פסק-דין בתיק תא"מ 3886-06-10 - פסקדין

1.         בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסים עיסקיים. 

            התובעת, שהיא חברה פרטית העוסקת בתחום המסחר בחלפים לרכב, ובעיקר בחלפים הנוגעים למערכת הבלימה של משאיות, מכרה לאורך זמן מוצרים לנתבעת. 

            לטענת התובעת, נותרה הנתבעת חבה לה סך של 10,895 ש"ח בגין רכישות שוטפות שאותן ביצעה בתקופה שמנוב' 2008 ועד מרץ 2009. 

2.         התובעת טוענת עוד כי במסגרת היחסים העיסקיים שהיו בין הצדדים, סיפקה לנתבעת בשנת 2002 מכונה לנעיצת מסמרים (מכונת סימרור). לטענת התובעת סוכם כי את התמורה עבור המכונה תשלם הנתבעת באמצעות קיזוז, על דרך של הנחה שתינתן לה ברכישת רפידות בלם, מהתובעת ומחברה נוספת שבשליטת התובעת. 

            לאחר שדרך זו לתשלום התמורה עבור מכונת הסימרור לא צלחה, הגיעו הצדדים בשנת 2005 להסכמה חדשה ולפיה תציב התובעת בשטחה של הנתבעת מכולה ובה יאוחסנו חלפים מתוצרת התובעת. הנתבעת תוכל למשוך סחורה ישירות מאותה מכולה ולשלם עבורה לתובעת ובנוסף, תאפשר הנתבעת  ללקוחות אחרים של התובעת למשוך סחורה מאותה מכולה ותמורת הסכמה זו, תקבל הנתבעת מהתובעת עמלה בשיעור של 5% ממחזור המכירות לאותם לקוחות. עמלות אלה יקוזזו כנגד חובה של הנתבעת בגין מכונת הסימרור. 

3.         לטענת התובעת בהתאם להסכמות אלה אכן הוצבה מכולה בשיטחה של הנתבעת וזו ניצבה במקום במשך כ- 4 שנים. 

            במהלך אותן שנים אכן לא הועברו לנתבעת כספי העמלות, מאחר שאלה קוזזו כנגד חובה של הנתבעת בגין מכונת הסימרור ואולם בסופו של דבר הגיעה התובעת  לידי מסקנה שהמשך החזקת המכולה בבית העסק של הנתבעת אינו כדאי לה מבחינה כלכלית, ונטלה את המכולה לידיה. כתוצאה מכך לא ניתן עוד להמשיך ולקזז את החוב בגין המכונה כנגד עמלות והתובעת דורשת לכן את יתרת החוב בגין המכונה שעומדת, לטענתה, על סך של 1,758 ש"ח. 

4.         בסך הכל הוגשה התביעה על סכום של 14,223 ש"ח שמייצג לטענת התובעת את סכום החוב הן בגין החוב השוטף והן בגין מכונת הסימרור, ובצרוף הפרשי ריבית והצמדה עד למועד הגשת התביעה. 

5.         הנתבעת מכחישה את טענות התובעת. 

            לטענת הנתבעת, יש לדחות את כל טענות התובעת בקשר למכונת הסמרור מאחר שעילת תביעה זו התיישנה זה מכבר. 

            עוד טענה הנתבעת כי מכונת הסימרור ניתנה לה במתנה ומעולם לא נדרשה לשלם עבורה. הנתבעת טוענת כי את הסכומים המגיעים לה בגין העמלות, עבור הסחורה שנמשכה מהמכולה שהציבה התובעת, היא זכאית לקזז כנגד החוב השוטף. 

6.         לטענת הנתבעת, סכום העמלות, וממילא הסכום לקיזוז, צריך להיות מחושב בשיעור של 5% ממחיר המחירון של התובעת ולא מהמחיר שבו נמכרו החלפים בפועל על ידי התובעת. 

            לטענת הנתבעת חישוב כזה מביא למסקנה כי סכומי העמלות המגיעים לה מצטברים לסך של 10,795 ש"ח באופן שמכסה כמעט לחלוטין את החוב השוטף ויש לדחות לכן את התביעה. 

7.         שמעתי היום את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים שטענו בתום הדיון בע"פ.

8.         אין למעשה מחלוקת על סכום החוב בגין הסחורה שסופקה לנתבעת.

טענת ההגנה של הנתבעת בנוגע לחוב זה היא טענת קיזוז ולפיכך הנטל להוכיחה מוטל על הנתבעת. 

            זאת, הן לגבי עצם זכותה של הנתבעת לקזז סכום כלשהו כנגד החוב השוטף והן לגבי

הסכום לקיזוז.

9.         לעניין עצם זכותה של הנתבעת לקזז את סכומי העמלות כנגד החוב השוטף - אני דוחה את טענות הנתבעת בענין הזה.