אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 41071-05-11

פסק-דין בתיק תא"מ 41071-05-11

תאריך פרסום : 18/06/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
41071-05-11
06/11/2011
בפני השופט:
אייל דורון

- נגד -
התובע:
נדאל זרייק
עו"ד פאטמה מנאע
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. ג'ואד נסאר

עו"ד רוני משה ואח'
פסק-דין

1.         זוהי תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים נטענת מיום 17.10.09.

2.         לטענת התובע, בסמוך לאחר השעה 22:30 נהג ברכב מסוג אופל אסטרה מ.ר. 11-601-18 (להלן: " האופל") כאשר כיוון נסיעתו היה מצומת עילבון לצומת גולני. כאשר עמד בצומת, במצב עצירה מוחלטת, לצורך מתן זכות קדימה לפני השתלבות בכביש הראשי, נפגע רכבו מאחור ע"י רכב מסוג מיצובישי, שהיה נהוג ע"י הנתבע 2 (להלן: " הנתבע") ובוטח בביטוח צד ג' ע"י הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת").

3.         הנתבע, אשר אינו מיוצג ע"י הנתבעת, לא הגיש כתב הגנה מטעמו ולא התייצב לדיון.

לטענת הנתבעת, התביעה הינה נסיון לקבל ממנה פיצויים שלא כדין, הגובל בקנוניה. הנתבעת מסתמכת, בין השאר, על הדיווח הראשוני שקיבלה ממבוטחה, הנתבע, ועל עדותו של חוקר פרטי אשר ערך חקירה מטעמה (להלן: " החוקר").

4.         שמעתי את עדותו של התובע ושל החוקר. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי, דו"ח החקירה, הודעות שנגבו מן התובע והנתבע ע"י החוקר, הודעת הנתבע לנתבעת על מקרה ביטוח והודעת התובע במשטרה אודות התאונה.

5.         הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להידחות. להלן תמצית הטעמים למסקנתי זו.

6.         עדותו של התובע היתה עדות יחידה לגבי האירוע הנטען נשוא התביעה. סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: " פקודת הראיות") דורש בנסיבות כאלה הנמקה ופירוט מדוע יש לקבל במקרה כזה את עדות התובע. לא מצאתי כי עדותו של התובע היתה מהימנה במידה יוצאת דופן, או בכלל, ולמעשה די בכך.

7.         ההקפדה בנסיבות העניין על הכלל הקבוע בסעיף 54 לפקודת הראיות אינה שרירותית. זו נובעת מן העובדה שלא הוצגה כל סיבה לכך שעדותו של התובע תהא עדות יחידה. התובע צירף לתצהירו שלו תצהיר ערוך כדין שנחתם ע"י הנתבע ביום 15.10.10. מן הסתם סבר התובע כי תצהיר זה תומך בגרסת התביעה, שכן הוא נועד לשלול את הדיווח הראשוני שמסר הנתבע לנתבעת. התובע יכול היה על נקלה להימנע ממצב דברים שבו עדותו היא עדות יחידה ולזמן את הנתבע לעדות. התובע, במפגיע, לא עשה כן.

8.         גם במנותק מהוראת סעיף 54 הנ"ל, בנסיבות העניין, זימונו של הנתבע לעדות ע"י התובע הינו כה מתבקש, עד אשר אי-זימונו מקים כנגד התובע חזקה ראייתית מוצקה ביותר, לפיה אילו היה הנתבע מוזמן לעדות, היתה עדותו מזיקה לעניינו של התובע [ראו: ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760 (1980); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991)].

9.         דיווח בכתב קיבלה הנתבעת ממבוטחה, הנתבע, רק מספר חודשים לאחר התאונה, בהודעה מיום 8.3.10. יצויין כי מההודעה שמסר הנתבע לחוקר עולה כי לאחר האירוע נשוא התביעה היה רכב הנתבע מעורב בתאונה נוספת ביום 27.11.09, נגרם לו נזק בחזית והוא הורד מהכביש. במלים אחרות, בעת מסירת ההודעה בכתב, לא היה בידי הנתבעת לבחון את הנזק ברכב הנתבע, ככל שנגרם כזה (החוקר מטעמה יצר קשר עם בעל המגרש לפירוק רכבים אליו נמכר הרכב, אך זה מסר לחוקר כי לא איתר מסמכים הנוגעים לתיקון שבוצע, ככל שבוצע, בעקבות התאונה נשוא התביעה, או מסמכים כלשהם).

10.        בהודעה למבטחת מיום 8.3.10 דיווח הנתבע לנתבעת כי הרכב בו פגע מאחור היה רכב מסוג פיג'ו בצבע אדום. זאת, בעוד התובע טוען, כאמור, כי הרכב שנפגע בתאונה הינו האופל. יצויין כי אין חולק, וכך גם מעידות תמונות האופל, כי צבעו של האופל הינו כסוף.

11.        הנתבעת שלחה חוקר לבירור העובדות. החוקר פגש בתובע תחילה ושמע ממנו כי הרכב אשר נפגע הוא האופל. למחרת היום פגש החוקר את הנתבע, ולבקשת הנתבע, במשרד עורך דינו. הנתבע עמד על כך שפגע ברכב פיג'ו אדום, תוך שהוא משיב לשאלות החוקר כי הוא מסוגל להבחין בין צבעים ומבין בסוגי רכב. כאשר נשאל שוב אם הוא בטוח, השיב לגבי סוג הרכב כי הוא בטוח שמדובר בפיג'ו ולגבי הצבע כי הוא כמעט בטוח ("90% אדום").

12.        הנתבע סיפר לחוקר כי הסתכל שמאלה וראה שהכביש פנוי, ולכן החל בנסיעה לאחר שהרכב שהיה לפניו החל בנסיעה, וכי לאחר שהרכב לפניו כבר החל לפנות ימינה נעצר הרכב שלפניו בפתאומיות וכתוצאה מכך פגע הנתבע קלות ברכב שלפניו. הנתבע מסר שנהג הרכב הקדמי - בחור צעיר (תיאור אשר מתאים לתובע) - נבהל כי ראה ניידת משטרה בהמשך הדרך ועצר כי פחד מהמשטרה שכן לא היה לו רשיון נהיגה. בשל הימצאות המשטרה בקרבת מקום, לאחר מכן הוביל נהג הרכב הקדמי את הנתבע בדרך חילופית. החוקר מחדד את העובדה כי מאחר והנתבע נסע אחרי הרכב הקדמי בו פגע, היה לו די והותר זמן להתרשם מסוג הרכב שנסע לפניו.

13.        מטופס ההודעה על התאונה שמסר התובע במשטרה ביום 23.11.09, והתייחס לתאונה מיום 17.10.09, עולה כי התובע עצמו רשם במקום המתאים, ככל הנראה מבלי משים, תחת המלים "בתוקף עד", המתייחסות לרשיון הנהיגה, את התאריך - 10.7.09. עניין זה תומך באופן מובהק בגרסה שמסר הנתבע לחוקר.

התובע בחקירתו עמד על כך שבמועד התאונה היה לו רשיון נהיגה בתוקף ואף שלף מכיסו והציג רשיון נהיגה תקף בעת מתן העדות. עם זאת, רשיון הנהיגה שהוצג הינו בתוקף עד ליום 10.7.2019, עובדה אשר דווקא עשויה לעלות בקנה אחד עם האפשרות כי קודם להארכת תוקף הרשיון, היה זה בתוקף עד ליום 10.7.09, כמצויין בהודעת התובע במשטרה, ולכן אף היא תומכת לכאורה בגרסה שמסר הנתבע לחוקר.

משנמצאה לגרסת הנתבע כפי שנמסרה לחוקר, תמיכה אובייקטיבית חיצונית, הרי שנראה כי נכון יהיה להעדיפה על פני גרסאות אחרות, הן על פני גרסת התובע, הן על פני הגרסה הכבושה הבאה לידי ביטוי במסמך הנחזה להיות תצהיר הנתבע מיום 15.10.10 שם נכתב כי לא זכור לו היטב מה היה סוג הרכב בו פגע, ככל שגרסה כזו כלל עומדת בפני בת המשפט, ודומני כי ממילא התשובה על כך בשלילה. משלא זומן הנתבע ע"י התובע להיחקר על התצהיר שלכאורה מסר לתובע, הרי שבנסיבות העניין לתצהיר זה אין משקל ראייתי. ובוודאי שכך לנוכח העובדה כי החוקר התייצב להיחקר על דברים ששמע, והציג מסמך בחתימת הנתבע. זאת, לבד משיקולים נוספים התומכים במתן משקל רב יותר לגרסה שמסר הנתבע לחוקר, ובראשם עצם היותה גרסה מוקדמת יותר שנמסרה על ידו באופן עצמאי, וכן התובנה לפיה אין לנתבע כל עניין בסוג הרכב בו פגע (בשונה, אולי, מאופן הפגיעה בו).

14.        אציין כי איני מייחס חשיבות לעובדה שבהודעת הנתבע לנתבעת אודות התאונה מצויין מספר רישוי שהוא מספרו של האופל. הנתבע מסר לחוקר כי הוא מסר לסוכן הביטוח שלו את סוג הרכב וצבע הרכב ואילו את המספר שרשום בטופס ההודעה לנתבעת הסוכן רשם על סמך ההודעה של חברת הביטוח שפנתה אליו בדרישה לקבל דיווח על האירוע לאחר שקיבלה פניה מצד ג'. החוקר שמע גרסה זו גם מסוכן הביטוח עצמו, עמו שוחח.

לא למותר לציין בהקשר זה כי בכתב התביעה - אשר בהיות התביעה בסדר דין מהיר נתמך בתצהיר אימות של התובע - צויין מספר רישוי אחר שאינו מספרו של האופל. לא זו בלבד, אלא שגם בתצהיר עדות ראשית מלא מטעם התובע, חזר על עצמו אותו מספר רישוי , שאינו המספר של האופל. בפתח הדיון ביקש התובע לתקן את המספר בשני המסמכים בטענה כי מדובר בטעות סופר, ומטעמים מעשיים מבוקשו ניתן לו. עם זאת, בשים לב לחשיבות נושא מספר הרישוי למחלוקת בין הצדדים, הרי שטעות זו, בוודאי בתצהיר עדות ראשית, למצער נראית תמוהה.

15.        למסקנה לפיה לא ניתן ליתן אמון בגרסת התובע ולקבלה, מגיעים גם בשים לב למספר נקודות נוספות, ואציין מקצתן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ