פסק-דין בתיק תא"מ 27883-10-11 - פסקדין

1.         ביום 29.3.11 בשעה 08.30 בערך אירעה תאונת דרכים בכביש 70, בקטע הכביש שבין צומת יבור לבין צומת אחיהוד. כביש 70 הוא בין-עירוני ודו-סטרי, כשבכל מסלול יש נתיב נסיעה אחד. בין שני המסלולים מפריד קו לבן רציף. בשעת התאונה היתה תנועה ערה של כלי רכב אשר נסעו באיטיות זה אחר זה.

2.         בתאונה היו מעורבים מכונית מסוג רנו מספר רישוי 52-549-29 (להלן: הרנו), מכונית מסוג יונדאי מספר רישוי 57-151-66 (להלן: היונדאי) ואוטובוס מספר רישוי 86-778-01 (להלן: האוטובוס).

3.         בתאונה ניזוקו כלי הרכב המעורבים. בתובענה דנן תבע נהג הרנו ובעליה פיצוי מאת נהגת היונדאי בגין הנזק שנגרם לו בעטיה של התאונה. זו מצדה שלחה הודעה לצד שלישי נגד נהג האוטובוס.

            הצדדים חלוקים בשאלת החבות.

            כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר. לפיכך תהא ההנמקה תמציתית, כמצוות הדין.

4.         בהתאם לחוות דעת השמאי, הרנו הוכרזה כ'אבדן כללי'. נזקי התובע אינם שנויים במחלוקת והשמאי העריכם בסך 22,348 ש"ח (נזק ישיר לרנו לאחר ניכוי שווי השרידים - 20,900 ש"ח; שכר טרחת השמאי - 1,148 ש"ח; הוצאות גרירה - 300 ש"ח).

5.         לגרסתו, נסע נהג הרנו במהירות איטית כאשר לפתע פגעה היונדאי בחזיתה בחלקה האחורי של הרנו. לדברי הנהג, בלם את הרנו גם בעזרת בלם היד, וכך הצליח למנוע פגיעה ברכב שנסע לפניו. לדבריו, בזמן התאונה לא שת לבו אם היו שתי פגיעות ברנו או אחת בלבד.

6.         גרסת נהגת היונדאי הנה, כי נסעה במהירות איטית ביותר (וכלשונה " עד כדי עצירה מוחלטת") כאשר לפתע פגע בה האוטובוס שנסע אחריה בחזיתו ודחף את היונדאי קדימה ללא יכולת עצירה לפני שמכוניתה פגעה ברנו. הנהגת הכחישה כי פגעה קודם לכן ברנו ורק לאחר ההתנגשות פגע בה האוטובוס.

7.         לגרסת נהג האוטובוס, נסע במהירות איטית מאחורי היונדאי כאשר לפתע ראה כי זו פגעה בחזיתה בחלק האחורי של הרנו, ונעצרה. בעקבות עצירתה הפתאומית הוא פגע בחזית האוטובוס בחלק האחורי של היונדאי. נהג האוטובוס גם הוסיף, כי רכב אלמוני שנסע מאחורי האוטובוס התנגש בו מאחור.

8.         לאחר שמיעת גרסאות נהגי כלי הרכב המעורבים ועיון בהודעותיהם במשטרה (כל הנהגים) או בגרסה שמסרו למבטחות (התובע והנתבעת) או למעביד (נהג האוטובוס) הגעתי לכלל מסקנה כי עיקר האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה רובצת על כתפי נהג האוטובוס. נהגת היונדאי, אשר לא שמרה מרחק, תרמה בהתנהגותה לקרות תאונת השרשרת.

            ראשית, נהג האוטובוס הודה כי לא שמר מרחק, ולכן פגע ביונדאי שנסעה לפניו.

            שנית, נהג האוטובוס ניסה להציג גרסה שלפיה היה רכב רביעי מעורב בתאונה ואשר ברח לאחר שפגע בחלק האחורי של האוטובוס. מגרסתו זו ניתן היה להבין כי עקב פגיעת הרכב האלמוני נהדף, וכך פגע ביונאי שנסעה לפניו. מחקירתו עולה כי לרכב אלמוני זה, ככל שהיה, אין קשר לתאונה הנדונה. אין אלא להסיק כי הגרסה שלפיה היה מעורב רכב אלמוני נועדה להסיט את תשומת הלב מאחריותו הוא.

            שלישית, מאותו נימוק קיים קושי לסמוך על גרסתו של נהג האוטובוס, שלפיה אירעו שתי תאונות- אחת בה היו מעורבות היונדאי והרנו ושנייה בה היה מעורב גם האוטובוס. יתרה מכך, אין הסבר כיצד הבחין נהג האוטובוס בתאונה בין היונדאי לבין הרנו אם הוא עצמו לא נתן את דעתו לתנועת כלי רכב שלפניו, ולכן פגע ביונדאי.

            רביעית, היונדאי מכונית קטנה אשר נסעה במהירות אפסית. לפיכך אפילו פגעה ברנו לפני שהאוטובוס פגע בה, לא היה נגרם נזק לרנו, או שהנזק היה זניח.

9.         עם זאת, נהגת היונדאי לא שמרה די מרחק מהרנו שלפניה, ולכן כאשר פגע בה האוטובוס ונהדפה קדימה לא עלה בידיה למנוע את הפגיעה ברנו. על כן יש לחייבה לפצות את התובע על כל נזקיו בעקבות התאונה הנדונה.

            אף כי בעת קרות התאונה היתה נהגת היונדאי במצב של היעדר שליטה (מה שכונה בעבר 'היעדר רציה') הרי שבשל אי-שמירת מרחק יש לייחס לה - ביחסים בינה לבין הצד השלישי - אשם תורם בשיעור 10%.

לפיכך יהא על הצד השלישי לשפותה בגין הסכום שתחויב לשלם לתובע בניכוי אשם תורם בשיעור 10% (וכך גם בנוגע לנזק שנגרם לחזית היונדאי, שאינו נושא ההליך דנן).

 10.       על יסוד האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת, נהגת היונדאי, לשלם לתובע, נהג הרנו, סך של 22,348 ש"ח כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום 29.3.11 וכלה ביום התשלום המלא בפועל.

            הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 3,500 ש"ח. סכום זה נכון ליום מתן פסק הדין.