פסק-דין בתיק תא"מ 6484-09-10 - פסקדין

      כללי

1.     בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, על סכום של 58,569 ש"ח.  התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בהעמסת והובלת חומרי חפירה באתרי בניה. הנתבעת הינה חברה לעבודות עפר ופיתוח. לטענת התובעת, נכרת בינה לבין הנתבעת הסכם בע"פ, במסגרתו הזמינה הנתבעת מהתובעת   הובלה של חומרי חפירה ומילוי, אך נמנעה מלשלם לתובעת את מלוא התמורה בגין העבודות.  יתרת התמורה הינה הסכום שצוין לעיל.

עיקר טענות הצדדים

2.      עיקר טענות התובעת: לטענת התובעת הזמינה ממנה הנתבעת, בשנים 2007-2008, עבודות פינוי של חומרי חפירה, בשני אתרים: אתר הטכניון ואתר כבאביר. התובעת טוענת, כי ביצעה את העבודות שהוזמנו. מוסיפה התובעת וטוענת, כי בעוד הנתבעת שילמה לה חלק מהתמורה בגין עבודות הפינוי, בסך של 76,610 ש"ח, בהתאם לחשבוניות שהוצאו, נמנעה הנתבעת מלשלם לתובעת את יתרת התמורה, בסך של 58,569 ש"ח. התובעת הוסיפה, כי במסגרת מערכת היחסים העסקית שהתקיימה לטענתה בינה לבין הנתבעת, נהגה האחרונה להזמין ממנה ביצוע עבודות פינוי באופן שוטף, עוד החל משנת 2003.

3.     עיקר טענות הנתבעת:

3.1.   טענתה העיקרית של הנתבעת הינה פשוטה - בינה לבין התובעת לא נכרת הסכם כלשהו, ולכן אינה חייבת בתשלום כלשהו. הנתבעת אישרה, כי אמנם היתה הקבלן הראשי ביחס לביצוע עבודות עפר באתרים הרלוונטיים (אתר הטכניון ואתר כבאביר), אולם, שמי שביצע את העבודות בפועל היה קבלן משנה מטעמה, בשם כעבייה. במסגרת ההסכמים בין הנתבעת לבין כעבייה, התחייב האחרון לבצע את העבודות באתרים לעיל במלואן,  ונקבע כי הוא יהיה זכאי לתמורה שנקבעה בין הנתבעת לבין מזמיני העבודות, בניכוי "עמלת הפניית העבודות" בגובה 12%+ מע"מ שהינו רווח קבלן ראשי.

3.2.   לא היתה מחלוקת, כי התובעת אכן ביצעה עבודות שונות באתרי הבניה, אולם הדבר נעשה על פי הזמנתו ועל הסכמים שנכרתו בין אותו כעביה לבין התובעת. במילים אחרות, כעבייה הוא שהזמין את ביצוע עבודות הפינוי מהתובעת, ומכאן כי כעבייה, ולא הנתבעת, הוא שחייב לתובעת, אם בכלל, את הסכום הנטען על ידה.

3.3.    הנתבעת אישרה, כי בפועל שילמה לתובעת, ישירות, סך של 76,610 ש"ח על חשבון ביצוע עבודות הפינוי, אולם טענה כי התשלום הנ"ל בוצע במקומו של כעבייה, לבקשתו של האחרון וכטובה אישית מצד מנהל הנתבעת - מר מנגד. מר מנגד ציין כי כעביה אמר לו כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי יש לו קשיים לפעול באמצעות חשבונות בנק. זאת ועוד, הסכום לעיל, ששולם ישירות לתובעת, קוזז מהתמורה אשר הגיעה לכעבייה. אשר על כן, באם תתקבל התביעה תחוייב הנתבעת פעמיים בגין אותה עבודה.

3.4.   הנתבעת אישרה כי בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה (2007-2008), היא הזמינה עבודה אחת בלבד באופן ישיר מהתובעת, וזאת בהתייחס לאתר עבודה שלישי, שאינו נוגע לשני האתרים שצוינו בכתב התביעה (מדובר באתר עבודה בואדי ג'מל ברח' האצ"ל בחיפה), אולם בהקשר זה ציינה כי נחתם הסכם כתוב ומסודר מול התובעת, ואין מחלוקת כי התמורה בגין הסכם זה שולמה זה מכבר. למעט עבודה זו בוואדי ג'מאל, הכחישה הנתבעת קיום של יחסי עבודה שוטפים עם התובעת (הגם שאין מחלוקת כי בין מנהלי הצדדים קיימת היכרות ארוכת שנים).

4.     על רקע טענות הנתבעת, שלחה האחרונה הודעת צד ג' לכעבייה, בה נטען כי במידה ובית המשפט ימצא לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו לתובעת, הרי שעל כעבייה יהיה לשאת בתשלום זה או לשפות את הנתבעת בגינו. על רקע אי הגשת כתב הגנה מטעמו של כעביה, ניתן כנגדו פסק דין.

דיון ומסקנות

5.      השאלה המרכזית בענייננו הינה האם אכן נכרת בין התובעת לבין הנתבעת הסכם לביצוע העבודות באתר הטכניון ובאתר כבאביר. טענת התובעת הינה כי מדובר בהסכם בע"פ וכתימוכין לעמדתה היא הביאה ראיות כי קיבלה כספים שונים בגין ביצוע העבודות ישירות מהתובעת, וכן הביאה ראיות לכך כי בנו של מנהל הנתבעת חתום על תעודות משלוח של משאיות שיצאו מאותם אתרים. בנוסף, העיד מנהל הנתבעת - מר שעאבן עבדאללה על ההסכם בע"פ שנחתם מול מנהל הנתבעת - מר חיים מנגד.

6.      לאחר שבחנתי את כלל ראיות הצדדים הגעתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי.

7.      טענתה היסודית של התובעת הינה כי מנהל הנתבעת, מר מנגד, התקשר במועד מסוים אל מנהל התובעת, מר שעבאן, והזמין ממנו את ביצוע עבודות הפינוי באופן טלפוני. וכך העיד בפני מר שעבאן: " ש. זה נכון שהקבלן המבצע בפועל בעבודות בכבביר ובטכניון היה כעביה? ת. לא יודע. מנגד הזמין אצלי משאיות והבגר של כעביה היה מעמיס את המשאיות. זה לא מעניין אותי מי מעמיס את המשאיות, מעניין אותי מי מזמין אותי." (עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון מיום 6.7.2011, שורה 31 ושורות 1-2). ובהמשך מסר כי:" יתר העבודות בכבאביר הייתה בטלפון, הסכמנו להוביל וזהו. לא היינו ניגשים למשרד עושים את זה" (הכוונה למשרד של הנתבעת- י.ל.; עמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 6.7.2011, שורות 5-6).

מנגד, טוענת הנתבעת כי מעולם לא ביצעה הזמנה לביצוע עבודות הפינוי משעבאן.

מנהל הנתבעת, מר מנגד, הכחיש את הטענה לעיל ואף מסר כי הנתבעת אינה עורכת הסכמים בעל פה אלא בכתב בלבד (ר' לדוגמה עדותו עמ' 12, שורות 7-8).

כחיזוק לטענתו לעיל של מנהל הנתבעת, הוצג ההסכם בנוגע לעבודה אותה הזמינה הנתבעת מהתובעת בוואדי ג'מאל (נספח א' לתצהירו של מר מנגד); וכן הוצגו ההסכמים בכתב בנוגע לאתרי כבאביר והטכניון שנכרתו בין הנתבעת לבין כעביה (נספחים ד' וה' לתצהירו של מר מנגד). לגבי כל המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת לא הובעה כל התנגדות להגשתם.

למנהל התובעת לא היתה הסבר מניח את הדעת מדוע הוא חתום על הסכם בכתב בנוגע לאתר וואדי ג'מאל (ששוב יוזכר, אינו חלק מהאתרים לגביהם הוגשה התביעה); בעוד שלא חתם על כל הסכם בנוגע לאתרי כבאביר והטכניון.

יצויין בהקשר זה, כי לא נסתרה טענת הנתבעת, כי העבודה בנוגע לוואדי ג'מאל היתה בסדר גודל קטן יחסית, ולכן, דווקא אליבא להגיונה וטיעונה של התובעת, הרי גם ביחס לאתר וואדי ג'מאל לא היה צריך להיחתם הסכם כתוב. אציין, כי שלושת הפרויקטים נערכו, פחות או יותר, באותה תקופה (כבאביר ב 9/2007; וואדי ג'מאל ב 11/2007 והטכניון ב 4/2008).