פסק-דין בתיק תא"מ 34445-01-11 - פסקדין

1.         התובעת חברה המצויה בפירוק מרצון, אשר עסקה בשיווק והתקנת שיש, הגישה תביעה כספית זו על סך של 36,041 ש"ח. הנתבעת הינה חברה המייבאת ומשווקת שיש.

2.         התביעה הינה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת כאשר התקינה בבית לקוחה שיש למטבח. את השיש רכשה התובעת אצל הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי מלכתחילה שיש מסוג זה לא היה מיועד להתקנה במטבח ועל מנהלה של התובעת היה לדעת זאת בתור מי שעוסק בתחום השיש. עוד טוענת הנתבעת כי חלפו חמש שנים מיום הרכישה ועד ליום ההתקנה ולפיכך אין עליה כל אחריות למוצר.

3.         למעשה אין כיום מחלוקת  בין הצדדים כי השיש בו נעשה שימוש אינו מתאים לשמש כשיש למטבח. השאלות הינן  האם הודיעה הנתבעת לתובעת למה הוא מיועד והאם הייתה עליה חובה להודיע זאת.

4.         הוגשו תצהירי עדות ראשית של מנהל התובעת מר אהרון שוורץ ושל מנהל הנתבעת מר אליהו חסון. כמו כן כל צד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו.  המצהירים והמומחים נחקרו בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

5.         מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של השמאי מר יהושע סדן. השמאי מפרט כי בבית הלקוחה הותקן משטח שיש  תוך שהוא מפרט את מידותיו. באשר למצב השיש הוא מציין " בבדיקה נמצא כי משטח העבודה במטבח מתפורר ומתקלף. נראה כי השכבה העליונה של המשטח עשויה חומר סינטטי שקוף, ובעת שימוש רגיל וסביר מתפורר ומתקלף.".  לכן הוא מציין בפרק המסקנות כי החומר פגום ואין מנוס אלא פרוק משטחי השיש והחלפתם. אין הוא מציין עלויות.

6.         מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של מהנדס הבניין מר יורם שחף.   בחוות דעתו הוא מציין כי שיש מסוג אבן גרניט ומסוג שיש קיסר (שיש מלאכותי) מתאימים לעבודה במטבח. כמו כן הוא מציין כי אבן מסוג לבה קריסטל (עם ציפוי פוליאסטר קריסטלי) או סוגים נוספים של אבן ושיש אינם מתאימים לעבודה במטבח.

7.         לא מצאתי כי יש בחקירות הצדדים את המומחים כדי לשנות מעדותם זו. המומחה מטעם התובעת אכן העיד כי השיש פגום. על כך אין מחלוקת שני הצדדים מסכימים כי אם נעשה שימוש בשיש לצרכי המטבח אזי הוא ייפגם.

8.         התובעת פרטה בכתב התביעה בסעיף 5 ג' את מעמד רכישת השיש-

" הנתבעת ידעה כי התובעת עוסקת בשיווק והתקנת שיש למטבחים ולאמבטיות. בתורה זאת, הנתבעת סיפקה לתובעת מוצרי שיש למטבחים ולאמבטיות. הנתבעת לא הודיעה לתובעת , כי המוצרים הנ"ל אינם מיועדים לאמבטיות ולמטבחים. יתרה מזאת, אילו נמסר לתובעת כי מוצרים אלו אינם מיועדים למטבחים, היא לא הייתה רוכשת מוצרים אלו. "

תיאור זה אושר על ידי מר שוורץ, מנהל הנתבעת. 

9.         בחקירתו הנגדית העיד מר שוורץ, מנהל התובעת, על אשר התרחש על פי גרסתו במעמד רכישת לוחות השיש ביניהם הלוח המדובר. מר חסון תאר כי הגיע למגרשה של הנתבעת הסתכל על החומרים וליווה אותו עובד של הנתבעת אשר את שמו אינו זוכר. הוא מציין כי הסיבה בגינה ליווה אותו עובד הינה " הוא ליווה אותי כי הוא צריך לרשום את מה שאני רוצה." (פרוטוקול עמ' 7 ש' 10-11). אולם לאחר מכן הוא כן מציין כי מנהל הנתבעת (להלן: " מר חסון"), גם כן היה, או לפחות הגיע במהלך הדברים כאשר דובר ברכישה של השיש בו עסקינן בתביעה זו.

נמצא אם כן כי למעשה בשאלה עובדתית זו אין מחלוקת בין הצדדים כי מר חסון הוא אשר ליווה את מר שוורץ לפחות בשלבים הקשורים ברכישת אותו לוח (עדותו של מר חסון פרוטוקול עמ' 14 ש' 1-2).

10.        אין מחלוקת כי מר חסון לא אמר למר שוורץ ישירות כי מדובר בלוח שאינו מתאים למטבח.  מר חסון אומר בעדותו בבית המשפט כי ההנחיות שנתן הן אשר אמורות ללמד את מר שוורץ כי אין התאמה למטבח.

                        "קודם כל אני כן אמרתי שזה לא ראוי למטבח, עצם זה שאמרתי לו שצריך לחתוך אותו ומיד לאטום אותו בפוליאסטר ולא בסילר." (פרוטוקול עמ' 14 ש' 23-24)

11.        דומני כי אף אם הטענה שצורך לאטום בפוליאסטר משמעו כי הלוח אינו מתאים למטבח נכונה מקצועית, הרי עובדה זו לא הוכחה לפני. לא מצאתי כי מי מן העדים בכללותם, למעט מר חסון מעידים עדות התומכת בקביעה זו. לפיכך יש לקבוע כי הוכח לפני כי מר חסון לא גילה למר שוורץ שמדובר בלוח אשר אינו מתאים למטבח.

לעניין זה אפנה לכך כי מר יהושע סדן מומחה התובעת נשאל רק ביחס לצורך בחומר אוטם ללא אבחנה בין סילר לבין פוליאסטר (פרוטוקול עמ' 6 ש' 1-9).       

מר שוורץ העיד כי כלל אינו מכיר חומר איטום הנקרא פוליאסטר (פרוטוקול עמ' 9 ש' 9).

מר יורם שחף מומחה הנתבעת לא נשאל לגבי עניין זה ישירות אך העיד כי גם אבני מטבח מצפים בסילר  והעיד כי ציפוי פוליאסטר של לוח אינו הופך אותו לעמיד לחום (פרוטוקול עמ' 11).