אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 3792/08

פסק-דין בתיק תא"מ 3792/08

תאריך פרסום : 11/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
3792-08,3793-08
19/07/2011
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
1. הראל אסתר
2. הראל יצחק

עו"ד שלמה אסידון
הנתבע:
לוי אברהם
עו"ד דניאל ישראלי
פסק-דין

1.         שתי תביעות שאוחדו, מקורם בבקשות לביצוע שטרות שהוגשו בתיקי הוצל"פ. בתיק הוצל"פ 14-0935407-9 הוגשה בקשה לביצוע שטר שיק על סך של 10,000 ש"ח שנמשך למועד פירעון ליום 5/6/07 - ת.א. 3792/08 . תיק הוצל"פ 14-09353-07-9 נפתח לביצוע שטר על שיק על סך של  50,000 ש"ח שנמשך ליום 30/8/07,  ת.א. 3793/08.

2.         הוגשה התנגדות משותפת לשני התיקים. התיקים אוחדו .

3.         ת.א. 3793/08

בין הצדדים נחתם חוזה שכונה "זיכרון דברים" שעל פיו התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") מוכרת לנתבע את פרי הלימון (צהוב וירוק) במשקים 12-11 שבבעלותה במושב אשבול בשטח של כ- 20 דונם. על פי ההסכם התובעת התחייבה למסור לנתבע את הלימון שבמשקים בגודל עד 4.5 ס"מ לערך (דהיינו 4.5 ומעלה). בחודשים יוני עד אוגוסט 2007 (כולל) עם אפשרות מתואמת להארכה במידת הצורך. כמו כן התובעת התחייבה להשקות, לדשן, לרסס ולבצע כל פעולה במשקים בהתאם להוראות המדריך (החקלאי) כדי לאפשר את גדילת פרי הלימון, הן הצהוב והן הירוק.

            כנגד התחייב הנתבע לשלם לתובעת תמורה בסך של 150,000 ש"ח שישולמו ב- 3 המחאות, כל אחת על סך של 50,000 ש"ח. הסכום נקבע על פי ההערכה שהמשקים יניבו כ- 60 טון פרי בסך הכול. הנתבע טוען כי הערכה זו הייתה של התובעת או מי מטעמה. לטענת הנתבע כנגד כל 50,000 ש"ח ניתנה הרשאה לקטוף 20 טון פרי. שתי ההמחאות הראשונות נפרעו. השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל לא כובד כי ניתנה הוראת ביטול.

3.         נטען כי ביום 13/6/07 לאחר פירעון השיק הראשון על סך של 50,000 ש"ח, החל הנתבע לקטוף פרי, כאשר הוא החל בקטיף הלימון הצהוב . התכנון היה לדחות את קטיף הלימון הירוק עד להגעתו לגודל המקסימאלי שיניב הכנסה מקסימאלית בעת המכירה בקיץ כלימון ירוק.

            לטענת הנתבע, מראשית הקטיף התברר שהתובעת או מי מטעמה ממעטים להשקות את המטעים. כמו כן נטען שהתובעת או מי מטעמה, לא פעלו על פי הוראות המדריך, הפרי לא גדל מספיק ונשאר ברובו קטן. נטען כי התובעת לא ביצעה את הפעולות הנחוצות לשמירה על הפרי, גידולו והבאתו לגודלו המקסימאלי לקטיף במועד כפי שהוסכם.

            לכן נטען שהחוזה הופר והתמורה כשלה.

4.         ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי הנתבע לא הוכיח כשלון תמורה מלא וגם לא כישלון תמורה חלקי קצוב.

            על פי זיכרון הדברים מיום 5/6/07 התמורה, 150,000 ש"ח נקבעה כתמורה לעסקה והחלוקה לתשלומים אינה קשורה לשלבי קטיף כפי שנטען על ידי הנתבע.

            ב"כ התובעים טען כי לא הוכחה טענת ההגנה שהתובעת ו/או מי מטעמה לא קיימו את ההתחייבות שפוגעת בגידול הפרי הירוק. לא הוגשה חוות דעת לתמוך בטענה למעט מסמכים בכתב של המדריך החקלאי, משה הולצמן, שלא רצה להעיד כי הוא נותן שירות מקצועי לשני הצדדים.

            לא הוגשה חוות דעת שמאית להעריך את כמות הפרי הצהוב שנקטף בפועל וחלקו המשוערך על העצים וכמות הפרי הירוק שלא התפתח עד לתום התקופה המוסכמת שהיתה מיוני עד אוגוסט עם אפשרות של אורכה מתואמת.

5.         הבן של התובעת מס' 1, התובע מס' 2, שהיה היד הארוכה של אמו, העיד כי העסקה נעשתה כאשר העצים מלאי פרי ותחת לגייס כ- 20 עובדים ולקטוף תוך זמן קצר, גייס הנתבע 1 - 3 עובדים שקטפו עשירית ממה שהיו קוטפים 20 עובדים.

            לפי עדותו יומיים לפני מועד הפירעון של השיק נשוא תיק ההוצל"פ ביקש הנתבע מהתובעת שלא לגבות אותו במועד הנקוב אלא ביקש אורכה של שבוע עד ליום 5/9/07, אורכה   שנעתרה, ואז שוב ביקש הנתבע אורכה נוספת עד ליום 10/9/07, ולהמשיך לקטוף את הפרי.

            ביום 10/9/07 הנתבע בא ואמר שיש לו 10,000 ש"ח לתשלום על חשבון החוב, אך הוא מבקש להמשיך לקטוף גם בספטמבר וגם באוקטובר. לכך לא הסכים התובע מס' 2. בנקודת זמן זו החל דין ודברים שגרר את עירוב המשטרה.

            אחר כך, ערב יום כיפור התקשרה התובעת לנתבע והציעה לו להמשיך לקטוף ובלבד שישלם את היתרה. הנתבע השיב שיחשוב על כך אך לא חזר לקטוף וגם לא שילם את ההפרש.

לנתבע הסבר אחר מדוע הוא לא חזר לקטוף, והוא - שלא חזר לקטוף בגלל האלימות שחווה ב"דין ודברים" המתוארים לעיל, וכן כי גילה שלא נותר מה לקטוף, אך אין מחלוקת שהוא לא קטף והשיק השלישי לא כובד.

בא כוח הנתבע טען בסיכומיו כי כשלון התמורה לשיק האחרון הוא מחמת טיפול חסר של השקיה, דישון והעיתוי שלהם, כדי לאפשר לפרי לגדול לגודל המתאים. אחר כך הנתבע סולק באלימות מהמשק ואז נקטף הפרי ע"י אחרים. לכן לא היה לנתבע מה לקטוף אחרי שהותר לו לשוב, ולפיכך כשלה התמורה מהטעם הנוסף.

6.         העסקה היא רכישת הפרי על העצים לקטיף במשך יוני-אוגוסט, ללא תנאים של כמות מינימאלית או לפי שלבים לכן הנתבע אינו יכול לטעון להגנה של כשלון תמורה על פי שלב, או מחמת העדר כמות מספקת ו/או צפויה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ