פסק-דין בתיק תא"מ 52326-07-10 - פסקדין

רקע :

1.         זוהי תביעה, נגד המדינה, לפיצוי התובע בסכום של 50,000 ש"ח, בגין נזק שנגרם לעדר הצאן שרעה התובע באזור רמת הגולן, כתוצאה מהתפוצצות מוקשים בשדה מוקשים.

2.         נטען בתביעה, כי בתאריך 11/04/2009 רעה התובע את עדר הצאן שלו בסמוך למחנה פיק הנטוש, שברמת הגולן, או אז התפוצצו מוקשים שהיו טמונים באדמה (סעיף 6 לתביעה). כתוצאה מהפיצוץ שבעה כבשים נהרגו בו במקום, ועוד חמשה כבשים מתו מפצעיהם מאוחר יותר.

לטענת התובע, הפיצוץ אירע עקב כניסת הכבשים לשטח ממוקש שהיה פרוץ ובחלקו אף ללא שילוט אזהרה; יתרה מזו, אף שהוא נהג לרעות עדריו במקום באופן קבוע, ומזה שנים, מעולם לא התבקש, לא בכתב ולא בעל-פה, לעזוב את המקום, או להימנע מלרעות עדריו בשטח זה או אחר. משכך, גם לא ידע על קיומו של שדה המוקשים בקרבת מקום.

3.         לטענתו, הנתבעת (להלן גם: "המדינה") התרשלה כלפיו בכך שלא גידרה את השטח הממוקש ולא הציבה במקום שלטי אזהרה, כאשר חובה עליה היה לעשות זאת.

4.         הנזקים הנתבעים:

א.         פיצוי בסך 21,600 ש"ח עבור הכבשים שנהרגו (לפי 1,800 ש"ח לכל כבש), נכון ליום האירוע, שהם 22,756 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

ב.         הוצאות עבור תרופות שנרכשו לצורך הטיפול בכבשים שנפצעו, (ושמתו לאחר מכן), בסך של 3,402 ש"ח, נכון ליום 19/07/2009, שהם 3,781 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

            ג.          פיצוי בגין עוגמת נפש לתובע - 15,000 ש"ח.

                                                ____________________

                                                סה"כ    41,537 ש"ח.

            משום מה, תביעתו של התובע הועמדה על סך 50,000 ש"ח.

5.         הנתבעת הכחישה בהגנתה כל שנטען בתביעה, לרבות הנזקים הנטענים ושיעורם. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התובע אכן רועה את צאנו באזור רמת הגולן, אלא שהוא עושה זאת ללא הסכמי רעייה, ובכל אופן לא הציג מסמכים המעידים על קיום הסכמי רעייה.

כך או אח אחרת, לטענת הנתבעת, גורם מוסמך התקשר לתובע והתריע בפניו, עובר לאירוע, לבל יכניס את עדריו לשטחי שדות מוקשים, והתובע הבטיח להימנע מכך. פניה זו באה, לטענת הנתבעת, בעקבות מידע שהגיע אליה ממפקח מנהל מקרקעי ישראל.

באותה שיחה, תירץ התובע, שהינו איש צבא קבע, כי הכבשים קלים מכדי להפעיל את מנגנון המוקש; עם זאת הובהר לו חד משמעית שעליו להימנע מהכנסת הכבשים לשדות המוקשים.

6.         עוד טענה הנתבעת בהגנתה, כי שדה המוקשים אליו נכנסו הכבשים על-פי הנטען, היה מגודר ומשולט בשלטי אזהרה. בהקשר זה ציינה הנתבעת אירוע שהיה באותו שדה מוקשים בתאריך 01/03/2009, פחות מחודש וחצי לפני האירוע נשוא התביעה, עת חולצו שניים ממוצא תאילנדי שנכנסו לשדה המוקשים. באותה הזדמנות שבה הנתבעת ותיקנה את הגדרות והשילוט, לאחר שפרצה אותם לצורך פעולת החילוץ.

7.         מעבר לכל האמור, הוסיפה הנתבעת וטענה בהגנתה, כי בכל מקרה מטרת הגידור אינה מניעת כניסת בעלי חיים, או אפילו בני אדם, לשדה המוקשים, אלא סימון המקום ככזה שיש להימנע מלהיכנס אליו.

הראיות :

8.         מטעם התובע העיד הוא בעצמו בלבד; ומטעם הנתבעת העיד מוטי שמואל - מי שמשמש בתפקיד ראש מדור תשתיות אצל הנתבעת, בעוצבת "געש", החל משנת 2000. יצוין, כי מוטי הוא אותו גורם, על-פי הנטען ע"י הנתבעת, יצר קשר עם התובע, והזהיר אותו מפני הכנסת עדריו לשדה המוקשים.