פסק-דין בתיק תא"מ 6420-07 - פסקדין

1.         התובעת היא חברת ניהול אשר נותנת שירותי אחזקה לבניין מסויים בו הנתבעים הם חלק קטן מתוך כ-120 בעלי הדירות (הנסח צורף כת/1).

            בעבר, הבניין היה שייך כולו לחברה בשם מבוא ירושלים בע"מ (להלן: " מבוא ירושלים") והיא עדיין הבעלים של חלק מן הדירות בבניין.

            התובעת החלה את פעילותה בבניין מאז סוף שנת 2002. קודם לכן היתה חברת ניהול אחרת בשם רזידנס 212 בע"מ, ועוד קודם לה היתה חברה בשם מ. רייס רזידנס (1994) בע"מ.

התביעה היא לתשלום חוב אשר, לגירסת התובעת, הנתבעים חבים לה, בהיותה חברת הניהול של הבניין, שכן הנתבעים לא שילמו לה מאז שנת 2006.

הנתבעים אינם מכחישים כי לא שילמו לתובעת ובפיהם מספר טענות מדוע אינם חבים לה כלל.

2.         התובעת טוענת כי הנתבעים חייבים לה תשלום מכוח מערכת הסכמים אשר יפורטו להלן.

ראשית, התובעת הביאה דוגמאות של חוזים בהם התקשרה הבעלים המקורי, חברת מבוא ירושלים, עם רוכשי הדירות. חוזים אלה כוללים -

הסכם הקרוי " הסכם שירותים" בו הרוכשים מאשרים את חברת מבוא ירושלים, הבעלים ואת כל מי שהיא תורה, לפי שיקול דעתה, כחברת הניהול של הבניין (כאמור בהגדרות בהסכם). כמו כן, באותו הסכם, בסעיף 4, נותנים הרוכשים את הסכמתם כי חברת הניהול תוכל להעביר לאחר, לפי שיקול דעתה, את כל זכויותיה וחובותיה לפי ההסכם.

הסכם נוסף קרוי " קרן שיפוצים" על פיו מתחייבים הרוכשים לשלם כספים לטובת קרן בניהול חברת הניהול.

כן צורף הסכם הקרוי " השכרת יחידת דיור" בו מתחייבת חברת הניהול להשכיר דירות אשר הבעלים שלהן מעוניינים בכך (נספחים ב', ג' ו-ד' לתצהיר מר בוסקילה מטעם התביעה).

התובעת הגישה חוזים שכאלה לגבי חלק מן הנתבעים, על כך יורחב בהמשך.

בנוסף, הביאה התובעת, חוזה התקשרות בין הבעלים, חברת מבוא ירושלים, לבין חברת הניהול הקודמת, רזידנס 212 (נספח ה' לתצהיר רייס), שם מצויין ("הואיל" שני) כי חברת מבוא ירושלים התקשרה עם הרוכשים, קרי בעלי הדירות, בשלושת החוזים הנ"ל וכי חברת רזידנס 212 לוקחת על עצמה את כל הזכות וכל החובות של חברת מבוא ירושלים כחברת ניהול, אל מול רוכשי הדירות, מכוח הסכמים אלה.

בהתבסס על עדותם של מר בוסקילה מטעם התובעת, ומר רייס מטעם חברת רזידנס 212, טוענת התובעת כי זכויותיה וחובותיה של רזידנס 212 הועברו אליה בסוף שנת 2002.

לסיום סקירה זו אזכיר גם את פניית התובעת לדיירים בבניין, בסמוך לכניסתה לתפקיד, ובה הודעה על כך שהיא מתפקדת כחברת הניהול של הבניין ביחד עם הסברים שונים על גביית התשלומים (נספח א' לתצהיר בוסקילה).

בהסתמך על מסמכים אלה, טוענת התובעת כי על הנתבעים לשלם לה את דמי הניהול, באשר היא חברת הניהול של הבניין והזכאית לתשלום זה.

לשם הוכחת תביעתה, התובעת הגישה פירוט על פעילותה, דו"חות חשבונאיים, הוצאותיה וכו' (נספחים ו' ו-ז' לתצהיר מר בוסקילה).

3.         הנתבעים מעלים מספר טענות כדי לשכנעני כי יש לדחות את התביעה.

            טענות הנתבעים הן בשלושה רבדים, כאשר בכל רובד קיימות טענות משנה:

            רובד ראשון נוגע למעמד התובעת בבניין.