פסק-דין בתיק תא"מ 28327-03-11 - פסקדין
|
תא"מ בית משפט השלום בנצרת |
28327-03-11
9.4.2013 |
|
בפני : עינב גולומב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. רימונה ניג'ם 2. טוני ניג'ם |
: דוד לרט |
| פסק-דין | |
לפני תביעה לתשלום פיצויים בסך 31,155 ש"ח בגין נזק שנגרם לתובעים עקב ליקויים ברכב שרכשו מהנתבע ביום 12.10.10, ואשר לא גולו להם על-ידו, לטענתם, עובר למכירה.
המחלוקת ותמצית טענות הצדדים:
1. ביום 12.10.10 רכשו התובעים מהנתבע רכב מסוג פולסווגן פסאט (שנת ייצור 2010), בעבור סך של 235,000 ש"ח.
2. לטענת התובעים, עובר לרכישה אמר להם הנתבע כי הרכב לא עבר תאונה, אלא רק ציין באוזניהם כי לרכב היתה שריטה קטנה בדלת ימין קדמית אשר תוקנה על-ידו. עוד הם טוענים, כי מספר ימים לאחר הקניה לקחו את הרכב לבדיקה במוסך, על מנת לאמת את טענות הנתבע, ואז הסתבר להם כי הרכב עבר תאונה בצידו הימני, כאשר חלק מהפגיעה לא תוקן ואילו החלק השני תוקן שלא כהלכה. התובעים הגישו חוות דעת שמאי, לפיה קיימת פגיעה בעמוד אמצעי ימני וסף מדרכה ימני של הרכב, שטרם תוקנו, וכן כי נעשו תיקוני פחחות בצד ימין של הרכב, אשר כללו מילוי מרק בחלקו הימני של הרכב. השמאי העריך כי עלות התיקונים הנדרשים ברכב הינה בסך 4,640 ש"ח, והתיקון האמור בוצע על-ידי התובעים. כן העריך השמאי כי לרכב נגרמה ירידת ערך של 6.5% המסתכמים בסך 14,355 ש"ח. התובעים תובעים פיצויים בסכום הנזקים הנ"ל, בצירוף עלות חוו"ד השמאי וכן פיצוי בגין עוגמת נפש ומטרד בסך 10,000 ש"ח.
5. הנתבע מכחיש את טענות התובעים. לטענתו, בעת שהרכב היה בבעלותו, הוא נפגע קלות מרכב שנסע לאחור, בעת שעמד בחניה. הנתבע טוען כי הוא לא היה נוכח באותו אירוע, אלא נמסר לו על-ידי השומר בחניון כי רכב אחר השתפשף ברכבו. לדבריו הנזק נראה לו מזערי - שפשוף, ולפיכך החליט שלא להפעיל את הביטוח המקיף ותיקן בעצמו של הפגיעה בעלות של 1,200 ש"ח + מע"מ. הנתבע טוען כי מסר על הפגיעה האמורה ברכב לנתבעים בטרם נעשתה המכירה, וחשף בפניהם את כל שהיה ידוע לו לגביה, לרבות הצגת חשבונית התיקון. הוא אף התריע בפניהם כי עליהם לבצע בדיקה של הרכב בטרם הרכישה כך שלא תעלנה טענות מצידם לאחר הרכישה, אולם התובעים משיקוליהם החליטו לא לבצע בדיקה. עוד טוען הנתבע כי המחיר ששולם עבור הרכב נמוך ממחירו לפי מחירון לוי יצחק, בשל כך שברכב היו תוספות שונות בעלות ערך, שלא נלקח ניתן עבורן תשלום נפרד, וכן ניתנה הנחה נוספת של 1,000 ש"ח "ברגע האחרון" לפני העברת הבעלות, וזאת בלחץ התובעת וגיסה.
דיון והכרעה :
6. כעולה מהמפורט לעיל, הצדדים חלוקים בשאלה האם הסתיר הנתבע מהתובעים מידע שהיה בידיעתו בדבר מצבו של הרכב והפגיעה שנגרמה לו עובר לרכישה, והאם מסר בעניין זה מידע לא נכון. לטענת התובעים, התובע הסתיר מהם מידע כאמור, שהוא מידע מהותי, ואילו הנתבע טוען כי מסר לתובעים את כל המידע שהיה ברשותו.
7. על יסוד הראיות שהוצגו ולאחר שמיעת עדויות הצדדים, אני רואה להעדיף במחלוקת זו גרסת הנתבע.
8. כאמור לעיל, הנתבע העיד כי ידע אודות פגיעה קלה שהיתה ברכב, שלא היה עד להתרחשותה, וכי מסר את המידע האמור לתובע. אף התובע העיד לעניין זה, כי הנתבע מסר אודות שריטה שנגרמה לרכב, וכי ציין זאת באוזניו מספר פעמים במהלך המו"מ בין הצדדים (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 5-7). אחיו של התובע שהגיע עימו לבדוק את הרכב, אישר אף הוא כי הנתבע אמר להם כי ברכב הייתה שריטה והיא תוקנה, וכן העיד כי הנתבע הציע להראות להם תמונה של הפגיעה לפני תיקונה (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 12-16), התובע אף ציין בעדותו כי הוא הודיע לנתבע שברצונו לחזור על התיקון שביצע הנתבע (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 14-15), וכן ציין כי אחיו "ראה באור יום שהתיקון לא יפה" (עמ' 7, ש' 30-31).
עולה איפוא, כי אין חולק שהנתבע מסר לתובעים שלרכב נגרמה פגיעה קלה שתוקנה. עוד עולה מהעדויות, כי התובע ראה את מקום הפגיעה, כי ניתן היה לראות בעין את סימני הפגיעה, שהרי התובע העיד כי אחיו סבר שמדובר בתיקון שאיננו משביע רצון, ולפיכך הוא אף התכוון לבצע תיקון מחודש לאחר הרכישה.
9. המחלוקת היא האם מדובר במידע חלקי ובלתי מדוייק, והאם הסתיר הנתבע מהתובעים מידע בעניין הפגיעה ברכב. לעניין זה מצאתי את עדותו של הנתבע, לפיה הוא סבר שמדובר בפגיעה קלה ביותר, כמהימנה. הנתבע העיד כאמור כי לא היה עד לפגיעה עצמה, וכי הפגיעה נראתה לו וויזואלית קלה ביותר. מהראיות עולה, כי הנתבע פנה למוסך לצורך תיקון הפגיעה, ועלות התיקון הסתכמה בסך 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ. הנתבע זימן לעדות את הבעלים של המוסך בו נערך התיקון, מוסטפא שחאדה אברהים, אשר העיד על התיקונים שנעשו ברכב, שכללו עבודות פחחות וצבע, וציין כי מדובר היה בנזק קטן מאוד בדלת ימין בצד (עמ' 5 לפרוטוקול, עמ' 25). כן צורפו תמונות שצולמו במוסך עובר לתיקון, בהן לא נראה נזק חיצוני משמעותי. מהאמור לעל עולה, כי הנתבע פנה לתקן את רכבו אצל בעל מקצוע, כי זה האחרון סבר שמדובר בנזק קל מאוד, ובהתאם לכך טיפל ברכב. בנסיבות אלה, עדותו של הנתבע כי הניח שמדובר בפגיעה קלה, וכי זו תוקנה כנדרש, הינה סבירה ביותר.
10. מסקנתי לנוכח כל המפורט הינה, כי הנתבע מסר לתובעים את המידע שהיה בידיעתו לעניין מצבו של הרכב. דין טענות התובעים בדבר הטעיה, אי-גילוי וחוסר תום-לב מצד הנתבע, להדחות איפוא.
11. כאמור לעיל, עיקר טענות התובעים נסובו על מישור אי-הגילוי, שנדחו לעיל. אף בחינת הדברים במישור של אי-התאמת הממכר למוסכם בין הצדדים, מביאה לתוצאה דומה. כאמור לעיל, לתובעים היה ידוע על הפגיעה שנגרמה לרכב, הן מדברי הנתבע, והן מאחר שניתן היה לחזות בסימני התיקון שבוצע ברכב, שממנו לא היה התובע שבע רצון. הממכר המוסכם בענייננו הוא, איפוא, רכב בנתונים שצויינו בפתח פסק הדין, שנגרמה לו פגיעה קלה שתוקנה על-ידי המוכר. אי-ההתאמה הנטענת מגולמת בחוות דעת השמאי שצורף מטעם התובעים, אשר לפי האמור בה בוצעו ברכב תיקוני פחחות וצבע בלתי מוצלחים, וכן נגרם נזק לעמוד אמצעי וסף מדרכה ימני שתעקמו ולא תוקנו. סה"כ עלות התיקון הוערכה על-ידי השמאי מטעם התובעים על 4,000 ש"ח בלבד, באופן שמצביע על כך שאין מדובר בפגיעה חמורה. השמאי אומנם העריך כי נגרמה לרכב ירידת ערך של 6.5%, ברם זו כוללת, לפי העולה מחוו"ד, גם מרכיבים הנוגעים לתיקוני פחחות וצבע בדלת הימנית, וכפי שצויין, העובדה כי בוצע תיקון בדלת היתה ידועה לתובעים עת רכשו את הרכב, והם אף התכוונו מלכתחילה לבצע תיקון חוזר. נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי אין בפנינו אי-התאמה בממכר, במובן סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968. זאת ועוד, היה בידי התובע לקחת את הרכב לבדיקה בטרם החלטה אם לרוכשו, דבר שהוא בגדר התנהלות שגרתית וסבירה מצד מי שרוכש רכב מאדם פרטי, בוודאי בסדרי גודל כספיים כבענייננו, ובפרט כאשר נמסר לרוכש כי היתה פגיעה ברכב; יצויין לעניין זה, כי אחיו של התובע העיד כי הוא ביקש לבדוק את הרכב אולם התובע שכנע אותו שאין צורך בבדיקה (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 18-20). בנתונים אלה, ומשקבעתי כי הנתבע לא הסתיר מידע מהתובע, אין לתובע אלא להלין על עצמו.
12. אשר על כן התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מאותו מועד ועד לתשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כט ניסן תשע"ג, 9 באפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|