פסק-דין בתיק תא"ק 54078-07-11 - פסקדין

1.         תביעה כספית הנוגעת למערכת יחסים בין "מטופל" או  "מאושפז", לבין המוסד שבו הוא שהה. מערכת יחסים זו, מושפעת ממערכת יחסים אחרת בין אותו מטופל לבין גורם נוסף - משרד הבריאות - שאמור לממן את שהייתו של המטופל במוסד הנ"ל.     שתי מערכות היחסים לא היו מסונכרנות ביניהן. כתוצאה מכך, משפחת המטופל, שבינתיים נפטר לבית עולמו, נדרשה לשלם מחיר מסוים. השאלה היא, מי צריך לשאת בנטל הכספי הנובע מהיותן של שתי מערכות היחסים האמורות - לא מתואמות.

2.         ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

א.         הגב' אידה סויפר (להלן:"סויפר" או "הנתבעת") אשפזה את אמה המנוחה, (להלן:"האם" או "המנוחה") אצל התובע (להלן:"נווה שבא")

            האשפוז הזה יצר התחייבות של סויפר כלפי נווה שבא שתתואר להלן. בין הצדדים סוכם, כי במשך תקופה של חודשיים שהוגדרה כ"תקופת המתנה" אשפוזה של האם יהיה בעלות מסובסדת בסך 3,500 ש"ח לחודש עבוד חודש אשפוז. סוכם שבמשך תקופת ההמתנה, הבת תפעל לקבל השתתפות של משרד הבריאות במימון האשפוז. עוד סוכם, שככל שבתוך תקופת ההמתנה לא יתקבל האישור התקציבי של משרד הבריאות, או ככל שמסיבה  אחרת כלשהי, האשפוז של האם יופסק קודם קבלת האישור התקציבי - אזי הבת, הגברת סויפר, תשלם את ההפרש בין המחיר המסובסד למחיר האשפוז המלא, שהיה 350 ש"ח עבור יום אשפוז.

ב.         האם המנוחה שהתה בנווה שבא מתאריך 10.10.10, במשך חודשיים בדיוק, עד 10.12.10. באותו יום, האם המנוחה פונתה לבית חולים סורוקה ושם היא נפטרה, ביום 18.12.10.

ג.          בתכוף לאחר אשפוזה של המנוחה ב"בית שבא", פנתה  הבת, הגברת סויפר,  אל משרד הבריאות וביקשה את השתתפותו במימון האשפוז. שלבי הטיפול בבקשה זו תוארו באריכות ובפרוט ע"י הגברת זהבה אביטל, שהיא האחראית במשרד הבריאות - מחוז הדרום, לעניין אשפוזים מהסוג הנדון.

            איני רואה טעם לפרט את כל התהליך ואסתפק בכך, שבמסגרת התהליך האמור נבדקים, בין השאר, הנתונים הבריאותיים של החולה, וזאת לצורך סיווגו אם הוא מצוי בקטגוריה של חולה סיעודי, או תשוש נפש. (ראו סעיף 7 לחוק בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994 והתוספת השלישית לחוק). כמו כן נבדקת יכולתה הכספית של המשפחה להשתתף בהוצאות האשפוז (ראו בעניין זה חוזר מנכ"ל הבריאות מס' 24/05 מיום 23.5.05). בסוף ההליך,  משרד הבריאות אמור להנפיק אישור תקציבי המכונה "קוד".

ד.         האמור בס"ק (ג) לעיל, מתאר את ההליך בדרך כלל. במקרה דנא, הבת, הגברת סויפר, הגיעה למשרד הבריאות ביום 12.12.10 כדי להסדיר את קבלת הקוד. אין מחלוקת, שאותה שעה משרד הבריאות כבר השלים את בדיקותיו והקצאת קוד הייתה מותנית רק במילוי תנאי טכני. אלא שבאותו מעמד, ביום 12.12.10, הגברת סויפר סיפרה, שאמה אינה מאושפזת עוד ב"בית שבא", אלא בביה"ח סורוקה, לשם הועברה בגלל שחלתה בדלקת ריאות. מימון אשפוז בב"ח כללי, להבדיל מאשפוז בבית אבות, הוא עניין לגמרי שונה, המצוי בתחום היחסים שבין משרד הבריאות לקופת החולים הרלוונטית. מטעם זה, נמסר לגברת סויפר שהקוד לגבי האם, יופעל כאשר האם תשתחרר מבית החולים ותשוב לבית האבות. למרבה הצער, האם נפטרה לבית עולמה, וכאמור לעיל לא שבה עוד לנווה שבא.

ה.         מערכת היחסים הראשונה, זו בין הגב' סויפר לבין נווה שבא, מבוססת על התחייבותה של הגב' סויפר על גבי טופס סטנדרטי של בית שבא הקרוי "בקשה לאשפוז פרטי" (להלן - "ההתחייבות "או"  הטופס").

            ההתחייבות הזו נוסחה באופן קלוקל ולא  בהיר. מצאתי לנכון לחזור על עיקריה:

            אחת -   נווה שבא מוכן לקבל  את אמה של סויפר לאשפוז.

            שתיים - במשך חודשיים עלות האשפוז תהא מסובסדת  ותהיה 3,500 ש"ח לחודש.

            התקופה האמורה של חודשיים - תקרא "תקופת ההמתנה".

            שלוש - במשך תקופת ההמתנה, קרובו של המאושפז, אמור לפנות למשרד

הבריאות ולמלא אחר כל הפרוצדורה שם. בסיומה, משרד הבריאות אמור להנפיק אישור תקציבי לשהייתו של המטופל במוסד. לאישור התקציבי הזה, קוראים, כאמור,  "קוד".

            ארבע -  אם "הקוד" יתקבל אחרי תקופת ההמתנה - התשלום עבור האשפוז  יועלה ל"מחיר מלא" - 350 ש"ח ליום.

            חמש -   העברת המאושפז חזרה לביתו מכל סיבה שהיא, תביא גם היא לגבייה של מחיר מלא.

            שש -    ככל שהאשפוז יופסק לפני קבלת הקוד מסיבה כלשהי - ישולם ההפרש בין התעריף המוזל ל- 350  ש"ח ליום אשפוז.

ו.          כאמור לעיל, מערכת היחסים האחרת, נוצרה בין הגב' סויפר למשרד הבריאות. במרכזה של מערכת יחסים זו, מצוי אותו "קוד" שאמור היה להסדיר את מימון אשפוזה של האם בנוה שבא.