תא"מ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
35872-11-11
03/03/2013
|
בפני השופט:
עזריה אלקלעי
|
- נגד - |
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
|
הנתבע:
1. אברהם אבי פינץ 2. חניט רחל פינץ
|
פסק-דין |
1. בפני תביעה כספית על סך 45,058 ש"ח שהגיש הבנק, התובע, נגד הנתבעים בגין יתרת חובה בחשבון הנתבעים.
טענות התובע
2. לטענת התובע, הנתבעים ניהלו חשבון בסניף כיכר המדינה של התובע ועל פי הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון הנהוג אצל התובע, התחייבו הנתבעים לשלם לתובע על פי דרישתו את היתרה הנדרשת.
3. התובע אפשר לנתבעים למשוך כספים תוך חיוב החשבון, כאשר נכון ליום 4.7.11 צברו הנתבעים בחשבון יתרת חובה בסך 45,058 ש"ח.
4. על פי סע' 12 להסכם שצורף כנספח א' לתביעה, כל הסכומים המגיעים מהנתבעים לתובע אשר לא סולקו עם דרישת התובע, יישאו ריבית בשיעור שייקבע מפעם לפעם ע"י התובע.
5. לפי סע' 18 להסכם, נספח א', כל הרישומים בספרי התובע ייחשבו כנכונים וישמשו הוכחה מספקת נגד הנתבעים.
6. למרות דרישות חוזרות ונשנות מצד התובע אל הנתבעים לשלם לו את החוב, לא עשו כן הנתבעים.
טענות הנתבעים
7. לטענת הנתבעים, נסיבות היות החשבון ביתרת חובה נעוצות ברשלנות הבלעדית של התובע.
8. במחצית הראשונה של שנת 2008 עבדה הנתבעת 2 (להלן:
"הנתבעת") בחב' שהעסיקה משפטנים לצורך איסוף חומר לתובענות המתנהלות בארצות הברית וזאת ביחד עם אדם נוסף בשם שור יאיר שהיה עו"ד.
9. במהלך הזמן סיפר מר שור כי מסיבות כאלה ואחרות נוצרו קשיים כלכליים בהתנהלותו, כך שאין באפשרותו לשלם מזון עבור ילדיו ועבור תשלומים שוטפים כגון עבור צריכת חשמל. מאחר ומר שור עבד והשתכר, הבעיה שהציג בפני הנתבעת הייתה חוסר אפשרותו להשתמש בפנקס שיקים או בכרטיס אשראי לשם ביצוע התשלומים השוטפים הנ"ל. מר שור הציג את הבעיה "כבעיה זמנית" שתיפתר לדבריו:
"בתוך חודשיים שלושה".
10. בשיחות שהתנהלו בין מר שור לבין הנתבעת סוכם כי הנתבעת תאפשר למר שור להשתמש בכרטיס האשראי שלה לתשלומים השוטפים הנ"ל בלבד וכי הוא יפקיד לחשבונה עוד בטרם ייפרעו התשלומים שישולמו בכרטיס האשראי שלה, את הסכומים בהם עשה שימוש.
11. הנתבעת הסכימה לבקשתו של מר שור מתוך רחמים וחסד בלבד, ללא כל רווח או תועלת, אך התנתה את העברת הכרטיס לידיו בשיחה שתקיים עם התובע על מנת להגביל את אפשרויות השימוש בכרטיס לפרק הזמן שיהיה בידי מר שור, לסכום קטן.
12. הנתבעת יצרה קשר טלפוני עם הפקיד שהיה ממונה על חשבון הנתבעים בבנק התובע, מר אריה פאינשטיין ובשיחה זו ביקשה ממר פאינשטיין להגביל את השימוש בכרטיס לסכום חודשי, מחיוב עד חיוב, שלא יעלה על 1,500 ש"ח - 2,000 ש"ח ולמנוע אפשרויות של ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיס בחו"ל.
13. רק לאחר שמר פאינשטיין אישר לנתבעת כי הוראותיה בוצעו על ידו מול חב' האשראי, העבירה הנתבעת את הכרטיס למר שור וביודעה כי הסיכון המקסימלי אותו היא נוטלת על עצמה עומד על כ-2,000 ש"ח לחודש, לא העסיקה הנתבעת עצמה יתר על המידה בשימוש בכרטיס.
14. למרבה התדהמה, משחלפו מס' שבועות, הסתבר כי מר שור הנ"ל הפר את ההסכמות עמו ועשה בכרטיס שימוש חורג בכך שהשתמש בלמעלה מ-30,000 ש"ח. מיד כשנודע לה הדבר, פנתה הנתבעת אל מר שור, נטלה ממנו את הכרטיס ואף ביטלה אותו.
15. הנתבעת פנתה למר פאינשטיין ובשיחה האחרונה שקיימה איתו הודה מר פאינשטיין באמור לעיל ופעם אחר פעם הוסיף כי לא ידוע לו:
"כיצד ארעה התקלה".
16. בפגישות שנערכו לאחר מכן בין התובע לנתבעים, הודיעו הנתבעים כי אין בדעתם לשלם עבור הסכומים שאושרו בשל רשלנות התובע וכי הם מבקשים מהתובע למחוק את הסכומים ששולמו מעבר לאישור שניתן ע"י הנתבעת מסכומי החוב שבחשבון ולזכותם בסכומים אלו, על פי ערכי החיוב.
17. התובע הבטיח לבדוק אך בפועל לא עשה דבר במשך חודשים ושנים.