פסק-דין בתיק תא"מ 35960-12-11 - פסקדין

ההליכים וטענות הצדדים:

1.                 לפני תביעה לתשלום סך של 62,746 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעת במסגרת עבודות שיפוץ שביצעו הנתבעים בדירתה ברחוב אחיעזר 4 בראשון לציון. 

2.                 בין התובעת לנתבעים נכרת הסכם לשיפוץ דירה, הנסמך על הצעת מחיר מיום 15.5.11 (נספח א' לכתב התביעה - להלן: "הצעת המחיר") תמורת סך כולל של 85,500 ש"ח. 

ההסכם כלל פירוק והריסה של רצפות וקירות; הרכבת מקלחת ושירותים כולל כלים סניטרים ואינסטלציה; החלפת דלתות; החלפת מטבח לרבות שיש וקרמיקה; שינוי קווי חשמל; ריצוף וצביעה.

3.                 התובעת טענה כי העבודות בוצעו בצורה רשלנית ובלתי מקצועית, הריצוף הקיים לא הוחלף אלא הודבקו אריחים על הריצוף הקיים. בנוסף, חרף התחייבות הנתבעים לשאת בעלות רכישת הכלים הסניטרים והקרמיקה, התבקשה התובעת לרוכשם ועלותם לא קוזזה.

באשר למטבח שבגינו התחייבה התובעת לשלם סך של 22,000 ש"ח, סופק כמטבח מאיכות ירודה ולא הורכב עליו שיש תקין. בסופו של יום המטבח נלקח ולא סופק תחתיו מטבח אחר.

4.                  התובעת פנתה לבדיקה הנדסית של הליקויים וצירפה לכתב התביעה חוות דעת מטעם אינג' מרדכי אדלר (להלן: "המומחה") שהעריך את הליקויים בסך כולל של 44,746 ש"ח.

5.                  התובעת טענה למצגי שווא מאחר וחרף הצהרות הנתבעים הם אינם קבלנים רשומים באיגוד הקבלנים ותבעה פיצוי גם בגין הפרה הנובעת מהתמשכות עבודות השיפוץ מעבר לחודש, כפי שהובטח במקור. בגין כך, נוסף לנזקים שנאמדו על פי חוות הדעת, תבעה התובעת סך של 4,000 ש"ח בגין דיור חלופי וסך נוסף של 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שנגרמה לה.

6.                  התובעת טענה בכתב התביעה כי שילמה בגין כל השיפוץ סך של 63,000 ש"ח (בעדותה גרסה לסכום גבוה יותר).

7.                  הנתבע 1 הוא חתנו של הנתבע 2 (להלן יכונה: "הנתבע"). הנתבעים טענו כי בין הצדדים קיימת היכרות קודמת והם ביצעו את עבודות השיפוץ על הצד הטוב ביותר ובתוך חודש ימים, כפי שסוכם בין הצדדים. הנתבעים טענו כי ביצעו עבודות נוספות להסכם ובגין כך מגיע להם שכר נוסף בסך של 13,150 בצירוף מע"מ וטענו שהתובעת שילמה סך של 63,000 ש"ח מבלי שהוסיפה על הסכום מע"מ בסך של 10,080 ש"ח.

באשר למטבח, הנתבעים טענו כי הפנו את התובעת לנגר מטעמם והם שילמו לנגר תמורת המטבח סך של 22,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לפיכך הם מקזזים גם סכום זה מתביעת התובעת.

8.                  יוער כי במסגרת ההליך התברר שהנתבעים הגישו כנגד התובעת ובתה כתב תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בת"ק 13515-12-11 (ת/3). התביעה נמחקה ולא התבררה לגופה. 

9.                  התובעת הגישה תצהירים מטעם עדים רבים לרבות שלה ושל בתה, הגב' ויקטוריה מלקיס (להלן: "הבת"), של המומחה מטעמה, ושל עדים נוספים.

10.              מטעם הנתבעים הוגש רק תצהירו של הנתבע. במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 11.9.12 ונוכח הפער הראייתי בין הצדדים, התרתי לנתבעים להגיש תצהירים משלימים. חרף זאת, הנתבעים בחרו שלא להגיש תצהיר נוסף.

11.              במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 3.2.13, נחקרה התובעת, בתה והמומחה מטעמה, ומר משה סיני. מטעם הנתבעים נחקר הנתבע בלבד. 

דיון והכרעה:

הפער בראיות בין הצדדים ומהימנות העדים

12.              כאמור, התובעת תמכה את טענותיה בעדויות מפי עדים רבים ואף בחוות דעת מומחה שהתייחס לליקויים. עדות התובעת אף נסמכה על תמלול של הקלטת שיחה שהתנהלה בין הצדדים. הנתבעים לא מצאו לנכון להגיש חוות דעת נגדית ומיצו את הגנתם בנוגע לליקויים בעבודות בחקירת המומחה ובתצהירו של הנתבע, שלא התייחס לנטען בחוות הדעת באופן פרטני.

אם לא די בכך, הנתבעים אף נמנעו מלהציג תצהיר של הנתבע 1 על אף שהנתבע גרס בתצהירו כי הנתבע 1 היה שותף לשיפוץ ונכח באירועים, שהגירסאות לגביהם שנויות במחלוקת. הימנעות זאת מהבאת ראיה רלוונטית נזקפת לחובת הנתבעים, וקמה החזקה שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת כנגד הנתבעים ומחזקת את גרסת הצד שכנגד (ראה: קדמי, על הראיות, חלק רביעי 1889 (תש"ע-2009); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).