פסק-דין בתיק תא"מ 31546-12-10 - פסקדין

בפני תביעה בסדר דין מהיר לשיפוי על נזק אשר נגרם למוסך לאחר שחויב לשפות לקוח שלו עקב ליקויים בביצוע שיפוץ כללי למנוע.

תמצית העובדות

1.                  התובע הינו בעל מוסך (להלן: "המוסך") העוסק בשירותי מכונאות רכב. הנתבעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת בביצוע שיפוץ כללי (אוברול) למנועי רכב.

2.                  בתחילת מרץ 2009, או בסמוך לכך, הגיע למוסך לקוח של התובע, דוד מרקוביץ (להלן: "הלקוח") והלין על תקלות ברכבו, רכב מסוג מיצובישי, מ.ר. 87-016-36 (להלן: "הרכב"). התובע ביצע תיקונים ברכב, הלקוח שילם עבור התיקונים סך של 3,258 ש"ח והרכב נמסר ללקוח. כשלושה שבועות לאחר מכן, שב הלקוח למוסך וטען לתקלה נוספת ברכב. הרכב נבדק ונמסר ללקוח כי יש צורך בביצוע שיפוץ כולל של המנוע (אוברול). הרכב הושאר במוסך לביצוע התיקון, ביום 15.3.09 הושלם תיקון הרכב, הלקוח שילם לתובע סך של 19,800 ש"ח והרכב הוחזר ללקוח.

3.                  בחודשים שלאחר מסירת הרכב שב הלקוח ופנה למוסך מפעם לפעם בטענה לתקלות חוזרות ונשנות עד אשר ביום 25.11.09 לא ניתן היה להמשיך בנסיעה ברכב והוא נגרר למוסך. בבדיקה אשר נערכה במוסך נמסר ללקוח כי התגלתה תקלה במנוע הרכב, שבר בגלגל הארכובה. בסמוך לאחר מכן העביר הלקוח את הרכב לתיקון התקלה במוסך אחר.

4.                  ביום 17.3.10 הגיש הלקוח תביעה נגד התובע ונגד הנתבע בטענה לחובתם לפצותו על הנזקים שנגרמו לו. הלקוח טען כי שיפוץ המנוע במוסך בוצע ברשלנות ועקב זאת נגרמו לו נזקים (תיק מס' 31125-03-10 בביה"מ לתביעות קטנות). התביעה הוגשה נגד התובע ונגד הנתבעת. ביום 19.7.10 התקיים דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון הוצגה חוות דעת מומחה מטעם הלקוח, מר אברהם פאור (להלן: "המומחה"), המומחה נחקר על חוות דעתו ובו ביום ניתן פסק דין בתביעה (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין, התקבלה תביעת הלקוח בעיקרה והתובע חויב לפצות את הלקוח בסך של 25,708 ש"ח ואף לשאת בהוצאותיו בסך של 1,500 ש"ח נוספים. תביעת הלקוח נגד הנתבעת נדחה בשל העדר יריבות. בעקבות פסק הדין הוגשה תביעה זו ובמסגרתה טוען התובע שעל הנתבעת לפצותו על הוצאותיו בגין פסק הדין.

תמצית טענות הצדדים והראיות

5.                  לטענת התובע, בפסק הדין נקבעה אחריות הנתבעת לליקוי בשיפוץ המנוע. כך נקבע כי שיפוץ מנועו של הלקוח בוצע על ידי הנתבעת כנגד תשלום אשר החשבונית בגינו צורפה לתביעה. הליקוי אשר נתגלה ברכב מקורו בשיפוץ לקוי אשר בצעה הנתבעת ולכן גם הנתבעת היא זו שאחראית לנזק אותו נאלץ לשלם ללקוח לפי פסק הדין. מאחר ובעקבות פסק הדין שילם התובע ללקוח 27,208 ש"ח, עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום סכום זה במלואו.

6.                  לטענת הנתבעת, לא ניתן להסתמך על הממצאים בפסק הדין, שכן אלו נובעים מדיון בבית המשפט לתביעות קטנות.

לגופם של דברים, טוענת הנתבעת כי אומנם נעשה על ידה שיפוץ מנוע בגינו הוצאה לתובע החשבונית המצורפת לתביעה, חשבונית מיום 12.3.09 בסך של 1,213 ש"ח, אולם מוכחשת מחוסר ידיעה הטענה כי מדובר בשיפוץ מנוע הרכב של הלקוח דווקא. אפילו שופץ מנוע הרכב על ידה, טוענת הנתבעת כי השיפוץ בוצע במקצועיות וככל שנגרם נזק ללקוח, נובע הנזק מהרכבה לקויה של המנוע לאחר שיפוצו ולא מרשלנות הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי בכל מקרה פעל התובע ברשלנות הן בטיפולו בלקוח והן בניהול הגנתו בתביעה אשר הגיש הלקוח ובאי הקטנת נזקיו.

7.                  התובע תמך טענותיו בתצהירו ולרבות כתב התביעה בתביעה אשר הגיש הלקוח, על נספחיו ולרבות חוות דעת המומחה. הנתבעת תמכה טענותיה בתצהיר מנהלה, מר יצחק כהן וכן בחוות דעתו של מומחה מטעמה, ד"א אסא בנתור (להלן: "מומחה הנתבעת"). בדיון אשר התקיים נחקרו המצהירים ומומחה התובעת והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

דיון

8.                  כאמור, פרשה זו מהווה גלגול חוזר של אותה הפרשה שנדונה בתביעת הלקוח נגד התובע והנתבעת והוכרעה במסגרת פסק הדין. בהכרעה זו, נקבע כי המנוע אשר שופץ על ידי הנתבעת הינו אותו מנוע אשר פירק התובע מרכבו של הלקוח ובפרט נתקבלה טענת הלקוח ונקבע ששיפוץ המנוע נעשה בצורה לא זהירה, כך שחריטת גל הארכובה הביאה לכדי שבר בגל הארכובה. טענות הנתבעת בהליך זה מבטאות ניסיון ברור לתקוף את ההכרעה בפסק הדין ולהביא למסקנה שונה לחלוטין.

9.                  לטענת הנתבעת אין מניעה מלעשות כן, שכן ממצאי פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות אינן מהווים מעשה בית דין ואינם יוצרים השתק כלפי בעלי הדין. טענה זו לא ניתן לקבל.בית המשפט העליון כבר פסק כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יכול להקים השתק פלוגתא :

"במתח ובאיזון שבין המציאות המשפטית שבה כבר הוכרע הדין בפלוגתא בה מדובר, לבין השוני שבדרכי תפקודו של בית המשפט לתביעות קטנות לעומת בית משפט השלום ה"רגיל" - מכריעה הכף הראשונה. דבר זה נעוץ במדיניות שיפוטית ראויה ומן השכל הישר. לא יתכן שהחלטת בית משפט מקצועי, שהוא חלק ממערכת בית המשפט של המדינה, שהתובע הגיש תביעה בו בעיניים פקוחות, ובית המשפט שמע את הצדדים, עיין בחומר שלפניו , שקל והכריע את הדין, תהא כלא היתה - וניתן יהא לפתוח מחדש את הספר כאילו עולם כמנהגו הקודם נוהג". (רע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ, [20.10.06], פורסם במאגרי המידע)

כך בדיוק בעניין נשוא תביעה זו. בתביעה אותה הגיש הלקוח בבית המשפט לתביעות קטנות, תמך הלקוח את טענותיו בחוות דעתו של המומחה. כתב התביעה נמסר הן לתובע דכאן והן לנתבעת דכאן. הדיון התקיים במעמד שניהם, אפשרות להציג ראיות ניתנה לשניהם, אפשרות לחקור את המומחה ניתנה לשניהם ואפשרות לטעון נגד עמדת המומחה ניתנה לשניהם. אין זה הגיוני ואין זה צודק להתעלם מאותו הליך וההכרעה במסגרתו משל היו כלא היו.

הכלל בדבר מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין להביא לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין. הפלוגתא אשר עולה בתביעה זו הינה בדיוק זו שהועלתה בתביעת הלקוח, פלוגתא זו הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית בפסק הדין ובהכרעה שהייתה חיונית לצורך פסק הדין. בכך התמלאו כל התנאים ליצירת השתק פלוגתא ומניעת הנתבעת מכפירה באותה הכרעה.

10.              למעלה מהצורך יצוין שגם לגופם של דברים, לא שוכנעתי מנימוקי הנתבעת כי נפלה שגגה בקביעה בדבר אחריותה לליקוי בשיפוץ מנוע הרכב. את טיעוניה, סומכת הנתבעת על חוות דעתו של מומחה הנתבעת. דא עקא, שמומחה הנתבעת מציין במפורש בחוות הדעת כי כלל לא בדק את מנוע הרכב נשוא התביעה (סע' ג (1) בחוות הדעת). כל שקובע מומחה הנתבעת בחוות דעתו הוא שבדק ומצא שתהליכי העבודה אצל הנתבעת תקינים. ברור שקביעה כוללנית שכזו איננה שוללת אפשרות לטעות אנוש שהביאה לנזק למנוע וודאי שאיננה יכולה לעמוד כנגד ממצאי המומחה אשר בדק את המנוע עצמו, כמפורט בפסק הדין. זאת ועוד, מומחה הנתבעת טוען כי הכשל במנוע נובע מהתקנה לא תקינה של המנוע במוסך התובע. קשה להבין כיצד מהין לקבוע כך מומחה הנתבעת, כאשר כלל לא בדק את נהלי העבודה של התובע.