פסק-דין בתיק תא"מ 50741-07-11 - פסקדין

בפני תביעה כספית לנזקי רכוש, תביעת שיבוב, ע"ס 19,322 ש"ח.

תביעה זו נדונה בסדר דין מהיר.

עפ"י תק' 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פסה"ד להיות מנומק באופן תמציתי.

בדיון שהתקיים בפני היום הסכימו הצדדים כי אשמע את עדויות הנהגים המעורבים, ללא הגשת תצהירים מטעמם, כי לאחר מכן יסכמו טענותיהם וכי לאחר מכן יינתן על ידי פסק הדין.

הכרעה

נסיבות המקרה שבפני, בקליפת אגוז, הן כי רכב המבוטח ע"י התובעת נסע בנתיב הפנוי לנסיעה ופגע בקצה של רמפה של משאית שבבעלות הנתבעת 1 והמבוטחת ע"י הנתבעת 2 (להלן - "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח ע"י התובעת נזקים.

השאלה בה חלוקים הצדדים הינה האם הצבת המשאית והרמפה, באופן בה הוצבו, מהווים רשלנות נהג המשאית, רשלנות אשר הביאה לכך כי הנהג המבוטח יפגע ברמפה, או שמא אין רשלנות מטעם נהג המשאית והרשלנות היא של הנהג המבוטח על-ידי התובעת, שנהג ברכבו ופגע ברמפה באשמתו.

במהלך הדיון הוצגו בפני תמונות המשאית והרמפה.

נהג המשאית העיד בפני כי החנה את המשאית בקו אלכסון, על מנת שלא תבלוט אל תוך נתיב הנסיעה ועוד ציין, כי אמצעי הזהירות שהיו ברמפה הם שני דגלונים התלויים מתחת לרמפה בשני קצותיה. מהתמונה שהוצגה בפני ניתן לראות בדגלון צהוב אחד, התלוי מתחת לקצה הימני של הרמפה, וכאשר בקצה השמאלי, אשר הוא זה שבולט אל תוך הכביש ואשר בו פגע הנהג המבוטח על-ידי התובעת לא תלוי כל דגלון שהוא.

נהג המשאית העיד כי נראה לו שהדגלון שהיה תלוי בצד השמאלי, הבולט, נפל כנראה כתוצאה מפגיעת הרכב המבוטח על-ידי התובעת ברמפה.

כבר עתה אציין, כי איני יכול לקבל גרסה זו של נהג המשאית, שכן לו היה דגלון כזה, היה על נהג המשאית להביאו לדיון שבפני, שכן על נהג המשאית מוטלת החובה להוכיח את טענתו כי אכן דגלון כזה היה תלוי.

הנהג המבוטח על-ידי התובעת העיד כי נסע בנתיבו, לא ראה את הרמפה ופגע בה.

השאלה אותה עלי לשקול היא האם נקט נהג המשאית באמצעי זהירות נאותים, על מנת שפגיעה כזו תימנע. אין חולק כי נהג המשאית, באופן בו הציב את המשאית ואת הרמפה, גרם למפגע הבולט אל הכביש ואשר היתה עליו החובה לעשות שימוש באמצעי זהירות מירביים כדי למנוע מנהגים הנוסעים בכביש לפגוע ברמפה.

מהעדויות ששמעתי עולה כי לכל היותר היו שני דגלונים צהובים מתחת לרמפה, כאשר ספק אם היה דגלון בצד השמאלי הבולט, וכאשר אינם מהווים לדעתי אמצעי זהירות מספקים על מנת להתריע בפני נהג העובר בכביש כי עליו להיזהר בפני הסכנה.

על נהג המשאית היה להציב אדם בסמוך לקצה הרמפה הבולטת לכביש, על מנת שיזהיר נהגים שלא לפגוע ברמפה, או לכל הפחות, להציב אמצעי זהירות אחר בולט באופן סביר, דבר שלא עשה.

נהג המשאית העיד כי לאחר שהתרומם עם הרמפה, הכניס את העגלה אל תוך המשאית, כאשר הרמפה מורמת, ובאותו רגע פגע הנהג המבוטח על-ידי התובעת ברמפה.

לאור האמור לעיל אני קובע כי נהג המשאית התרשל באופן בו הציב את המשאית ואת הרמפה, ללא אמצעי זהירות מספקים, כך שהנהג המבוטח על-ידי התובעת לא הבחין ברמפה החוסמת את נתיב נסיעתו, ופגע בה.

לא מצאתי לנכון בנסיבות אלה, לקבוע כי לנהג המבוטח על-ידי התובעת רשלנות תורמת, שכן מעיון בתמונות שהוצגו בפני ניתן לראות בבירור כי קצה הרמפה הבולט לכביש חוסם את נתיב הנסיעה, וכי מדובר על משטח צר אשר קשה להבחין בו.