פסק-דין בתיק תא"מ 7908-01-11 - פסקדין

מונחת בפני תביעה לפיה רכב התובעת נפגע כתוצאה מתאונת דרכים, אשר בגינה שילמה התובעת למבוטחתה תמלוגי ביטוח בהתאם לסעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, בהתבסס על עילת התחלוף.

רקע:

ביום 16.11.2008  ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת, זאת כאשר הנתבע 1 לקה בהתקף אפילפטי, ואיבד את הכרתו.

אין חולק כי בגין תאונה נפתח תיק משטרה שנסגר עקב חוסר אשמה.

עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה - האם ההתקף האפילפטי היה בלתי צפוי, ועל כן מהווה גורם זר מתערב.

הצדדים ויתרו על עדות נהגת הרכב שהייתה המבוטחת אצל התובעת.

העיד בפני נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעת").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, הנתבע 1 אחראי לקרות התאונה.

לשיטתו, הנתבע 1 לא הציג מסמכים רפואיים על-פיהם ניתן ללמוד כי פנה למשרד הרישוי לאחר ההתקף הראשון שלו. הגם, שלא הוגשה כל חוות-דעת מומחה המציינת כי מותר לו לנהוג ברכב.

לאור האמור מבקש לחייב את הנתבעים באחריות לקרות התאונה.

לטענת ב"כ הנתבעים, אין לייחס לנתבע 1 רשלנות לקרות התאונה, הואיל ובעת התאונה הנתבע 1 לא שלט ברכב עקב התקף אפילפטי.

בסיכומיו טען כי 12 שנה לפני התאונה היו לו פירכוסים שלא הוגדרו כאפליפסיה, קיבל טיפול תרופתי במשך שנתיים ונוירולוג אמר לו להפסיק את הטיפול.

התאונה בענייננו הינה אירוע ראשון לאחר 12 שנה, ועל כן מדובר באירוע לא צפוי.

זאת ועוד, הנתבע 1 נבדק על ידי משרד הרישוי, ונכון להיום יש לו רישון נהיגה.

לאור האמור סבור הוא שנתבע 1 היה בהעדר רצייה פיזי, לא יכול היה לצפות את ההתקף, ועל כן יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן -  האם ההתקף האפילפטי בענייננו מהווה "גורם זר מתערב", שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי.