פסק-דין בתיק תא"ק 1413-06 - פסקדין

1. לפניי תביעה כספית ע"ס 852,500 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), שנוהל בסניף רחביה של התובע (להלן: " הבנק").

החשבון הראשון של החברה בבנק, שמספרו ..., נפתח בשנות ה-80 המוקדמות למאה הקודמת (להלן: "החשבון הקודם"). בשנת 1998 הוחלט על סגירתו ועל פתיחת חשבון חדש לחברה, שקיבל מס' ... (להלן: "החשבון החדש"), שאליו הועברו יתרות חובה מהחשבון הקודם. התביעה שלפנינו הוגשה בגין יתרות חובה של החברה לבנק בחשבון החדש.

התביעה הוגשה הן כנגד החברה והן כנגד הערבים שערבו לחובותיה כלפי הבנק, חלקם בערבות מוגבלת בסכום, וחלקם בערבות בלתי מוגבלת.

הנתבעים 2 - 3, בן ואב, שהיו בעלי עניין בחברה, ערבו לחובותיה כלפי הבנק בערבות בלתי מוגבלת בסכום, ואילו הנתבעים 4 - 6 ערבו לחובותיה של החברה בערבות מוגבלת בסכום: הנתבע 4 - עד סכום של 75,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; הנתבעים 5 - 6 - עד סכום של 70,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

2. תביעה זו הוגשה לאחר שנמחקה התביעה הקודמת של הבנק כנגד הנתבעים בת"א 7581/04 בקשר לחובות של החברה באותו חשבון בנק בשל חוסר מעש. התביעה הקודמת נמחקה לאחר שהבנק לא מילא אחר ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה מיום 16/1/05 באותו הליך, ולפיו היה עליו להמציא לנתבעים את המסמכים הבנקאיים, המפורטים בחוות הדעת של המומחה פולישוק מטעם הנתבעים לצורך הכנת בקשת רשות להתגונן באותו הליך. התביעה הקודמת נמחקה ביום 4/7/05, ובקשות ב"כ הבנק לבטל את ההחלטה נדחו גם הן.

3. ביום 12/1/06 הוגשה התביעה שלפנינו, כשהפעם עודכן סכום התביעה כלפי מעלה בסכומי הריבית שהצטברו על יתרת החוב מיום הגשת התביעה הקודמת.

4. כמו בהליך הקודם, גם בתביעה זו, עתרו הנתבעים לגילוי המסמכים הבנקאים הדרושים להם לצורך גיבוש הגנתם, משאלה לא צורפו לכתב התביעה של הבנק. בהחלטת בית המשפט מיום 12/6/06 ניתנה לצדדים הוראה לפעול על-פי הסכמתם שהושגה בהליך הקודם לעניין גילוי ממסכי הבנק, ולנתבעים ניתנה ארכה של שלושים יום לצורך הגשת בקשת רשות להתגונן מטעמם.

5. בבקשת רשות להתגונן שהוגשה לאחר קבלת מסמכי הבנק, בהסתמך על חוות הדעת הנוספת של המומחה פולישוק מיום 20/11/06, נטען כי מרבית המסמכים שהתבקשו על ידי הנתבעים במסגרת ההסדר הדיוני לא הומצאו לנתבעים, וכי זו עילה כשלעצמה ליתן להם רשות להתגונן בתיק זה. מעבר לכך, טענו הנתבעים, כי ממעט המסמכים שנמסרו לה נלמדים ממצאים קשים לגבי התנהלות הבנק בחשבון החברה, ובכללם, התנית שירות בשירות, ויתור על חיובי ריבית על רקע חיובים מופרזים ובלתי נכונים בריבית בחשבון וכן חיוב בריבית חריגה עקב הקצאת מסגרת אשראי נמוכה שאינה תואמת את הפעילות הכספית בחשבון. עוד טענו הנתבעים להגנתם, כי הבנק אינו רשאי לגבות מהם ריבית פיגורים רק בשל חלוף הזמן מאז הגשת התביעה הראשונה ועד להגשת התביעה השנייה, היות שהבנק הוא זה שמנע מהנתבעים את היכולת לבדוק את החוב. ביחס לערבים, הנתבעים 4-6, נטען בבקשת רשות להתגונן כי אלה הם ערבים מוגנים מכוח החוק, ולכן הבנק היה מנוע להגיש נגדם את התביעה כל עוד לא מוצו ההליכים כנגד החברה בהתאם לסעיף 27 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967.

6. ביום 25/12/06 נערך קדם משפט בתיק במטרה ללבן אילו מן המסמכים הבנקאיים חסרים למומחה פולישוק. במסגרת אותו דיון הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, ולפיה יגיש ב"כ הבנק הודעה לבית המשפט עד ליום 7/1/07 עם פירוט המסמכים הנמצאים ברשותו, ואלה יימסרו לצד שכנגד עד ליום 17/1/07 . לנתבעים ניתנה רשות להגיש חוות דעת מתוקנת של המומחה עד ליום 18/3/07 ורשות להגיש בקשה לתיקון בקשת רשות להגן עד לאותו מועד.

7. ב"כ הבנק לא מילא אחר ההסדר הדיוני ולא המציא הודעה לבית המשפט על אודות המסמכים שנמצאים ברשותו. בהחלטה מיום 31.5.07 ניתנה לב"כ הבנק אורכה נוספת להגיש את המסמכים עד ליום 1/8/07.

8. ביום 26/7/07 הודיע ב"כ הבנק על איתור המסמכים ועל המסמכים שלא אותרו. בעקבות כך, האריך בית המשפט את המועד להגשת חוות דעת מתוקנת ובקשה לתיקון בקשת רשות להגן עד ליום 15/10/07. לבקשת ב"כ הנתבעים ניתנה להם ארכה נוספת עד ליום 29/11/07. לבקשה נוספת של ב"כ הנתבעים ניתנה בהחלטה מיום 2/12/07 ארכה נוספת והאחרונה עד ליום 13/12/07.

9. במסגרת בקשה לתיקון רשות להתגונן, שהוגשה יחד עם חוות הדעת המתוקנת של המומחה פולישוק, התבקש בית המשפט להתיר לנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה, זאת בשל כך שהמומחה לא השלים את הכנת חוות דעתו, וזו הוגשה באופן חלקי בלבד נכון לאותו מועד.

10. לבקשת הנתבעים ניתנה להם בהחלטת בית המשפט מיום 5/2/08 ארכה נוספת להגשת בקשה לרשות להגן מתוקנת עד ליום 5/3/08. לאחר שהנתבעים לא הגישו את הבקשה לרשות להתגונן עד למועד שנקבע, הורה בית המשפט בקדם משפט שהתקיים ביום 17/3/08, כי תינתן לנתבעים רשות להתגונן אך ורק בטענות שהועלו במסגרת הבקשה המקורית לרשות להתגונן שהוגשה ביום 21/11/06.

בדיון מיום 6/7/08 נעתר בית המשפט לבקשת הנתבעים להאריך להם את המועד להגשת הבקשה לרשות להתגונן לאחר שהתברר כי הגישו את הבקשה המתוקנת לרשות להתגונן באיחור של מספר ימים מעבר למועד שנקבע להגשתה. בית המשפט נתן לנתבעים רשות להתגונן בטענות הגנה נוספות שהועלו במסגרת הבקשה המתוקנת ואלה הן: זיוף כתב הערבות המיוחס לנתבעים 4 - 6, שעל בסיסו הוגשה התביעה של הבנק כנגד הנתבעים 4 - 6; הגבלת ערבותו של הנתבע 3 בהתאם לסיכום הפגישה עם מנהל סניף הבנק דאז מיום 17/12/98; טענות ביחס לריבית חריגה שחויבה בה החברה עד לחודש נובמבר 2006 עקב עיכוב הבנק במסירת המסמכים לעיון הנתבעים וכן וטענות המובאות בסעיף 49 לבקשה המתוקנת לרשות להתגונן ביחס להעדר מסמכים הדרושים למומחה על-פי חוות דעתו החלקית וכל השלכה שיש לכך על החוב שנתבע מהנתבעים על ידי הבנק.

11. מטעם הבנק העידו מנהל סניף רחביה בין השנים 12/01-12/03, מר יורם גריסין (להלן: גריסין), סגן-מנהל הבנק, מר בן-ציון ורון (להלן: " ורון"), סגן-מנהל סניף רחביה בין השנים 1995 - 2002, מר דוד סויסה (להלן: "סויסה") וכן מסרה עדות ב"כ הבנק, עו"ד מיכל כהן-שמר.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע 2 וכן בנו של הנתבע 4, מר דודו אטיאס (להלן: "דודו"). המומחה פולישוק הגיש חוות דעתו האחרונה ביום 12/10/08 ונחקר עליה בחקירה נגדית בבית המשפט. הנתבעים 4-6 , שערבו לחובות החברה, לא התייצבו להעיד על תצהיריהם , ובישיבת ההוכחות מיום 26/5/10 מחק בית המשפט את תצהיריהם.

דיון והכרעה

12. שתי סוגיות מרכזיות ניצבות להכרעה בתיק זה: אחת, הנוגעת לערבותם של הערבים שערבו לחוב של החברה כלפי הבנק, והשנייה, להתנהלות של הבנק בחשבון של החברה ממועד פתיחת החשבון ועד ליום הגשת התביעה שלפנינו. בשתי סוגיות אלה לא מצאתי ממש בגרסת הנתבעים, הכול כיפורט להלן:

א. ערבותם של הנתבעים 2 -6 לחובות החברה כלפי הבנק