פסק-דין בתיק תא"מ 3055-04-12 - פסקדין

התובעת הינה חברה המספקת ביצים ונוזלי ביצים, בין היתר, לקונדיטוריות, בתי מאפה ועוד.

הנתבעת נמנתה על אחת הקונדיטוריות, שרכשו סחורה מהתובעת.

טרם הקמת הנתבעת, התובעת סיפקה את מוצריה לקונדיטוריה שפעלה מאותו המקום, ושמה "רון שי (שי)" (להלן: " קונדיטורית רון שי") שהייתה בבעלותו ובהנהלתו של רונן וקרט (להלן: " וקרט"), שלימים נקלע לפשיטת רגל. יניב גדעון (להלן: " גדעון"), הבעלים של המבנה בו נמצאת הקונדיטוריה ושהשכירה בעבר לוקרט, נכנס לתמונה ושיתף פעולה עם וקרט, וכעבור זמן מה, בינואר 2010, שמה של הקונדיטוריה שונה ל- "רונשי עוגיות 2010 בע"מ", חברה שבבעלותו של גדעון. לאחר סיום עבודתה של קונדיטוריית רון שי, המשיכה התובעת לספק מוצרי ביצים לנתבעת, עד אשר הנתבעת הפסיקה לשלם עבור הסחורה. ודוק: וקרט המשיך לעבוד בקונדיטוריה גם לאחר הקמתה של הנתבעת. למעשה, במסגרת תפקידו זה, וקרט היה מנהל הייצור בקונדיטוריה והיה מוסמך להזמין סחורה מהתובעת, ואף היה זרועו הימנית של גדעון בכל הנגוע להזמנת סחורות (ראו: עדותו של יניב גדעון, בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 16-19 ושורות 28-30).

טענות התובעת

1. לפני הקמת הנתבעת התובעת סיפקה סחורה לקונדיטורית רון שי בסכומים העולים על 140,000 ש"ח. בעקבות חוב זה, שלא נפרע חרף התראות חוזרות ונשנות לוקרט, התובעת החליטה להפסיק את המשך עבודתה מול קונדיטורית רון שי.

2. בתחילת שנת 2010 וקרט הציג בפני מנכ"ל התובעת, דוד סיליס (להלן: " סיליס") את גדעון כשותף חדש בעסק ושניהם התפארו ביכולתו הכלכלית של גדעון וכי לתובעת אין מה לדאוג, כאשר גדעון התחייב באופן אישי לשלם את מלוא החוב של קונדיטורית רון שי (ראו: סעיפים 11-14 לתצהירו של סיליס).

3. על כן, במהלך השנים 2010-2011, התובעת סיפקה לנתבעת ביצים ונוזל ביצים מוכן בהתאם להזמנות הנתבעת. אולם, הנתבעת לא רק שלא פרעה את החוב של קונדיטורית רון שי אלא, שלא פרעה אף את מלוא יתרת החוב בגין הסחורה שסופקה לנתבעת עצמה.

4. מכאן, תביעת התובעת כנגד הנתבעת בגין חובה של זו האחרונה, שהגיע לסך 43,240 ש"ח.

טענות הנתבעת  

5. בהתכתבויות שקדמו להגשת התביעה, גדעון ביקש מהתובעת להמציא לו כרטסת הנהלת חשבונות על מנת לבדוק כי אכן התקבלה סחורה עבור הנתבעת, והיה והדבר יוכח, הרי שהתחייב לשלם את החוב. התחייבות זו נגעה אך ורק לחובות הנתבעת בלבד ולא לחובות קודמים עבור הקונדיטוריה שהופעלה לפני הקמת הנתבעת.

6. לאחר קבלת הכרטסת בידי הנתבעת, ערכה זו האחרונה תיאום כרטיסים ושלחה לתובעת המחאה בגין סכום ההפרש בין הכרטיסים וזאת, ע"ס 2,251 ש"ח.

7. הכרטסת שצורפה כנספח א' לכתב התביעה הינה כרטסת משוחזרת ולא ניתן לסמוך על אמינותה ואמיתות תוכנה. הנתבעת מסרה לתובעת ארבעה צ'קים על סך של כ 33,014 ש"ח, שלא מופיעים בכרטסת התובעת. מדובר בצ'קים של לקוחות הנתבעת שהוסבו לטובת התובעת.

8. הכרטסת שצורפה כנספח ב' לכתב התביעה מתייחסת לחובה של קונדיטורית רון שי לשנת 2009. היינו, לתקופה שקדמה להקמת הנתבעת.

דיון והכרעה

9.                   האם הנתבעת הצליחה להוכיח את טענתה בדבר תשלום הסך של 33,014 ש"ח?

10. משעה שהנתבעת טענה כי שילמה לתובעת סך של 33,014 ש"ח וכי בכך פרעה את חובה לתובעת, הרי שהנטל להוכחת טענתה זו מוטל עליה. זוהי הלכה פסוקה מקדמת דנא (ראו: ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000) ועוברת כחוט השני בפסיקתנו. ראו: ע"א 71/77 י' אייזנברג ושות' נ' יעקב אילוז, פ''ד לא(2) 502, ע"א 530/89  בנק דיסקונט נ' מרי נופי, פ''ד מז(4) 116, ע"א 1184/04 גרשון קרויזר נ' אנטשיל שוורץ, וכן גורן אורי, סוגיות בסדר דין אזרחי 91­92 (מהדורה תשיעית, 2007).

11. התובעת טוענת כי ארבעת הצ'קים מעולם לא הגיעו לידיה, חרף מיטב מאמציה לאתרם, כפי שעולים מעדותה ותצהירה של מנהלת חשבונות התובעת, הגב' ראדה קטן (וראו: סעיפים 39-40 לתצהירה של הגב' ראדה קטן, מוצג ת/1, וכן עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 10-18). במסגרת ההתכתבות טרם התביעה טענה הנתבעת כי צ'קים אלה הועברו לתובעת ואף כללה אותם בכרטסת הנהלת החשבונות שלה, וזאת מבלי לספק לתובעת כל מידע נוסף אודותיהם, חרף פניותיה של הגב' קטן. הנתבעת מצידה טוענת כי חלקו העיקרי של החוב כבר שולם באמצעות צ'קים אלה, ומעלה השערה לפיה ייתכן שהצ'קים נפדו על ידי סיליס או מי מעובדיה, באופן שלא חושב בכרטסת (ראו עדותו של יניב גדעון, בעמ' 10 לפרוטוקול, שורות 4-8).

12. הנתבעת ניסתה לייחס את עצם אי הופעתם של ארבעת הצ'קים בכרטסת התובעת למחדלי התובעת ולאי סדרים בהנהלת הכרטסת אצל זו האחרונה. טענה זו אין בידי לקבלה.

13. כאמור לעיל, הנטל להוכחת הטענה בדבר מסירת ארבעה צ'קים לתובעת מוטל על הנתבעת. בענייננו, הנתבעת הסתפקה בהצגת כרטסת הנהלת החשבונות מטעמה ובעדותו של גדעון. ראיות אלה כשלעצמן, אינן מוכיחות את טענת הנתבעת לפי מאזן ההסתברויות. ולהלן אנמק: