פסק-דין בתיק תא"מ 9700-02-11 - פסקדין

תביעות להשבה ופיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובעים עקב פגיעות רכביהם בתאונה מיום 6.6.10.

התובעת - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, שילמה למבוטחת רכבה, הגב' אמאל קסיס (להלן: " אמאל"), תגמולי ביטוח עקב פגיעת רכבה, רכב מסוג מאזדה 3, בתאונה הנ"ל.

התובעת טוענת, כי התאנה נגרמה עקב אשמו הבלעדי של הנתבע, מר מוחמד חריב (להלן: " מוחמד") שבמועדים הרלבנטיים לתאונה נהג במשאית זעירה מסוג מרצדס, ופגע ברכב המאזדה מאחור (להלן: " המאזדה הראשונה").

במועדים הרלבנטיים לתאונה, המרצדס הייתה מבוטחת על ידי הנתבעת 2 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ.

מוחמד והפניקס חברה לביטוח בע"מ שלחו הודעת צד ג' כנגד רדואן סואעד, נהג הרכב השלישי בשרשרת (אף הוא רכב מסוג מאזדה - להלן: " המאזדה השנייה") ומבטחתו במועד התאונה - שומרה חברה לביטוח בע"מ, וכנגד אבו נסרה (בהודעה לא צוינו פרטיו המזהים של אותו אבו נסרה), שנטען כי היה הנהג ברכב הרביעי והאחרון בשרשרת, טנדר מסוג מיצובישי מאגנום, וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המיצובישי במועד התאונה.

מוחמד אף הגיש תביעה נפרדת (נשוא תא"מ 56746-11-12) כנגד רדואן סואעד, נהג המאזדה השנייה ומבטחתה שומרה חברה לביטוח בע"מ, וכנגד ג'רוס מטר, שנטען כי נהג ברכב המיצובישי, וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המיצובישי במועד התאונה.

התובעת טוענת, כי אמאל נהגה במאזדה הראשונה מכיוון הקריות לכיוון שפרעם ובצומת סומך עצרה באדום. משהתחלף הרמזור לירוק, אמאל ורכב נוסף שהיה לפניה החלו בנסיעה. ברם, תוך כדי הנסיעה הרכב שהיה לפני המיצובישי הראשונה עצר ואמאל, ששמרה מרחק מהרכב שלפניה, עצרה אף היא. אלא, שהמרצדס שלא שמרה מרחק, לא הספיקה לעצור ופגעה במיצובישי הראשונה מאחור. לאחר מכן, אמאל הרגישה חבטה נוספת מהמרצדס ששוב פגעה במאזדה הראשונה מאחור, אם כי חבטה זו הייתה חלשה יותר.   

מנגד, מוחמד טען כי פגע במאזדה הראשונה רק פעם אחת, וזאת לאחר שנהדף אליה על ידי המאזדה השנייה שהייתה נהוגה בידי רדואן סואעד (להלן: " רדואן").

רדואן הספיק - לטענתו - לעצור ולא פגע במרצדס שהייתה לפניו. אך, רכבו נפגע על ידי טנדר המיצובישי שהגיח מאחור, פגע במאזדה השנייה בעוצמה רבה והסב לה נזק עצום מאחור, ודחף אותה אל עבר המרצדס.

במהלך עדותו בפניי רדואן מסר, כי לא היה באפשרותו לראות שמא המאזדה הראשונה נפגעה פעמיים על ידי המרצדס אם לאו. כאשר, בהודעתו לחוקר מטעם כלל חברה לביטוח בע"מ, רדואן כן ידע למסור פרטים בהקשר זה, וציין כי המרצדס פגעה במאזדה הראשונה, ורכבו (המאזדה הנשייה) נפגע על ידי רכב המיצובישי ונהדף אל המרצדס.

בעדותו בפניי רדואן לא ידע למסור פרטים אודות הנהג שנהג במיצובישי, ואילו בחקירתו הנ"ל כן ידע למסור פרטים, ודומה, כי מי שנהג בטנדר המיצובישי היה בחור שמתחת לגיל 30, כאשר הפוליסה שנרכשה בכלל חברה לביטוח לא כיסתה את השימוש של נהג מתחת לגיל 30.

למותר לציין, כי רדואן הגיש תביעה נפרדת (במסגרת תא"מ 39856-03-11) כנגד ג'רוס מטר וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ. אותה תביעה לא התבררה בבית המשפט, אך הוגשה הודעה לבית המשפט, לפיה רדואן הגיע להבנות עם ג'רוס מטר וביקש לדחות את התביעה.

ג'רוס טען, כי המאזדה הראשונה עצרה, המרצדס רצתה לעקוף אותה ופגעה בה בצד שמאל בפנס האחורי. המאזדה השנייה פגעה במרצדס מאחור, ואז ג'רוס, שטען כי הוא זה שנהג במיצובישי במועד התאונה, פגע במאזדה השנייה.

הצדדים הסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, לאחר שעיינתי בכלל המסמכים והמוצגים שהוצגו מטעם הצדדים, שוכנעתי כי דין תביעתה של הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ להתקבל במלואה.

באשר להודעה כנגד צדדי ג', שוכנעתי כי חלק קטן מהנזק שנגרם לרכב התובעת, נגרם לאחר פגיעתו השנייה על ידי שני הרכבים הנוספים שנסעו מאחוריו, כאשר האחראי לאותו חלק הינו נהג רכב המיצובישי, האחרון בשרשרת. חלק קטן אמרתי. זאת שכן, אמאל בעצמה העידה כי הפגיעה הראשונה הייתה חזקה יותר וגרמה לנזק המשמעותי ברכבה. בדרך אומדנא, אני מעמידה חלק זה על 30%.

אלא מאי? משלא שוכנעתי כי לרדאון הייתה אשמה כלשהי באירוע נזק זה, ולא שוכנעתי שמי שנהג ברכב המיצובישי היה דווקא אותו ג'רוס מטר, ומאחר והנתבעים לא פירטו בהודעתם מיהו אותו אבו נסאר שנגדו נשלחה ההודעה, ולא עלה בידיהם להציג לעיוני אישור מסירה לאותו אבו נסאר, הנני מורה על מחיקת ההודעה כנגד אבו נסאר, ועל דחייתה כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (צד ג' 4), כנגד רדואן סואעד (צד ג' 1) וכנגד שומרה חברה לביטוח בע"מ (צד ג' 2).

באשר לתביעתו של מוחמד חריב, הרי שלאור האמור לעיל, דינה להידחות. זאת שכן, לרדואן סואעד לא הייתה כל אשמה בפגיעת רכבו במרצדס. ובאשר לתביעה כנגד ג'רוס מטר וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, הרי שלא שוכנעתי כי ג'רוס מטר היה זה שנהג בטנדר המיצובישי.

לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את התביעה נשוא תא"מ 9700-02-11ומחייבת את הנתבעים יחד ולחוד (מוחמד חריב והפניקס חברה לביטוח בע"מ) לשלם לתובעת סך של 20,029 בצירוף הפרשי הצמדה מיום התאונה ועד היום (זאת בהסכמת הצדדים) ובצירוף סך של 3,500 ש"ח בגין הוצאות משפט.