פסק-דין בתיק תא"מ 59116-08

תביעה זו ענינה אירוע של תאונת דרכים בה נגרם נזק לרכב מבוטח התובעת אשר שילמה לו במסגרת פוליסה לביטוח רכוש מקיף את הפיצוי על נזקיו, והגישה תביעה זו לשיבוב הסכום אותו שילמה למבוטח , בטענה כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמו של מי שנהג ברכב הצבאי בבעלות מדינת ישראל .

 על פי תמונת המצב שהתקבלה אחרי שמיעת עד תביעה ושני עדי הגנה התאונה אירעה ברחוב הנשיא בחדרה , בכביש בו שני נתיבי נסיעה , לצידו הימני תחנת אוטובוס המתנהלת בנתיב הימני , ולא במפרץ צמוד לנתיב . עד התביעה עצר להעלות נוסעת, ואחרי שזו לא עלתה למונית  החל בנסיעה . באותו זמן ובאותו מקום, הגיע נהג הרכב הצבאי כשהוא נוהג את רכבו בנתיב הימני, בראותו את המונית בעצירה  , עבר לנתי השמאלי והמשיך את נסיעתו , מתוך מטרה לפנות ימינה בפניה אשר לטענתו מרוחקת בין 2-3 -4 מטרים ממקום עמידת המונית . במהלך חזרת הרכב הצבאי לימין הדרך לצורך פניה  ימינה, החלה המונית בנסיעה בנתיב בו עדה, ואז הפינה הקדמית שמאלית במונית פגעה בדופן ימין של הרכב הצבאי .

 כל צד טוען כ האחריות לתאונה נופלת על שכמו של האחר .

לטעמי שני הנהגים כשלו באי נהיגה זהירה המתחייבת הן מכללי הזהירות  המחייבים את מי שנוהג כפי שנהגו, והן את הוראות תקנות התעבורה .

עקיפה .

תקנה 47ד' קובעת לאמור

נוהג רכב לא יעקוף רכב אלא אם הדרך

 הג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

הוראת דין זו מיושמת בפועל ע"י הנחיה כי נוהג ברכב העוקף רכב אחר, לא יחזור לנתיב הימני אלא בהשלמת העקיפה. והשלמת העקיפה נעשית ברגע שהנוהג העוקף מבחין בחזית הר  כב הניקף במראה מרכזית , שתוך הרכב .

 ברור לי על פי העדוות כי עד ההגנה החל את החזרה לנתיב הימני בטרם היה במצב שיוכל לראות את חזית המונית במראה המרכזית .

 זאת ועוד  תקנה 42 קובעת 

נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה ,לא יפנה אלא אם הוא נמצאעד כמה שאפשר סמוךלשפה הימנית של הכביש ואין בצידו רכב אחר בתנועהויפםנה ימינה פנייה חדה זולת אם סומן אחרת על פני הכביש "

על פי דברי עד ההנגה 1 , הוא החל את הפניה ימינה , כבר כשהיה עדיין בנתיב השמאלי . אם כי הוא מצדיק זאת בעובדה כי המוית עמדה רמחק קצר לפני הפניה , אך אין כך כדי לךשנות את העובדה כי החל פניה ימינה מהנתיב השמאלי .

עד ההנגה לא ראה את המונית עד לפגיעה , וכך הוא לא יכול לטוען כי היא לא היתה בתנועה בזמן שהחל את פניה , וכך יש בהנהגותו משום הפרת תקנה 42 שהחל את פניה ימינה שעשה שמימינו נמצא רכב בתנועה .

עד ההנגה לא היה במצוקה בגלל שהמונית עמדה כטענתו סמוך לפניה , ויה עליו להשתסלכ במראה הימנית, ולבדוק את האשפרות לעבור לנתיב הימני וממנו לפנות ימינה , ואם הדבר לא היה עולה בידו , הוא היה נדרש להאט עד אשר יאפשר למונית לחלוף בין בנסיעה יש רוביןו בפניה ימינה , וטלאחר מכן לבצע את הפניה מהנתיב הימני . ולא- להמשיך יש רולבצע את הפניה ימינה במקום אחד .

 באשר  לנהג המונית

תקנה 21 ג' לתקנות התעבורה קובעת לאמור

) לא ינהג אדם רכב

בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו בשיטת בלמיו ותנאי הדרך הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים ובמצב הדרך , באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני