פסק-דין בתיק תא"מ 37318-10-11 - פסקדין

לפי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק-דין על דרך הפשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984.

המדובר בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.07.2009 ובה היו מעורבים 3 כלי רכב, כאשר הרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "הרכב המבוטח") היה הרכב הראשון בשיירת הרכבים ונפגע בצידו השמאלי, לכל אורכו. אין מחלוקת כי רכב הנתבע 1, אשר היה השני בשיירה, פגע ברכב המבוטח וגרם לו את הנזק המתואר.

התובעת צירפה חוות דעת שמאי לכתב התביעה ושווי הנזקים אינו שנוי במחלוקת.

הנתבע מטיל את האחריות לתאונה על צד ג' 1 שנהג ברכב השלישי בשיירה. לטענת הנתבע, נסע בנתיבו אחרי הרכב המבוטח, כאשר לפתע פגע בו מאחור רכב צד ג', והדף אותו לעבר הרכב המבוטח. על כן, הטה את ההגה שמאלה, על מנת לנסות ולהימנע מפגיעה ברכב המבוטח, אולם הדבר לא עלה בידו.

מאידך, טען צד ג' 1 שהבחין בנהיגה פרועה של הנתבע 1 ובכך שפגע ברכב המבוטח, ועל מנת להימנע מפגיעה בהם, בלם את רכבו. הוא לא הצליח להימנע מפגיעה ברכב הנתבע, אולם פגיעה זו הייתה קלה בלבד. אין מחלוקת כי צד ג' 2 פיצתה את הנתבעים בגין נזק זה.

מצאתי ליתן אמון בעדותו של עד התובעת אשר נהג ברכב הראשון, והעיד באופן שוטף עדות עקבית ומהימנה. יש לציין כי המדובר בעד ניטראלי, הגם שהוא מעיד לזכות התובעת, כיוון שאין חולקין כי אין לו אשם בקרות התאונה והוא, למעשה, הקורבן לה. אין עדותו כנגד הנתבע או צד ג' מושפעת מדבר.

עד זה העיד כי הנתבע התחיל לעקוף אותו (קרי, סטה ממסלולו טרם הפגיעה) אולם כשהגיע רכב בנתיב הנגדי, ניסה להימלט מהתנגשות, וכך התנגש בצידו השמאלי של רכבו.

זאת ועוד, כשהוצגו לו דבריו בטופס ההודעה שמסר לתובעת, כי רכב הנתבע "נזרק" לעברו, השיב: "כשיצאנו מהרכבים נהג הטנדר אמר שנהג המונית העיף אותו. לא קיבלתי את זה כי הוא היה נראה טנדר גדול ולא הגיוני שהוא יעוף מרחק" (עמ' 2 שורות 22-24 לפרוטוקול).

בנוסף לעדות זו, ומבין עדויות הנתבע וצד ג', אני נותנת אמון בגרסת צד ג', שהעיד כי פגיעתו ברכב הנתבע, התרחשה לאחר שרכב הנתבע פגע ברכב המבוטח. עדותו של צד ג' נמצאה מהימנה בעיני והיא אף מתיישבת עם הנזקים שנגרמו לכלי הרכב.

לטעמי, האופן בו תיאר הנתבע את התרחשות התאונה אינה מתיישבת עם נזקי רכב המבוטח, שהרי אם הטה את רכבו שמאלה, לא סביר שהיה גורם לנזק מתמשך לכל אורך צידו השמאלי של הרכב המבוטח, גם אם כלי הרכב נסעו בכביש משופע הנוטה שמאלה.

לפיכך, אינני מקבלת את גרסת הנתבע כי נסע בנתיבו ולא סטה לצורך עקיפת הרכב המבוטח.

לנוכח כל האמור הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, סך 9,701 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישאו באגרת ביהמ"ש, הוצאות העדים, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ש"ח.

אני מוצאת לדחות את ההודעה לצד השלישי ומחייבת את הנתבעים לשלם, יחד ולחוד, לצדדי ג' הוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,  ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: