פסק-דין בתיק תא"מ 30533-06-11 - פסקדין

תביעה בסדר דין מהיר בשל נזק רכוש לרכב בתאונה מיום 6.7.10.

1. התובעת מתארת  כי עמדה בעצירה מוחלטת לפני רמזור אדום בנתיב הימני ברח' האצטדיון פינת רח' החיטה בקרית חיים. הנתבע 2 עמד בנתיב שמשמאלה, כשהוא נוהג במשאית עם נגרר (עגלה). כמתואר על ידי הנתבע 2 - מדובר בעגלה ארוכה. לדברי התובעת, ביקש הנתבע 2 לפנות ימינה עוד בטרם התחלף הרמזור, היינו באור אדום. במהלך פנייתו, פגע עם העגלה ברכבה העומד של התובעת, לאורך צד שמאל של רכבה.

2. הפגיעות היו פגיעות אורך (כפי שניתן היה להיווכח הן מן הצילומים הצבעוניים שהוגשו (ת/2), והן מדוח השמאי שצורף לתביעה).   כאשר החלקים שנפגעו הינם שתי דלתות שמאל והכנף האחורית. כנף שמאל קדמית לא נפגעה.

3. התובעת הדגימה עם רכבי צעצוע כי העגלה פגעה בחלקה השמאלי של רכבה בחלק המרכזי לערך של העגלה. 

4. לגרסת הנתבע 2, עמד אכן ברמזור אדום, אך החל לנסוע בירוק. הוא מאשר שפנה ימינה. רכבה של התובעת היה אכן מימינו, ואז אכן פגעה העגלה, הנגרר של רכבו, בצד שמאל של רכב התובעת. הוא תיאר כי עמד על שני הנתיבים באמצע, שכן מדובר במשאית ונגרר ארוך, והוא חייב לקחת את הסיבוב ימינה באופן רחב. בהמשך הדרך נשאל שאלה מדריכה האם כאשר עמד בצומת, היה מימינו רכב והשיב שלא, וכנראה כאשר יצא מתחנת הדלק ניסתה התובעת להשתחל. לדבריו  היה מקום פיזי לרכבה של התובעת לעמוד מימינו , למרות שעמד כאמור על שני הנתיבים. התאונה ארעה לדבריו בעת ששני הרכבים נסעו.

5. בסיכומו של יום, גם אם הגיע נהג המשאית קודם לרמזור האדום, מדובר על שני נתיבים והתובעת הגיעה ועמדה בנתיב הימני המשמש לפניה ימינה, כפי זכותה על פי דין. נהג המשאית הוא זה שעמד בנתיב השמאלי (לשיטת התובעת) או על שני הנתיבים (לשיטת הנתבע 2); כאשר הנתיב השמאלי אמור לשמש אך לפניה שמאלה (לפי דוח פעולה של השוטר שסימן את כיווני התנועה בתרשים שערך - נספח א' לכתב התביעה).  זאת למרות שהנתבע 2 ביקש לפנות ימינה. במצב עניינים זה, הצפי הסביר מבחינת התובעת היה שנהג המשאית העומד משמאלה, מתכוון לפנות שמאלה. יש לציין כי לא בכתב ההגנה, אף לא בהודעתו למשטרה שהוגשה (ת/4) טען הנתבע 2 כי אותת ימינה.

6. אופי הפגיעות ברכב התובעת יכול להתיישב הן עם עמידה במקום של רכב התובעת ונסיעה לימין באור אדום של הנתבע 2 (גרסת התובעת); והן עם נסיעה של שני כלי הרכב בסיבוב לימין, כאשר המשאית הקדימה רכב התובעת ואז פגעה בה בצד שמאל בנגרר (גרסת הנתבע 2). אלא שמכל מקום מבין שתי הגרסאות עדיפה עלי גרסת התובעת, ביחס לעובדה שכאשר אירעה התאונה עמדה בנתיבה, המשאית פנתה ימינה והנגרר חדר לנתיבה ופגע ברכבה העומד.

בדוח הפעולה שצורף לכתב התביעה ציין השוטר מפי שני הנהגים כי הנתבע 2 נסע באור אדום (לאחר שהמתין זמן ניכר ברמזור האדום)  ואז פגע ברכב שמימינו. הנתבע 2 אמנם לא ציין הדבר בהודעתו למשטרה ת/4, ואני נכון להתייחס לאותו דו"ח פעולה כמי שאינו בגדר הודאת חוץ של הנתבע 2 כבעל דין (משעה שהשוטר שרשם הדו"ח לא הובא לעדות לשם אישוש הגרסה שנמסרה לו כביכול מפי הנתבע 2). אך עם זאת בהודעה ת/4 כמו גם בכתב ההגנה, מופיעה גרסה של הנתבע 2, לפיה  עמד לפנות ימינה בצומת ורכב שיצא מתחנת הדלק ימין התנגש בעגלה שלו מאחור. ואילו  בראשית עדותו, אישר שהרכב של התובעת היה מימינו לאחר שחיכה הרבה זמן ברמזור האדום, וכאשר התחלף הרמזור ישר יצא, פנה ימינה, ופגע ברכב שמימינו. כלומר אין מדובר ברכב שהגיע באופן פתאומי ופגע בעגלה כפי שניתן היה להתרשם מכתב ההגנה.

הדבר הולם גם הדגמת התובעת עם רכבי צעצוע לעת הדיון כאשר הדגימה כיצד המשאית עקפה אותה בעודה עומדת ופגעה עם הנגרר בחלק השמאלי של רכבה.

7. בנסיבות אלה, וכאשר התובעת עומדת בנתיבה, הרי שבין אם החל הנתבע 2 לנסוע מיד עם התחלפות הרמזור ובוודאי שאם החל לנסוע באדום, רובצת האחריות לפתחו, כאשר התובעת עמדה בנתיבה כדין וטרם החלה לנסוע והנתבע הוא "שלקח את הסיבוב" שלא בזהירות ובאופן לא רחב מספיק ופגע עם העגלה בצד שמאל של רכבה.

8. אני מקבל אפוא התביעה במלואה, ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים במצטבר:

א.         10,845 ש"ח (9157 ש"ח בגין הנזק על פי חוות דעת שמאי, ירידת ערך בסך 760 ש"ח על פי אותה חוות דעת, שכ"ט שמאי 928 ש"ח על פי חשבון שכ"ט שצורף). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 19.8.11.

ב.         שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.

ג.          החזר אגרה ששילמה התובעת כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מיום בו שולמה.

הסכום המצטבר שנפסק לעיל ישולם בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: