פסק-דין בתיק תא"מ 41108-02-10 - פסקדין

1.         התובעת ב-ת.א. 41108-02-10 (להלן: "אגד") רשומה כבעלים של אוטובוס מס' רישוי       87-012-01 (להלן: "האוטובוס").

2.         הנתבע 1 בת.א. 41108-02-10 (להלן: "רומוב") רשום כבעלים של מכונית פרטית תוצרת הונדה מס' רישוי 51-315-68 (להלן: "הפרטית"). הפרטית הייתה מבוטחת אצל הנתבעת 2 בתיק הנ"ל (להלן: "הראל").

3.         אין חולק כי ביום 15.9.09 ארעה תאונה בה היו מעורבים האוטובוס והפרטית. תאונה זו התרחשה במורד רח' בלפור בחיפה.

4.         א.         הצדדים הופיעו ביום 27.12.10 בפני כב' ס. הנשיאה כב' השופט א. גולדס ואז         נתברר כי לגבי תאונה זו נפתחו שני תיקים נוספים, הראשון תביעה קטנה שהגיש    רומוב כנגד אגד אשר סופררה 32365-02-10 ובה התובע הוא רומוב והנתבעים הינם    אגד וגילון לנדנברג (להלן: "לנדנברג") נהג האוטובוס ביום התאונה.

התביעה הקטנה הוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה, ובה עתר רומוב כי אגד ולנדנברג ישלמו לו סך של 14,680 ש"ח בגין התאונה המדוברת.

ב.         אם לא די בכך, התברר כי הראל הגישה תביעת שבוב כנגד לנדנברג ואגד בבימ"ש השלום בת"א אשר סופררה כת.א. 20666-04-10. הראל עותרת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של  11,667 ש"ח.

5.         נוכח האמור בסעיף 4 הצדדים פנו לכב' נשיאת ביהמ"ש העליון ליתן הוראות איזה בימ"ש ישמע את כל התביעות בו זמנית. עפ"י החלטת כב' הנשיאה ביניש כל התיקים הועברו לבימ"ש זה, התיקים אוחדו ובפס"ד שינתן להלן תלובנה כל המחלוקות שבין הצדדים.

6.         הצדדים ופרקליטיהם הופיעו לפני בישיבת יום 6.10.11 ובה העידו נהג האוטובוס המדובר לנדנברג, חיים בלה נהג האוטובוס של אגד שנסע מאחרי הפרטית ורומוב.

            כדרכן של תביעות מסוג זה יש להכריע תחילה בשאלת האחריות ואח"כ לדון בשאלת הנזק.

7.         לנדנברג ספר בעדותו בביהמ"ש כי נהג ביום התאונה באוטובוס בקו 24, קו המוכר לו היטב שכן הוא נוסע בו משך שנים.

            לנדנברג ספר כי ירד במורד רח' בלפור, כשהוא נוסע בנתיב הימני. קודם שהאוטובוס הספיק לחצות את רח' הרצל המאונך לו, "חתך" רומוב ימינה ושפשף אגב כך את הפנה שמאלית קדמית של האוטובוס. העד ספר כי עצר מיד את האוטובוס וצלם באמצעות מצלמה אשר ברשותו את מיקום התאונה ומצב כלי הרכב.

            לנדנברג עומת עם טענת ב"כ הראל לפיה האוטובוס יצא מתחנת אוטובוס המצויה בשולי הכביש והכחיש קיומה של תחנה שכזו.

            מסתבר כי לרכיב עובדתי זה אין אחיזה בחומר הראיות שהוגש לביהמ"ש.

            לנדנברג  נשאל האם ברשותו תמונות או חומר ראייתי אחר שיוכל לבסס אחריות על רומוב והוא צרף תמונות של האוטובוס ומקום התאונה.

            לנדנברג נשאל מדוע אין ברשותו תמונות של הפרטית והשיב כי זו נסעה לכוון רח' הרצל, עובדה שהתבררה לי כלא נכונה, שכן רומוב המשיך ישר לכוון רח' ביאליק ע"מ לשחרר את נתיב הנסיעה, שכן התאונה ארעה בשעת עומס סמוך לשעה 17.00.

            לנדנברג המשיך וטען כי חרף העובדה שעל פני הכביש נראה כאלו במקום עקומה קלה אין זה כך במציאות אלא שני כלי הרכב נסעו ישר עד שרומוב החליט מסבה בלתי ברורה להכנס לנתיבו.

            לנדנברג נשאל בחקירתו הנגדית האם נכון שבאזור הסמוך לקדמת האוטובוס הוא בבחינת שטח מת עבורו והתשובה הייתה שלילית. לנדנברג הודה בחקירתו הנגדית כי הנזק לחזית האוטובוס, כמו גם לפנס שמאלי קדמי אינו חלק או תוצר של התאונה מושא התיק.

8.         חיים בלה עד תביעה נוסף מטעמה של אגד, אף הוא נהג אוטובוס אצלה אך בקו 37 א', ספר כי הוא נסע מאחרי הפרטית בנתיב השמאלי לשמאלו של האוטובוס הנ"ל. הוסיף העד כי התנועה כלה נעצרה נוכח העובדה שבצומת האור ברמזור היה אדום.

            עם שינוי צבע האור לירוק החלו כלי הרכב בנסיעה, כאשר מסבה בלתי מובנת לו רומוב נכנס ללא איתות ימינה לנתיב נסיעתו של האוטובוס באופן שנגרם נזק לצד שמאל קדמי של האוטובוס.