פסק-דין בתיק תא"מ 6865-04-10 - פסקדין

1.         התביעה בפני היא תביעה לביצוע שטר חליפין, שיק, בסך של 27,000 ש"ח שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967. מועד פירעון השטר הוא 28.7.03. השטר חולל כי החשבון נסגר ועבר זמנו. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 23.2.10.

            אין מחלוקת עובדתית שהשטר ניתן לתובעת בראשית שנות ה-90' כבטוחה להשבת הלוואה, ריק, עם חתימה בלבד.

2.         ביום 29.5.11 הוגשה בקשת ביצוע מתוקנת ובה פירוט עסקת היסוד כאשר התוצאה היא דרישה לסכום הנקוב בשטר ( סעיף 37 לכתב התביעה). בקשת הביצוע המתוקנת הותרה כדי להשלים את פרק ו' לבקשת הביצוע שהייתה חסרת עילה בבקשה המקורית שהוגשה. בבקשת הביצוע המתוקנת אין הסבר לעילה השטרית ואין התמודדות עם הנתונים של מועד מסירת השטר, היותו ריק, היותו כבטוחה, ולא ניתן ללמוד מבקשת הביצוע המתוקנת מתי הוא הוגש לבנק לגביה. האם סמוך למועד הפירעון שנרשם ע"י התובעת או סמוך למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

            הדיון בתיק התנהל על עסקת היסוד שהייתה שורה של הלוואות בסכומים שונים אשר מתפצלות להלוואות בין השנים 1990 ועד 1992 בסכום כולל של 5,500 דולר ולסיוע בשכר דירה בשנת 1993 בסכום של 10,000 ש"ח.

            הנתבעת הסכימה שקיבלה הלוואות בשווי של 3,000 דולר ארה"ב, אך טענה שההלוואות הוחזרו.

            בחקירה נגדית של התובעת היא הסכימה שלגבי ה-10,000 ש"ח היא קיבלה 5 שקים ו-3 נפרעו. לטענתה, שיק אחד אבד ולכן היא הסכימה לראות בו שיק שנפרע, ונותר שיק אחד בידיה שלא נפרע.

            ב"כ הנתבעת טענה שסך הכול החוב נופל בגדר אותם שקים שנועדו לכסות את שכר הדירה, אך בכך יש התעלמות מהאסמכתאות שבידי התובעת המעידים על קבלת הלוואות בסכומים שונים לפני שנת 1993, והפירוט של תשלומים ששולמו כמפורט בסעיף 6 לתצהיר התובעת הנסמך על האישורים שבידה.

            ההודיה של הנתבעת מופיעה בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר בהתייחס להלוואות בשנות ה-90, כאשר לצד זה מופיעה טענה שהחוב הוחזר.

3.         התביעה לתשלום של 27,000 ש"ח בבקשת הביצוע המתוקנת היא תביעה על פי עסקת היסוד והיא התיישנה. מתוך דברי התובעת והנתבעת עולה שכל אחת מהן מודה שאין בידיה את מלוא האסמכתאות מחמת חלוף הזמן. התובעת הסכימה שאיבדה שיק מבין השקים של שכר הדירה, והנתבעת התגרשה וגם עברה מקום מגורים. בנסיבות אלה, לא די בהודיה בהלוואה כדי להתגבר על טענת ההתיישנות כאשר כנגד ישנה טענה לסילוק החוב. בפרט כאשר למעשה אין מדובר בסכום חד פעמי של 3,000 דולר גם לשיטת התובעת שפירטה סכומים שונים ומועדים שונים.

התביעה על פי השטר

4.         אין מחלוקת שהשטר ניתן לתובעת ריק, למעט חתימה ( תצהיר הנתבעת התומך בהתנגדות מיום 16.3.10). הנתבעת לא טענה שהיו תנאים למילוי השטר. התובעת העידה שהשטר נמסר כבטוחה לפירעון החוב. לפיכך, אני מסיקה כי התנאי למילוי השטר והגשתו לפירעון הוא אי תשלום ההלוואה. בכפוף לכך ומילוי גובה החוב לא הייתה הגבלה למילוי השטר ( סעיף 19(א) לפקודת השטרות, נ"ח). אולם המילוי צריך להיות תוך זמן סביר ( סעיף 19(ב) לפקודת השטרות).

            התובעת הסבירה שחדשות לבקרים ביקשה ממנה הנתבעת להתחשב בה ובנסיבותיה. הנתבעת אינה בקו הבריאות וגם לא התובעת. אך גם בעסקת היסוד יש זמן סביר לדרוש השבה של ההלוואה. התובעת והנתבעת לא נקבו בזמן פירעון מוסכם, למעט של דמי השכירות שכאמור לגביהם ניתנו שיקים שבהם מולאו כל הפרטים. בהעדר זמן פירעון מוסכם של עסקת היסוד, המועד לפירעון הוא זמן סביר לפי נסיבות העסקה ממועד הדרישה [ד"נ 32/84 עיזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' Israel British Bank (London)(in Liquidation) פ"ד מד (2) 265 (1990)]. התובעת העידה שהעלתה דרישות פעם אחר פעם, ואני מאמינה לה, אך משלא שולמה ההלוואה היה עליה לפתוח בהליכי גבייה. השלמת השטר מעל 10 שנים ממועד מתן ההלוואה אינו פרק זמן סביר וזאת מבלי שבפני נתונים האם השטר הוגש לפירעון בשנת 2003 או בשנת 2010, בהעדר פירוט בעילת התביעה ( פרק ו' לבקשת הביצוע).

            לפיכך, הוכח כי השטר לא מולא תוך זמן ולכן הנתבעת לא חבה על פיו [יואל זוסמן דיני שטרות 157 (מהדורה ששית (הדפסה שנייה) 1991)].

סוף דבר

5.         ההתנגדות מתקבלת. אני מורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל מס' 14-02850-10-7, ללא קשר ליתרת החוב, ולבטל הליכים פתוחים. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: