התובעת עסקה בזמנים הרלוונטיים בניהול אולמות אירועים, בין היתר "אולמי הרקיע", נשוא תביעה זו. הנתבעת יחד עם בן זוגה המיועד, הזמינו מאת התובעת, את אולם האירועים "אולמי הרקיע" לצורך חגיגת נישואיהם, אשר התקיימה ביום 27.8.09.
להבטחת התשלום עבור האירוע, מסרה הנתבעת לתובעת שיק אשר אינו נושא סכום.
אין מחלוקת בין הצדדים כי עלות האירוע כולו עמדה על סך של 80,500 ש"ח וכי הנתבעת שילמה קודם ליום האירוע, על חשבון העלות הכוללת כאמור, סך של 40,000 ש"ח.
סכום השיק אשר נמסר לבטחון והתאריך, מולאו על ידי מי מעובדי התובעת והוא הוגש לפרעון על סכום היתרה לתשלום, 40,500 ש"ח. השיק לא כובד ע"י הבנק והתובעת הגישה את השטר ללשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן אשר התקבלה בכל הנוגע לטענת הנתבעת לקיזוז בגין ליקויים חמורים באירוע, הכל כפי שיתואר להלן.
מאחר שאין חולק, כאמור, כי יתרת התשלום עבור האירוע עומדת על סך של 40,500 ש"ח, אזי השאלה הנתונה להכרעתי כעת, היא האם זכאית הנתבעת לקזז מסכום זה בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, לטענתה, בשל מציאת פגר עכבר במהלך האירוע ואם כן, מהו סכום הקיזוז הראוי.
טענות התובעת
התובעת טוענת כי הינה זכאית למלוא סכום האירוע כפי שסוכם בין הצדדים, ובניכוי הסכום ששולם, דהיינו, יתרת חובה של הנתבעת עומד על 40,500 ש"ח, נכון ליום 27.8.09.
לטענתה, לאחר האירוע הסכימו הצדדים כי כנגד עגמת הנפש בגין גילוי פגר עכבר באולם החתונה, יתקזזו הצדדים בגין נזקים אשר לטענת התובעת גרמו אורחי הנתבעת לאולם האירועים. התובעת הפנתה לתיעוד האירוע על ידי אחראי האירוע מטעם התובעת, אשר כתב, בין היתר, כך: "אירוע נחמד. אח של החתן מצא עכבר מת מתחת לשולחן שלו. לקראת סוף האירוע אנשים השתכרו והתחילו לשבור ולהשתולל". זולת רישום זה, לא הוגשו מסמכים כלשהם לתמיכה בטענה לנזקים.
עדי התובעת אינם מכחישים כי התגלה פגר עכבר מתחת לאחד השולחנות וכי הוא פונה בעקבות פנייתו של אח הכלה. עם זאת, לדבריהם, התגלה פגר עכבר אחד בלבד ולא היו מספר פגרים כטענת הנתבעת בתצהיריה.
ב"כ התובעת טען כי לכל היותר, ניתן לפצות באופן מתון את הנתבעת בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, הגם שבסרט החתונה שהוצג לבית המשפט, לא נראה כל אירוע המעכיר את האווירה.
כמו כן, טוענת התובעת כי שכרה את שירותיו של מדביר מקצועי, באופן תדיר, על מנת למנוע אירועים של כניסת מזיקים לאולם האירוע וסביבתו, והדברה כזו נערכה 6 ימים לפני האירוע נשוא דיון זה, דהיינו ביום 21.8.09 כאשר אישור על ביצוע ההדברה הוגש לתיק בית המשפט. מכאן, לטענתה, כי נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת אירוע מעין זה והאירוע היה בלתי צפוי לחלוטין. המדביר אשר הוזמן לדיון לא הופיע, וב"כ הנתבעת הסכים לוותר על חקירתו הנגדית, בהמלצת בית המשפט.
טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת כי נודע לה על מציאת פגר העכבר בעיצומו של האירוע, לדבריה מפי השושבינות, וכי היו אורחים אשר לא סעדו את ליבם נוכח הימצאותו של פגר העכבר באולם השמחות. לטענתה, גם ב"שבת חתן" לאחר החתונה, דובר רבות על פגר העכבר והדבר הסב לה ולבעלה עגמת נפש מרובה.
גיסה של הנתבעת, אחי בעלה, מר יצחק זאודי, העיד כי הוא זה שגילה את פגר העכבר ופנה לאחראי על מנת שיטפל בכך, והוא אף זה שצילם את פגר העכבר. עוד הוסיף העד, כי לא סיפר לאחיו, החתן, על האירוע, על מנת שלא לצערו, אך האורחים במקום ראו אותו מתווכח עם יורי, מנהל האירועים, לאחר שמצא את פגר העכבר. העד אישר כי הפגר היה תחת השולחן והוצא כלפי חוץ לאחר שהתגלה.
החתן, מר שרון זאודי, העיד כי שמע אודות האירוע, מאחיו רק בתום החתונה, וכי הדבר גרם לו עגמת נפש רבה, גם בשבת החתן שלאחר מכן, כי האורחים דיברו על כך.
יובהר כי חרף העובדה שבתצהירים מטעם הנתבעת נכתב אודות מספר פגרי עכבר אשר נמצאו במהלך האירוע, אזי במהלך עדויותיהם, בפועל, דיברו עדי הנתבעת על פגר עכבר אחד ויחיד והדבר תואם גם את טענות אנשי התובעת אשר נכחו במקום.
דיון
אחר שעיינתי בכתבי הטענות, לרבות תצהירי הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם בפני וכן האזנתי רוב קשב לטענות הצדדים בסיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקה בלבד.
חרף העובדה שבתצלומים נראה פגר העכבר כאשר הוא מוטל גלוי לעיני כל, הודה העד מר יצחק זאודי:
"... הוצאתי את העכבר עם הנעל מתחת לשולחן" (עמ' 20 ש' 4-5). כך גם הודה כי סיפר לאחיו אודות העכבר רק לאחר תום האירוע. ניכר היה כי העד אינו נוטה להגזמה ומספר את העובדות לאשורן, גם כאשר הדבר אינו פועל לטובת הנתבעת.