אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 9776-07-09

פסק-דין בתיק תא"מ 9776-07-09

תאריך פרסום : 26/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
9776-07-09
07/01/2013
בפני השופט:
יפעת מישורי

- נגד -
התובע:
אופרייט ליס בע"מ
הנתבע:
1. מתן סגל
2. הדס סגל
3. מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין
1.                  בפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך כספי של 28,170 ש"ח. ביום 14.7.2009 הגישה אופרייט ליס בע"מ (להלן- " התובעת") את התביעה שבפני, כנגד מתן סגל (להלן- " מתן"), הדס סגל (להלן- " הדס") ומנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן- " חברת הביטוח").

2.                  לטענת התובעת, היא חברה העוסקת באחזקת ציי רכב וליסינג תפעולי והייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, הבעלים של רכב מסוג מזדה 3 שנת 2006, מס' רישוי 63-308-14 (להלן " הרכב"). לטענתה, בהיותה של הדס עובדת בנק הפועלים בע"מ, הועמד לרשותה הרכב אשר הוחכר לבנק הפועלים בע"מ מאת התובעת (כתב התביעה, סע' 4). התובעת טוענת כי ביום 23.5.2008, בנסיבות שאינן ידועות לה, " "נעלם" הרכב ממקום חנייתו בבית שמש ונמצא לאחר כ- 10 דקות לערך ברחוב השבעה בבית שמש כאשר הוא נראה לעין, כלאחר תאונה ... אין לתובעת אלא להסיק כי הרכב נגנב או כי הועלם מידי מי שהיה מורשה להחזיקו מטעם הנתבעת 2 או ברשותה ולפי עמדת הנתבעת 3, במועד האירוע הרכב היה בחזקתו של הנתבע 1" (כתב התביעה, סע' 8 - 9). לאחר אירוע התאונה, פנתה התובעת לחברת הביטוח ואולם זו טענה כי היא אינה חבה בתגמולי הביטוח מאחר ולא התקיימו כל התנאים הרלבנטיים המביאים לתחולת פוליסת הביטוח (כתב התביעה, סע' 10). נוכח זאת, פנתה התובעת להדס וזו טענה בפניה כי עליה להגיש תביעה שכן, על פי כללי הפסיקה האירוע נשוא כתב התביעה שבפני עונה לדרישות פוליסת הביטוח ולכן על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח לידי התובעת (כתב התביעה סע' 11).

התובעת טוענת כי מתן והדס חבים כלפיה בהיותם מי שהחזיקו ברכב, שמרו עליו ואשר על פי הוראות ההסכם או כל דין היה עליהם לדאוג לשמירתו, תקינותו ולקיום התנאים המקנים כיסוי לרכב ולשימוש בו על פי פוליסת הביטוח וכי חברת הביטוח חבה כלפיה בהיותה המבטחת של הרכב (כתב התביעה, סע' 12 - 14).

סכום התביעה הועמד על סך של 28,170 ש"ח, כדלקמן: ערך הרכב ביום 23.5.2008 הינו 55,082 ש"ח, מאחר והרכב הוגדר על ידי השמאי מטעם התובעת מסוג של "אובדן להלכה" הרי שהוא נמכר במצבו הניזוק והתובעת קיבלה עבורו סך של 29,091 ש"ח, מכאן כי התובעת חסרה את הסך של 25,991 ש"ח כאשר לסכום זה יש להוסיף עלות שכ"ט השמאי בסך של 360 ש"ח וכן הפרשי ריבית והצמדה (כתב התביעה, סע' 15).

3.                  לטענת הנתבעים 1 - 2, מתן והדס, בלילה שבין 22.5.2008 - 23.5.2008 אירע ל"ג בעומר, מתן קבע לבלות עם חבריו בחוף הים ולצורך כך נפגש עימם, עובר לכך, בבית שמש ברח' הרב הרצוג במקום המכונה "כביש הרייסים". בסמוך לאחר שמתן הוציא צידנית ובה בשר וקרח מתא המטען של הרכב, במטרה להעבירה לרכב אחר וכשהוא במרחק של 15 מ' מהרכב ובטווח ראייה, שמע כי " הרכב מותנע" מתן " הסתובב לכיוון הרכב שהחל בנסיעה", מתן " ביקש מחבריו שיתלוו אליו והוא החל להסתובב ברחבי בית שמש במטרה למצוא את הרכב ואכן הרכב נמצא לאחר כרבע שעה ברחוב השבעה בבית שמש לאחר שנפגע מתאונה" (כתב הגנה, סע' 3א - 3ה). מתן טוען כי הוא מסר גרסתו גם לשוטרים שהגיעו  למקום התאונה. לאור כל האמור, טוענים הנתבעים 1 - 2 כי על בית המשפט להורות בדבר דחיית התביעה כנגדם תוך שהוא מקבל את התביעה בכל הנוגע לחברת הביטוח.

4.                  חברת הביטוח מודה כי היא ביטחה את הרכב ואולם טוענת כי אינה חבה לתובעת כל תגמולי ביטוח, שכן, " לא קוימו ע"י הנתבע 1 ההגנות הנדרשות לפי הפוליסה כתנאי מוקדם לכיסוי אירוע גניבה" (כתב ההגנה, סע' 9). חברת הביטוח מלינה כנגד הנתבעים 1 - 2 וטוענות כי אלו העלימו ממנה פרטים מהותיים ולא שיתפו עימה פעולה כפי הנדרש מהם, עוד נטען כי עולה חשד כבד לפיו הנתבעים 1 - 2 ניסו להונות אותה (כתב ההגנה סע' 14).

5.                  בפני התקיימו מספר דיוני הוכחות, במהלכן נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה הגב' סמדר תמן, המשמשת כמנהלת מחלקת הביטוח אצל התובעת (להלן- " סמדר"), מטעם הנתבעים 1 - 2, העידו הנתבע 1 - מתן סגל שהינו בנה של הדס; אור כהן, חברו של מתן ומי אשר נכח בעת האירוע הנטען (להלן- " החבר"), מטעם חברת הביטוח העיד השוטר איברהים באסל (להלן- " השוטר"); החוקר ג'קי רוזן (להלן- " החוקר"); רבקה מלכה (להלן- " רבקה"). הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

6.                  על העדים : על מנת שהתמונה תהא בהירה, אתייחס להלן ובקצרה לכל אחד מן העדים אשר הופיעו בפני. סמדר - מנהלת מחלקת הביטוח אצל התובעת, תצהיר עדותה הראשית הוגש לבית המשפט והצדדים הסכימו שלא לחקור אותה עליו (פרוטוקול הדיון מיום עמ' 1 ש' 22 - 23). הנתבע 1 - מתן, הוא בנה של הנתבעת 2, הדס. מתן היה מי שהרכב הועמד לרשותו בלילה שבין 22.5.2008 ל 23.5.2008, מי שהרכב נגנב הימנו (לטענת הנתבעים 1 - 2); אור כהן - החבר, מי אשר לטענת הנתבעים 1 - 2 חיפש ומצא, ביחד עם מתן, את הרכב לאחר שזה נגנב הימנו; איברהים באסל - השוטר, העיד אודות החומר הקיים בתיק המשטרה בכל הנוגע לתאונה נשוא כתב התביעה שבפני; ג'קי רוזן - החוקר, הינו חוקר פרטי במקצועו, הוא נתבקש על ידי משרד החקירות "שאול טולדנו" לערוך חקירה עבור חברת הביטוח, לטענתו הוא אף נפגש עם מתן ואביו במקום התאונה ביום 12.6.2008 (נ/7 סע' 2).0506256487 

דיון :

7.                  לאחרששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי את כל טענותיהם עולה כי דין התביעה להתקבל. להלן אפרט.

8.                  למען הנוחות וייעול הדיון יובהר כבר עתה כי אין מחלוקת בין הצדדים בעניין גובה הנזק (פרוטוקול הדיון מיום 8.5.2011 ש' 14 - 15). יריעת המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות, האם יש להטיל את האחריות לנזק שנגרם בשל האירוע נשוא כתב התביעה דנן על הנתבעים 1 - 2 (מתן והדס) או שיש להטילה על הנתבעת 3 (חברת הביטוח).

9.                  מטענות הצדדים, כפי שאלו הועלו בפני, עולה כי בעוד שהנתבעים 1 - 2 טוענים שבנסיבות המקרה דנן אירע מקרה ביטוח ומשכך על חברת הביטוח לשאת באחריות הרי שזו האחרונה טוענת כי חל מקרה המקנה לה פטור מאחריות למקרה הביטוח הנטען. כידוע, " נטלי ההוכחה של תביעת הביטוח מוקצים באופן הבא: על המבוטח, התובע תגמולי ביטוח, רובץ הנטל להוכיח את התרחשותו של מקרה הביטוח, בעוד שעל המבטח, הטוען לפטור מאחריות, הנטל להוכיח כי מתקיים אחד הסייגים לאחריות החוזית או להיקפה" (ירון אליאס, דיני ביטוח, בהוצאת דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, הוצאה שנייה-2009, עמ' 646, (להלן- " אליאס")).

10.              מעיון בפוליסת הביטוח עולה כי נכתב בה ש" תנאי לכיסוי בגין נזקי גניבה ו/או פריצה ו/או נזק בזדון תוך כדי גניבה ופריצה הוא כי מפתחות הרכב אינם נמצאים ברכב בזמן שהנהג נמצא מחוץ לרכב וכי ברכב המבוטח מותקנים אמצעי המיגון הרשומים מטה כל זמן שהנהג נמצא מחוץ לרכב" (ת/1 נספח ב'). הווה אומר, מקרה הביטוח הרלבנטי לענייננו הינו אירוע הגניבה וכן הנזק שנגרם תוך כדי גניבת הרכב, כאשר הנטל להוכיח התקיימות מקרה הביטוח מוטל לשכם המבוטחת. בעוד הנטל להוכחת הסייג מוטל לכתפי המבטחת - חברת הביטוח. 

11.              קביעתי מוצאת תימוכין אף בפסיקות הערכאות השיפוטיות כפי שאלו ניתנו במרוצת השנים, כדלקמן:

                     א.                      בע"א (חי') 3116/04 יעקב כרסטני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 18.1.2006) [פורסם במאגרים המשפטיים], התייחסה כב' השופטת ש' וסרקרוג לגישות הקיימות בפסיקה בנוגע לנטל ההוכחה במקרה מהסוג דנן: " ...כאשר מדובר ב"מקרה ביטוח" הכולל מעצם הגדרתו אלמנט שלילי, כמו למשל גניבה, שעל פי הגדרתו בסעיף 383 לחוק העונשין מכיל את האלמנט של "בלי הסכמת הבעל" הרי שעל המבוטח להוכיח גם אלמנט שלילי זה ... גישה אחרת הייתה שאין מקום להבחנה בין סוגי הביטוח, וכי בכל מקרה על המבוטח להוכיח שלא הוא גרם למקרה הביטוח ... גישה אחרת - שלישית ... טענות שהמבוטח פעל במתכוון או שהגיש תביעה בכוונת מרמה, הם חריגים לכל פוליסה בין אם מדובר בעבירה פלילית ואין אם לאו" (שם, עמ' 12 - 13). בסופו של יום, הצטרפה כב' השופטת וסרקרוג לגישה השלישית, זו אשר הועלתה על ידי הנשיא מ' שמגר ופסקה כי: "... ניתן לומר שאין אדם גונב אצל עצמו. ברוב המקרים מי שמדווח על גניבה לא היה לו יד בביום הגניבה, ואם מבקש המבטח לסתור הנחה כזו מחובתו להרים הוא את נטל השכנוע" (שם, עמ' 14).

בתא"מ (י-ם) 12116-08-11 עבד אלסלאם חירבאוי נ' חסן קרעין (ניתן ביום 10.5.2012) [פורסם במאגרים המשפטיים], דן בית המשפט בטענת בעל דין לפיה: "... הוא לא נהג ברכב, שכן הרכב נגנב ממנו זמן קצר טרם התאונה לה טוען התובע. הנתבע טוען כי החנה את הרכב ליד ביתו ולא ידע שהרכב נגנב ממנו..." (שם, עמ' 2). בית המשפט פסק כי: " ...על בעל הרכב הפוגע להוכיח מי נהג ברכב או כי הרכב נלקח ממנו ללא הסכמתו או ידיעתו. ואף עליו לעמוד בדרישת היסוד העובדתי של ס' 383 (מהי גניבה) לחוק העונשין התשל"ז-1977 ולהוכיח את טענת הגניבה בראיות מוצקות..." (שם, עמ' 3).

                     ב.                      באשר לטענת חברת הביטוח כנגד התנהגותו של מתן בעת האירוע וכי בהתנהגותו יש כדי לפטור אותה מחבותה על פי הפוליסה. בתא"מ (שלום ת"א) 43131-08 ניצה פרחן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 28.10.2010) [פורסם במאגרים המשפטיים] נפסק כי: " בהתאם לפסיקה, רובץ נטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח על המבוטח. נטל זה נשאר עליו עד הסוף. על המבוטח להוכיח את התשתית הראייתית הראשונית של אירוע הבטוח ואז עובר הנטל אל המבטח להראות כי מקרה הבטוח אירע במעשה מכוון של המבוטח (ראה ע"א 391/89 וייסנר ואח' נ' אריה חברה לבטוח בע"מ פ"ד מ"ז (1) 837, ע"א 78/04 המגן חברה לבטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, ע"א 1845/90 סיני נגד מגדל חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מ"ז (5) 661)." (שם, עמ' 2). בהקשר זה אציין ש" ההלכה היא שהתנהגות בלתי זהירה של המבוטח תפטור את המבטח מחבותו על פי הפוליסה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - הוא שהמבוטח סטה סטייה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת; והשני- הוא שהמבוטח התנהג מתוך מצב נפשי של פזיזות או של אי איכפתיות ... נטל ההוכחה של התגבשות שני התנאים האמורים חל על המבטח" (ר' ת"א (ב"ש) 22031-04-10 סרוסי נ' ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ, עמ' 2, (ניתן ביום 10.5.2012) [פורסם במאגרים המשפטיים]). באופן דומה מבאר אף המלומד ירון אליאס בקובעו כי " כל תניה אשר יש בה כדי לשלול או לצמצם אחריות לנזקים, אשר לולא כן היו מכוסים על ידי הפוליסה, מהווה "סייג" כמשמעותו בדיני הביטוח" (אליאס בעמ' 638).

                      ג.                      אעיר כי בתא"מ (פ"ת) 28161-04-11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' קרפאי (ניתן ביום 12.6.2012) [פורסם במאגרים המשפטיים] התייחס בית המשפט לאופן בו מיושמת בחינת התנאים דלעיל ונפקות ההכרעה בבחינתם, עת פסק כי: " סקירת הפסיקה מעלה, כי קיימת התייחסות שונה ממקרה למקרה. כך לדוגמא...קבע בית המשפט כי מחזיק ברכב לא התרשל, למרות שהותיר את מפתחות הרכב בתוך מתג ההתנעה, מאחר ובכל הזמן הרלוונטי שמר על קשר עין עם הרכב ועמד במרחק מטרים ספורים ממנו בלבד. מנגד, בנמצא פסיקה הקובעת כי שוכר רכב התרשל גם במקום שבו הותיר את מפתחות הרכב בארון, אולם הארון לא היה נעול..." (שם, עמ' 3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ