פסק-דין בתיק תא"מ 27489-05-13 - פסקדין

1.         התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה שתי המחאות. האחת, על סך של 2,200 ש"ח, ז.פ. 10.1.2012 והשנייה, על סך של 10,000 ש"ח, ז.פ. 15.1.2013. שתי ההמחאות חתומות על ידי הנתבעת וחוללו באי פרעון בציון הערה "א.כ.מ.". השטרות הוגשו לביצוע בשני תיקים נפרדים. אעיר כבר כעת, כי התרשמתי מחקירתה הנגדית של התובעת כי הדבר נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה ולא מתוך כוונה להגדיל את סכומי ההוצאות (ממילא התובעת אינה מיוצגת, כך שבתיקי ההוצל"פ לא נפסקו סכומים נוספים בגין שכ"ט א' וב').

2.         הנתבעת הגישה התנגדויות לביצוע השטרות בשני התיקים. הנ"ל טענה, כי שכרה מהתובעת דירה במעלות תרשיחא במשך שנתיים. הסכם שכירות ראשון נערך ביום 16.5.2010 לתקופה שהסתיימה ביום 16.5.2011 והסכם שכירות נוסף נכרת בין הצדדים ביום 9.9.2011 למשך שנה נוספת. נטען, כי בתמורה לדמי השכירות מסרה הנתבעת לתובעת 12 המחאות וכן, המחאה נוספת על סך של 10,000 ש"ח לביטחון. לטענתה, על פי סעיף 11(א) להסכם השכירות נועד שטר הביטחון להבטחת תשלום 3 חודשי שכירות והיתרה, עבור נזקים העלולים להגרם לדירה. הנ"ל טענה, כי התנאי להצגת שטר הביטחון לפרעון לא התקיים. בנוסף, נטען כי התובעת לא תיקנה את מתקן החשמל במטבח, החשמל בבית לא היה תקין, דלתות הבית לא נצבעו, השיש היה שבור ולא תוקנו החלונות וכי היא עצמה שילמה בעד התיקונים (הנ"ל הפנתה להתכתבויות דוא"ל בין הצדדים).

3.         הנתבעת קיבלה רשות להתגונן מפני התובענות והתיק הועבר לדיון בפני בסדר דין מהיר. בהתאם להחלטתי, הוגשו תצהירי עדות ראשית. התובעת כפרה בתצהירה בפרשנותה של הנתבעת של סעיף 11(א) להסכם השכירות וטענה כי תכלית שטר הביטחון היא לרפא כל אחד מתנאי ההסכם "ללא חלוקה פנימית" של סכום השטר. התובעת ציינה, כי על פי סעיף 9 להסכם השכירות השני, הצהירה הנתבעת כי קיבלה את הדירה כשהיא נקיה, מסודרת ומתאימה למגורים וכי אם הדבר יתחייב באופן סביר, היא מתחייבת לסיידה על חשבונה, עם החזרתה למשכירים. עוד נטען, כי על פי ההסכם התחייבה הנתבעת לפצות את המשכיר במלוא הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מהפרת תנאי ההסכם. התובעת טענה, כי הנתבעת קיזזה סך של 1,100 ש"ח מדמי השכירות (800 ש"ח עבור תיקון חשמל ו - 300 ש"ח עבור נזילת מים, ללא הצגת קבלה כלשהי חרף דרישות חוזרות ונשנות). בנוסף, טענה הנ"ל כי הנתבעת הותירה אחריה קירות מחוררים, מטונפים ומקולפים, דבר אשר לא הותיר בידי התובעת ברירה, אלא לשכור את שירותיו של בעל מקצוע לצורך תיקון הנזקים. עוד טענה, כי המשקופים והדלתות במושכר הוחזרו כשהם מקולפים וצבועים בגוונים שונים וגם ליקוי זה תוקן על ידי אותו בעל מקצוע. יתירה מזאת, נטען כי הנתבעת הותירה אחריה את הדירה עם אשפה וגרוטאות וכי התובעת נאלצה לשלם לצד שלישי על מנת שיפנה את הררי האשפה מהדירה. עוד טענה התובעת, כי ארון בגדים שהיה בדירה שערכו נאמד על ידה בשווי של 2,500 ש"ח נעלם. התובעת טענה, כי שילמה לאותו איש מקצוע על בסיס מזומן. עוד טענה התובעת, כי ההמחאה שנמסרה לידיה בגין דמי השכירות עבור חודש ינואר 2012 חוללה באי פרעון ולא שולמה תמורתה. התובעת הפנתה להתכתבויות דוא"ל בין הצדדים.

            התובעת עתרה, אפוא, לחייב את הנתבעת בסך של 2,200 ש"ח בגין דמי שכירות, 6,200 ש"ח בגין תיקון הנזקים בדירה ופינוי האשפה וסך של 2,500 ש"ח בגין ארון הבגדים.

4.         הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה וחזרה למעשה על האמור בהתנגדויות לביצוע השטרות.

5.         במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, נחקרו הצדדים על תצהיריהם ולאחר מכן סיכמו את טענותיהם בקצרה בעל פה.

דיון והכרעה

6.         אין חולק, כי הנתבעת שכרה מהתובעת דירה במעלות תרשיחא, במשך כשנתיים. הצדדים חתמו על הסכם שכירות ראשון ביום 16.5.2010, במסגרתו נקבעה תקופת השכירות למשך 12 חודשים מאותו מועד. הסכם שכירות נוסף נכרת בין הצדדים ביום 9.9.2011 לתקופה שמאותו מועד ועד ליום 9.9.2012. דמי השכירות החודשיים נקבעו לסך של 2,200 ש"ח.

7.         על פי סעיף 11(א) להסכם השכירות "להבטחת תשלום דמי השכירות ו/או להבטחת תשלום נזקיו של המשכירים בגין האמור בהסכם זה ו/או להבטחת פינוי הדירה במועד ו/או להבטחת תשלום המיסים ו/או התשלומים החלים על השוכרת תפקיד השוכרת בידי המשכירים צ'ק אישי (פרטיו יהיו בסוף החוזה) - של עשרת אלפים שקל חדש, חתום על ידה, לשביעות רצונם של המשכירים. הסכום הוא עבור שלושה חודשי שכירות והיתרה עבור נזקים אפשריים בדירה וכל הכתוב בתחילת הסעיף".

אין חולק, כי ההמחאה על סך של 10,000 ש"ח שהוגשה לביצוע, ניתנה כהמחאת ביטחון על פי סעיף 11(א) להסכם, כמפורט לעיל. משמעות סעיף 11(א) ברורה - המחאת הביטחון נועדה להבטיח תשלום שלושה חודשי שכירות (קרי - סך של 6,600 ש"ח) ואילו היתרה בלבד, נועדה להבטיח את יתר התחייבויותיה של הנתבעת על פי תנאי ההסכם - נזקים שייגרמו למשכירים, הבטחת פינוי הדירה במועד והבטחת תשלום המסים. הסיפא לסעיף 11(א) לא הופיעה בהסכם הראשון והיא מעידה על כוונה של הצדדים לייחד סכומים מוגדרים מתוך המחאת הביטחון לנזקים מסוימים. לפיכך, רשאית התובעת לגבות באמצעות המחאת הביטחון, בתנאי שתוכיח כי התקיים התנאי לכך, סך של 6,600 ש"ח בלבד בגין דמי שכירות שלא שולמו וסך של 3,400 ש"ח בגין נזקים.

8.         אין חולק, כי ההמחאה על סך של 2,200 ש"ח בגין דמי השכירות לחודש ינואר 2012 חוללה באי פרעון ולא שולמה תמורתה. לפיכך, חייבת הנתבעת לשלם לתובעת סכום זה. מנגד, הוכח בפני כי הנתבעת נשאה בסך של 800 ש"ח בגין תיקון לוח החשמל בדירה המושכרת. היא צרפה קבלה מיום 22.2.2012 בגין התיקון ואף התובעת אישרה למעשה בחקירתה הנגדית, כי לאור הצגת הקבלה כאמור, היה עליה להשיב סכום זה לנתבעת (עמ' 6, שורות 29 - 31, עמ' 7, שורות 1 - 8 ושורות 29 - 32 לפרוטוקול). אמנם, התובעת טענה כי ביקשה מהנתבעת עותק של אותה קבלה לאורך תקופה ארוכה טרם הגשת התובענות אולם, לא קיבלה אותה לידיה עד להגשת ההתנגדות ואף הפנתה בעניין זה להתכתבויות בין הצדדים בדוא"ל. עם זאת, משעה שהוצגה הקבלה והוכח בפני כי אכן הייתה תקלה בחשמל באותו מועד, הרי שאין בכך לעלות או להוריד. הנתבעת נשאה בתשלום עבור תיקון בלוח החשמל והיא זכאית לקזז את הסכום ששילמה מדמי השכירות.

            ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי יש לקזז בנוסף גם סך של 300 ש"ח, אותם שילמה הנתבעת עבור תיקון נזילת המים בדירה המושכרת. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הטענה אינה נזכרת אם בתצהירים שצורפו להתנגדויות לביצוע שטרות ואם בתצהיר העדות הראשית שהגישה הנתבעת. שנית, הגם שעניין זה נזכר בהתכתבויות הדוא"ל שנערכו בין הצדדים, לא צורפה קבלה שתעיד כי הנתבעת אכן שילמה סכום כלשהו בגין תיקון נזילת מים בדירה. בדומה, אין לקבל את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו לפיה, יש לקזז סכום נוסף בגין שני בלוני גז שהשאירה הנתבעת בדירה. טענה זו לא עלתה בתצהיריה של הנתבעת, לא ניתנה לה רשות להתגונן בטענה זו וממילא, הנתבעת לא כמתה את שווי בלוני הגז ולא הביאה ראיה כלשהי ממנה ניתן להסיק את שוויים. אני דוחה, אפוא, את טענותיה של הנתבעת בעניין קיזוז סכומים נוספים, מעבר לסך של 800 ש"ח.

9.         התובעת טענה, כי היא זכאית לקבל מהנתבעת סך של 6,200 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לדירה. התובעת לא צרפה לתצהירה חוות דעת שתאמוד את שוויים של הנזקים שנגרמו כביכול לדירה, היא לא צרפה תמונות שתוכחנה נזקים מעין אלה ומעבר לכך, לא צורפו קבלות בדבר תיקון כביכול של הנזקים. בחקירתה הנגדית אף סרבה התובעת לנקוב בשמו של אותו בעל מקצוע אשר כביכול תיקן את הנזקים בדירה. התובעת לא הוכיחה, אפוא, כי הנתבעת גרמה לנזקים כלשהם בדירה ולכן, אני דוחה טענותיה בעניין זה.

10.        התובעת טענה בתצהירה, כי יש לחייב את הנתבעת בגין ארון הבגדים בסך של 2,500 ש"ח. אמנם, הנתבעת אישרה כי בעת שקיבלה את החזקה בדירה היה במקום ארון בגדים אולם, טענה כי הוא הוצא מהדירה בהסכמת התובעת (עמ' 8, שורות 15 - 21 לפרוטוקול). טענתה של הנתבעת בעניין זה לא נסתרה. בנוסף, הגם שהנתבעת שכרה את הדירה במשך כשנתיים, במהלכם ביקרה התובעת במקום מספר פעמים, לא העלתה האחרונה טענה כלשהי בעניין אותו ארון במשך כל אותה תקופה. התובעת אף לא העלתה טענה בעניין זה במסגרת ההתכתבויות בין הצדדים בדוא"ל, לאחר סיום החוזה. יתירה מזאת, התובעת לא הביאה בפני בית המשפט תשתית ראייתית כלשהי שתאפשר קביעת שווי אותו ארון, ולו על דרך האמדנה. לפיכך, אני דוחה את טענותיה של התובעת בעניין זה.

11.        סיכומו של דבר, הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 1,400 ש"ח בגין אי תשלום שכר הדירה עבור חודש ינואר 2012, וזאת לאחר קיזוז סך של 800 ש"ח בהן נשאה הנתבעת בגין תיקון ארון החשמל.

12.        לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.         באשר לת"א 16008-11-13 (תיק הוצל"פ 02-31049-13-9) - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סך של 1,400 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.1.2012 ועד למועד התשלום בפועל וכן, את אגרת המשפט ואגרת ההוצל"פ.

ב.         התביעה בת"א 27489-05-13 נדחית ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 02-18288-13-5.

ג.          לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו נוסף להוצאות.