פסק-דין בתיק תא"מ 45892-07-11

1.התובע הינו בעלים של דירה בקומה א' בבנין ברח' ************ להלן:הבנין"), ואילו דירת הנתבעת מצויה בקומה ג' מעל דירת התובע.

2.ע"פ כתב התביעה במהלך החודשים אוקטובר 2010 -ינואר 2011 ביצעה הנתבעת הרחבה של דירתה, תוך גרימת לכלוך רב לדירת התובע, ושימוש בביסוס ובשלד הקיים של הבניין, הכולל יסודות, ששה עמודים ותקרת בטון בשטח של 35.7 מ"ר.

3.בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 25,863 ש"ח:

א. דמי שימוש ראויים בסך 20,167 ש"ח, בגין השימוש בשלד הקיים ובחדר האשפה, ע"פ הוראת סעיף 33 לחוק המקרקעין,התשכ"ט-1969, בהתבסס על חוות דעת השמאי אלי סידאוי.

ב. גרימת לכלוך סך 5,000 ש"ח.

ג. שכ"ט חוו"ד השמאי בסך 696 ש"ח.

טענות התובע

4.1.התובע רכש את הדירה נשוא התביעה ב- 11.1.2006 מה"ה אשכנזי חיים ואילה, כאשר הדירה שרכש הינה דירה שעברה הרחבה של 35.7 מ"ר, משטח של 48 מ"ר ל- 83.7 מ"ר.

ההרחבה בוצעה ע"י הבעלים הקודמים של דירת התובע יחד עם בעל הדירה שבקומה השניה שמעל דירת התובע, מר נמדר ביג'ין (להלן: "מר נמדר").

4.2. הנתבעת הרחיבה דירתה תוך שימוש בשלד הבניין אשר בעלותו לא נשאה.

התובע שילם לה"ה אשכנזי תמורה שכללה בחובה את העלויות בגין הרחבת הדירה.

4.3.התובע פנה מספר פעמים לנתבעת בדרישה לשלם לו את חלקה היחסי מסכום גובה עלות בניית השלד, אולם הנתבעת התעלמה מפניותיו.

4.4. השיפוץ שביצעה הנתבעת בדירתה גרם לתובע לכלוך.

טענות הנתבעת

5.1.במהלך חודשים 10/10 עד 01/11, ביצעה הנתבעת שיפוץ בדירתה שבקומה ג' בבנין, שכלל הרחבת הדירה.

5.2השיפוץ בוצעו בזהירות ומקצועיות ובלא שנגרם לדירת התובע לכלוך.

5.3הרחבת דירת הנתבעת נעשתה ע"פ היתר בניה כדין תוך שימוש בשלד הקיים של הבנין שהינו רכוש משותף. בהיותו השלד חלק מהרכוש המשותף, לא עשתה הנתבעת שימוש בדירת התובע או ברכוש השייך לו.

5.4.דירת התובע הורחבה לפני למעלה מ- 20 שנה, ובעת הרחבתה לא היתה בבעלות התובע, אלא בבעלות מר יעקב אבימור, שקדם למשפחת אשכנזי, ממנה רכש התובע את הדירה.

5.5.חוות דעת השמאי מטעם התובע עוסקת בעלויות בניית השלד וחדר האשפה, אינה רלוונטית לכתב התביעה שעינינו תשלום דמי שימוש.