אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 27516-11-11

פסק-דין בתיק תא"מ 27516-11-11

תאריך פרסום : 20/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
27516-11-11
05/01/2013
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
אריה ליאון סגל
הנתבע:
1. שי צוקרמן
2. אשר חכמון

פסק-דין
לפני תביעה בסדר דין מהיר למתן צו עשה, צו מניעה וסעד כספי - בנוגע לצינור מים אשר עובר לשיטת התובע במקרקעין אשר בבעלותו.

רקע כללי -

  1. התובע, מר אריה ליאון סגל (להלן: " התובע"), הינו הבעלים של מקרקעין הנמצאים ברח' המייסדים 49 בזכרון יעקב (גוש 11301, חלקה 41 - להלן: " מגרש התובע"). על המגרש ממוקמים ככל הנראה שני מבנים ובאחד מהם חנויות אותן משכיר התובע.
  2. הנתבע מס' 1, מר שי צוקרמן (להלן: " צוקרמן"), הינו הבעלים של חלק מהמבנה אשר ניצב בשכנות (להלן: " המבנה"), במגרש ברח' המייסדים 51, הגובל עם המגרש של התובע. הנתבע מס' 2, מר אשר חכמון (להלן: " חכמון") רכש מאת צוקרמן חנויות הנמצאות במבנה. צוקרמן וחכמון יכונו להלן ביחד: " הנתבעים", והמגרש אשר עליו נמצא המבנה (גוש 11301, חלקה 40) יכונה להלן: " מגרש הנתבעים".
  3. אין חולק כי צוקרמן ביצע עבודות בניה במגרש הנתבעים בשנת 2011.

טענות הצדדים -

  1. התובע טוען כי במסגרת עבודות הבניה שביצעו הנתבעים הם העבירו קו מים באורך של כ-20 מטרים במגרש ששייך לו, כך שהצינור חורג מקו הגבול שמפריד בין מגרש התובע לבין מגרש הנתבעים (להלן: " קו הגבול"). המדובר בצינור לאורך החזית הדרומית של המבנה (אשר בתשריטים מכונה מבנה B, ויובהר כי מזרחה נמצא במגרש הנתבעים מבנה נוסף המכונה מבנה A). לשיטתו, הצינור שהונח לאורך המבנה היווה פלישה שלא כדין למקרקעין שלו ולאחר שפניותיו לנתבעים להזזת הפלישה סורבו - הוא הסיר בעצמו את צינור המים מהמקרקעין, פעמיים, כלומר - שהוא חתך את צינור המים שעבר בשטח, הנתבעים משכו אותו מחדש, הוא נחתך בשנית - והוקם בשלישית. הצינור הקיים כיום הינו השלישי במספר, ואף הוא עובר - לשיטת התובע - במגרש שלו. הצינור הנוכחי, נשוא הליכים אלה (להלן: " הצינור"), הוטמן ברובו בעומק האדמה אך חלק קטן ממנו נראה על פני השטח. לטענת התובע - הנתבעים יצקו עליו בטון והוסיפו עליו ערימת סלעים - והכל בתוך שטחו של התובע ותוך פלישה למקרקעין השייכים לו, בניגוד לדין. בהתאם, עותר התובע בתביעה למתן צו עשה לסילוק הצינור מהשטח שלו, למתן צו מניעה אשר ימנע מהנתבעים להקים  מחדש צינור בשטח שלו או לעשות שימוש זה או אחר בשטח שלו ולפיצוי בסך של 70,000 ש"ח בגין הסגת גבול, בניה במקרקעי הזולת, עוולת המטרד, הוצאות שהוצאו וכו'. עוד דורש התובע פיצוי בסך של כ-4,000 ש"ח בגין הוצאות שהוציא לצורך  תיקון צנרת מסויימת בעבר - אשר ניזוקה, לטענתו, עקב מעשי הנתבעים.
  2. הנתבעים, מנגד, מכחישים את מכלול טענותיו של התובע וטוענים כי הצינור נמצא במגרש שלהם ולא במגרש התובע. לטענתם, הצינור צמוד למבנה שהוקם בתוך המקרקעין שלהם ואינו פולש למקרקעין של התובע. הנתבעים מוסיפים כי אין לתת סעד לתובע, אשר הודה שעשה דין לעצמו ופעמיים חתך את קו המים רק בשל טענתו לפיה הקו נמצא בשטח שלו, ללא שהיתה בידיו תכנית מדידה או כל ראיה אחרת לגבי הפלישה הנטענת. לשיטתם, חיתוך הצינור הקודם פעמיים מלמד על כך שדווקא התובע היה זה אשר פלש לשטח שלהם וחיבל  ברכושם. הנתבעים מוסיפים כי החבלות שביצע התובע בקו המים הסבו להם נזק בשל הצורך לשלם פיצויים לאחד השוכרים של החנויות בסך של כ-35,000 ש"ח. עוד מציינים הם כי בין הצדדים התנהלו הליכים רבים קודמים אשר בכולם נדחתה עמדתו של התובע וכי המדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית.

מסכת הראיות -

  1. לצערי, למרות מאמצים רבים שעשיתי להביא את הצדדים לכדי הסדר מניח את הדעת, לא עלה בידי לעשות כן ובלית ברירה התקיימה ישיבת הוכחות אשר במהלכה נחקרו הבאים: מר רביע ארמלי, המודד מטעם התובע (להלן: " ארמלי", לגבי חוות דעתו ת/1); מר עלי כבהא, המודד מטעם הנתבעים (להלן: " כבהא", לגבי חוות דעתו נ/1); התובע (לגבי תצהירו ת/2); חכמון (לגבי תצהירו נ/2) וצוקרמן (לגבי תצהירו נ/3).

דיון והכרעה -

  1. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ושקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה במובן שינתן צו המורה לנתבעים להצמיד את הצינור למבנה אשר לאורכו הצינור עובר, ינתן צו מניעה כמבוקש והתביעה הכספית תדחה.
  2. כיון שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן את עיקר נימוקי בקצרה ובתמצית.

היכן עובר הגבול בין שני המגרשים?

  1. ארמלי - מטעם התובע - טוען כי המבנה אשר בצדו מונח הצינור (מבנה B), פולש לתוך מגרש התובע באופן הבא: הפינה  המערבית של המבנה אכן ניצבת על קו הגבול, אך המבנה לא הוקם בדיוק במקביל לקו הגבול (על קו הגבול), אלא שקיימת סטיה קטנה כך שהפינה המזרחית של המבנה נמצאת 16 ס"מ דרומה מקו הגבול - בתוך מגרש התובע. ע"פ התשריט שצירף ארמלי לחוות דעתו - ניתר לראות כי לטענתו דופן המבנה בנויה על קו הגבול בחלק המערבי של המבנה אך פולשת לתוך מגרש התובע בצד המזרחי - פלישה בעומק של 16 ס"מ. לשיטתו גם בנין A פולש לתוך מגרש התובע - אך לגבי בניין זה לא הועלו כל טענות בתיק זה ולא אדרש לסוגית מיקומו של מבנה A. בכל אופן, ממשיך וטוען ארמלי שהואיל וקיר המבנה פולש בעצמו בכ-16 ס"מ בצד המזרחי, והואיל והצינור מרוחק מהקיר מרחק נוסף - נמצא שהצינור פולש לתוך מגרש התובע "בפלישה הנעה מ-40 ס"מ עד 60 ס"מ" (סעיף 8 לחוות דעתו - פרק המסקנות). לחוות הדעת צורפה תמונה בה ניתן לראות חלק מהצינור ומרחקו מקיר המבנה.
  2. כבהא - מטעם הנתבעים - טוען כי המבנה לא רק שאינו פולש לתוך מגרש התובע אלא שנסוג מעט לתוך מגרש הנתבעים, ולכן, הצינור שנמצא במרחק מועט ביותר מהקיר - נמצא אף הוא בתוך שטח הנתבעים. מהמפה שהוא צירף לחוות דעתו עולה שלטענתו קו הגבול נמצא מעט דרומית לקיר המבנה.

אתייחס תחילה לשאלה אם הוכח שהמבנה (מבנה B ) פולש לתוך מגרש התובע -

  1. שני המודדים נחקרו בפני ושניהם הותירו רושם מהימן ומקצועי. עם זאת, קיים ביניהם "פער" של כ-16 ס"מ באשר למיקומו של המבנה ביחס לקו הגבול. אני סבורה כי הפער בין ממצאיהם מוסבר בכך שגבולות החלקה נלקחו ממפות ישנות, שהוכנו לפני עשרות בשנים, כאשר רמת הדיוק שלהן בעייתית, וקשה ביותר למקם את הבניה הקיימת על גבי אותן מפות - במיוחד כאשר עוסקים אנו במחלוקת לגבי 16 ס"מ. שהרי על פני הקרקע אין קו גבול פיזי שניתן להשוות אליו את מיקומו של הקיר או את מיקומו של המבנה. שני המומחים לקחו את הנתונים לגבי קו הגבול ממפות אחרות (וראו כי ארמלי מציין בתחתית התשריט של כי המידות של הגבולות ושל שטחי המגרשים נלקחו ממפת גוש רשום מס' 11301, כלומר ממפה אחרת), ועל גבי מפות אחרות אלו שניהם העלו את מדידותיהם לגבי גודל המבנה ומיקום הקיר. יש עוד לראות כי בחוות דעתו של ארמלי הוא מציין בעצמו בהגינותו כי לגבי מיקום קו הגבול אפשרית סטיה של 10 ס"מ ±. אם נזכור כי הפער בין שני המודדים נסוב על 16 ס"מ רק בצד המזרחי של המבנה (ואין פער בצד המערבי של המבנה, או שהפער שם הינו של ס"מ בודדים) - נראה שהמחלוקת נמצאת בגדר הסטיה האפשרית של מיקומו של קו הגבול.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ