תבוטל מאליה, אם בעקבות גריעת השיקים מרשימת השיקים שסורבו, יפחת מספרם של השיקים שלא נגרעו מרשימת השיקים שסורבו, אל פחות מעשרה שיקים. כתב התביעה דנן מתייחס לנזקים שנגרמו למשיבה כתוצאה מאי כיבוד שיקים על ידי המבקש, הגבלת חשבונה של המשיבה והפיכתו ל"חשבון מוגבל" והעמדת האשראים של המשיבה לפרעון מיידי. בית המשפט אשר ידון בתביעה זו ידרש להתייחס גם לסוגיית החזרת השיקים שלא כדין אך הימנעותה של המבקשת מהגשת ערעור לפי סעיף 10 כאמור, עומדת לה לרועץ. יש בה כדי להביא, בשלב מקדמי זה, למחיקתה של התביעה בגין הרכיבים האמורים."

14.  ראו גם את סעיף 8 לפסק הדין של כב' השופט ברנר  בת.א.  (ת"א) 46537/06 בנק לאומי נ' ד.ש.מ. תעשיות מתכת בע"מ (13.6.07) וכן פסק הדין ב בתיק המ' (חי') 25144 אליאס חורי עיצוב ושיפוץ (1992) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, (5.2.01).

15.  לפיכך איני נותנת לחברה ולנתבע רשות להתגונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ