1. תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 36,560.84 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לשתי חלקות שבבעלות התובע, לטענתו, עקב פלישת הנתבעת לחלקות והנחת קווי ביוב בחלקה אחת (חלקה 3, גוש 18725) ופריצת כביש בחלקה השנייה ללא תוכנית מאושרת(חלקה 38, גוש 18727).
2. התובע טוען כי זכות הבעלות בחלקות הועברה אליו מכח צוואה, בעוד שהנתבעת טוענת כי אין בצירוף צוואה כדי להעיד על בעלות שכן התובע אינו רשום כבעלים בלשכת רישום המקרקעין.
3. הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט"), לאחר שמיעת סיכומים בעל-פה.
חלקה 3, גוש 18725
:
4. ביחס לחלקה זו, עליה בנוי בית התובע, טוען התובע כי בשנת 2004 מיקמה הנתבעת בחלקה כ- 40 מטר מקו ניקוז של הביוב הראשי בכפר, וזאת חרף הודעת הנתבעת כי הקו לא ימוקם בחלקת התובע אלא בחלקת שכנו ובהתאם לתוכנית מדידה.
5. התובע טוען כי רק כעבור מספר חודשים ממועד סיום עבודות הנחת הקו, הזמין שירותי מודד מטעמו לצורך מדידת החלקה למטרות חקלאיות, או אז גילה התובע כי הקו הונח בתוך חלקתו, וכי איננו מאפשר ניצול הקרקע לכל מטרה שהיא ופוגע בזכויות בניה עתידיות.
6. התובע מוסיף וטוען כי קו הביוב גורם לנזקים סביבתיים, כגון: ריחות, נזילות, מי שופכין ולנזקים בקרקע.
7. לטענת התובע, פניותיו לנתבעת בדרישה להחזרת המצב לקדמותו, נענו בתשובה כי הקו הונח בהתאם ל- "הנחה" שאינו עובר בחלקת התובע אלא בחלקת השכן.
8. התובע טוען כי הוטעה על ידי הנתבעת אשר לא הניחה את קו הביוב לפי תוכניות ולא הזמינה שירותי מודד וגזלה מרכושו שלא כדין שטח רב. לא זו אף זו, הנתבעת לא החזירה המצב לקדמותו בעת הנחת הקו והותירה מהמורות וסלעים.
9. בישיבה שהתקיימה ביום 18.5.11 ויתר התובע על סעד של פינוי קו הביוב אשר נדרש בכתב התביעה, אך עמד על דרישתו לפיצוי כספי.
10. הנתבעת טוענת כי לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, הייתה רשאית להעביר את קו הניקוז במקומות בהם הוא עובר. לטענתה, כאשר נמתח הקו, היה זה מחוץ לחלקת התובע ובהסכמתו; אולם, כאשר ערך התובע מדידה מטעמו, התגלה כי הקו נמצא בחלקו בתוך שטח התובע כאשר בשטח זה ממילא קיימת זיקת הנאה לטובת חלקות אחרות.
חלקה 38, גוש 18727
:
11. ביחס לחלקה זו טוען התובע כי בשנת 2008 פרצה הנתבעת בחלקה דרך חקלאית בסמוך לגבולה הצפוני של החלקה, וזאת שלא על פי תוכנית מאושרת או בהתאם לזכות מעבר כלשהי במקום וללא הסכמת התובע, גזלה משטח החלקה וגרמה לנזקים בה, כאשר נהרסו טרסות הגובלות בחלקת התובע. לטענת התובע, סלילת הדרך והריסת הטרסות גרמו לכך שנזרקת אשפה לתוך החלקה והיא נראית נטושה.
12. התובע מוסיף וטוען כי מי הביוב מקו ניקוז העובר מעל החלקה, מנוקזים לחלקה כך שנשפכים מי שפכים לתוכה ונגרם סחף בקרקע עקב העדר טרסות. לטענת התובע, מדובר במפגע המונע שימוש סביר בקרקע.
13. התובע טוען כי הנתבעת לא קיימה הבטחותיה לבנות בחלקה טרסות חלופיות לטרסות שנהרסו ולסגת מתוך החלקה תוך החזרת המצב לקדמותו. לפיכך, טוען התובע בתביעתו כי יש להשיב את המצב לקדמותו ולפצותו בגין הטרסות שנהרסו.
14. הנתבעת טוענת כי לא פרצה בחלקה דרך חדשה, אלא מדובר בדרך ישנה אשר במסגרת שיקום דרכים חקלאיות במימון משרדי החקלאות והתחבורה, צופתה באספלט ללא שינוי וללא שבירת טרסות, כך ששופרה הנגישות לחלקה שכעת אף ניתן להגיע אליה ברכב פרטי. יחד עם זאת, טענה הנתבעת כי היא מוכנה לפנות את האספלט. לגבי קו הביוב, טוענת הנתבעת כי הוא תקין, וכי אין ממנו נזילות. הנתבעת הוסיפה כי עקב הניקוז שנעשה לפי דרישת התובע, המים נקלטים ונאספים בצינור כך שלא נגרם נזק אלא השבחה של החלקה.
15. לפי חוות דעת שמאי מיום 12.12.09 שצורפה לכתב התביעה (נספח י"ב), נגרמו לתובע נזקים המתייחסים לשתי החלקות בסך של 25,360 ש"ח כמפורט: בנית קיר תומך בחלקה 38 לאורך קטע של כ- 40 מ' - 17,500 ש"ח; שיקום הקרקע בחלק מחלקה 38 בשטח של כ- 400 מ"ר - 2,200 ש"ח; פינוי סלעים ופסולת בשתי החלקות כולל העמסה - 1,500 ש"ח; דמי שימוש ראויים משוערכים - 4,168 ש"ח.
16. ביום 31.5.11 מיניתי את השמאי דותן דרעי כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "
המומחה") אשר ביום 12.10.11 הגיש לתיק את חוות דעתו.
17. ביחס לחלקה 3, קבע המומחה כי חלק מקו הביוב ממוקם בתוך תחומי החלקה, בצמוד לגבולה ומאפשר ניקוז יעיל של הסביבה. לדברי המומחה, הקו אינו פוגע בפוטנציאל בניה עתידית, אך קיימת פגיעה מזערית בשווי הקרקע הקיימת לאור מיקום הקו. המומחה העריך את שווי הפגיעה בחלקה 3, לפי שטח של 80 מ"ר, שווי קרקע של 120 ש"ח למ"ר, ובסה"כ 7,200 ש"ח ללא צורך בחיוב בדמי שימוש.