פסק-דין בתיק תא"מ 44294-09-11 - פסקדין

מבוא

1. לפניי תביעה בסכום של 11,655 ש"ח, אשר התבררה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכבו של תובע 2 (להלן- "הרכב המבוטח"), אשר היה מבוטח על ידי התובעת 1, בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.3.2009.
2. בעקבות התאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים שהוערכו בחוות דעת שמאי אשר צורפה לכתב התביעה.  הסכום שנתבע בכתב התביעה מורכב מהסכומים שאותם שילמה התובעת למבוטח, בניכוי השתתפות עצמית ( סך של  4,735 ש"ח בגין הנזקים, סכום של 5,352 ש"ח בגין ירידת ערך, שכר טרחת שמאי בסכום של 416 ש"ח), וכן את סכומי ההשתתפות העצמית ששילם המבוטח, בסך של 2,064 ש"ח.
3. הנתבעים הכחישו את אחריותם לתאונה וטענו שהנזקים הנתבעים הם מופרזים. כל אחד משני הנתבעים התנער מאחריותו, וטען שככל שתוטל אחריות על הנתבעים, יש להשיתה על משנהו. נתבע 1 טען שבעל המשאית הינו נתבע 2, ועל כן עליו לשאת האחריות. נתבע 2 טען שנתבע 1 הוא שנהג במשאית, ועל כן צריכה האחריות להיות מוטלת עליו.
4. אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שהתביעה הוכחה כנדרש ולפיכך יש לקבלה.
5. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

גרסת התובעים

6. בכתב התביעה נטען שהתאונה אירעה בשעה שהרכב המבוטח עמד מאחורי המשאית, בעת שנהגת הרכב המבוטח המתינה ואפשרה לרכב אחר לחנות בבטחה בחניון מגדל דוד. לפתע נסעה המשאית לאחור ופגעה ברכב המבוטח.
7. במהלך הדיון שהתקיים בפניי העידה גב' מיכל יקיר, אשר נהגה ברכב המבוטח במועד התאונה. על פי עדותה אירעה התאונה בעת שעמדה בפתח חניון שער ציון, שהיה באותה עת מלר, והמתינה לרכב אחר שיצא מהחניון. לפתע " הרכב של הנתבע התחיל בנסיעה לאחור, צפצפתי לו, צעקתי לו והתחלתי קצת לנסוע כדי לברוח ממנו אך הוא נכנס בי, כפי שרואים מאחור בצד ימין".
8. הנהגת הסבירה את מיקום הנזק  וסברה כי החלה בנסיעה כדי לברוח מהמשאית,  אז פגעה המשאית בחלק האחורי של הרכב המבוטח.
9. במהלך החקירה הנגדית חזרה הנהגת על גרסתה כי התאונה אירעה בשעה שהמתינה לרכב שיצא מהחניון ותיארה שבמועד התאונה החניון היה מלא והיא המתינה ברכב המבוטח " הדרך בה חניתי נראית לי הכי סבירה כדי לא להפריע לתנועה".
10. התובע אשר ישב לצד הנהגת בעת התאונה, העיד אף הוא אודות האירוע, כדלקמן: " מיכל נסעה עם הרכב למגרש החנייה, מאחר ולא היה מקום היא לא חנתה, היא עצמדה בצד, חיכינו שרכב אחר שבא איתנו יצא, ואז נמשיך בנסיעה". 

גרסת הנתבע 1

11.  נתבע 1, אשר נהג במשאית בעת התאונה, טען שהיה בדרכו לפרוק ציוד בשלחן דוד. עובר לתאונה עמדה המשאית בצד הכביש, והמתינה עד שמעלה הכביש המוביל לשלחן דוד יתפנה מרכב אחר שעשה את דרכו החוצה.

12.  נטען שעובר לתאונה עמד הרכב המבוטח במקום האסור לעצירה, נצמד לחזית האחורית של המשאית, ולא שמר על מרחק סביר ממנה. 

13.  נתבע 1 ביאר שלאחר שהכביש התפנה, שילב להילוך ראשון במטרה להמשיך בדרכו. תוך כדי שילוב להילוך, התדרדרה המשאית מעט לאחור, כפי שקורה במשאיות בעת תחילת הנסיעה, ופגעה קלות ברכב המבוטח שהיה צמוד כאמור לחזיתה האחורית.

14.  במהלך הדיון שהתקיים בפניי, תיאר נהג המשאית את נסיבות התאונה בזו הלשון: " נכנסתי לחנייה, החנייה הייתה מלאה ונעמדתי..אני נכנסתי לחניון ונעמדתי כמו הרכב הכחול ..רציתי להמשיך למעלה , כדי לפרק ציוד לבניין ממול... שילבתי לראשון והתחלתי לעלות את העלייה, ואז תוך כדי זינוק, המשאית היא כבדה והיא מתדרדרת טיפה אחורה ואז שמעתי את המכה, נגיעה קטנה ברכב שמאחור".

15.  במהלך החקירה הנגדית הכחיש הנתבע 1 שפגע ברכב המבוטח אולם הודה כי המשאית התדרדרה לאחור בעת הזינוק.

חלוקת האחריות בין הנתבעים