פסק-דין בתיק תא"מ 25963-10-11 - פסקדין

בפני תביעה כספית על סך 66,141 ש"ח. התובעים הינם החוכרים ובעלי זכויות חכירה לדורות בדירה שברחוב התורן 31/5 בירושלים. הנתבעת 1 שכרה את הדירה מהתובעים על פי הסכם שכירות בלתי מוגנת  החל מיום 15.9.2007 ועד ליום 15.9.2011.

הנתבעת 1 נפלה לחובות כבדים בעקבות קריסת העסק אותו ניהלה, לממכר אבן חיפוי לצורכי בניה, וברחה, למיטב ידיעת התובעים, מן הארץ.

הנתבעים 2-4 הינם מי שערבים יחד ולחוד למלוא התחייבות הנתבעת 1 על פי ההסכם, על פי שטר ערבות עליו חתמו.

התביעה היא בגין:

1. מספר שיקים של התובעת בגין שכר דירה חזרו באין כיסוי מספיק.

2. לא שולמו דמי שכירות בעבור החודשים 1-5.2011 בהתאם לנספח הארכת ההסכם מיום 15.9.2010 ל סך 5000 ש"ח לחודש.

3. לנתבעת 1 נותר חוב עבור תקופה קודמת בגין דמי שכירות בסך של 29,676 ש"ח.

4. הנתבעת 1 פינתה את הדירה לפני תום תקופת השכירות במהלך חודש 5.2011 כאשר החוזה אמור היה להסתיים ב-15.9.2011. התובעים מצאו שוכר חלפי רק ביום 15.6.2011.

5. נותרו חובות נוספים:

א. בחברת הגיחון על סך 2,812 ש"ח.

ב. בחברת החשמל חוב בסך 2,617.90 ש"ח.

ג. חוב לחברת הגז בסך 3,092.80 ש"ח.

ד. חוב לועד בית בסך 806.50 ש"ח.

6. הנתבעת 1 הותירה נזקים בדירה. שיפוץ הדירה הגיע לידי סך של  15,660 ש"ח. לא ניתן לכסות חובות אלו בשיק הבטחון של הנתבעת 1 משום שהוא חזר. משום כך הוגשה תביעה זו כנגד הערבים, נתבעים 2-4.

הנתבעים 2-4 טוענים כי הם פטורים מערבות זו מן הסיבות הבאות:

במהלך התקופה הראשונה, הנתבעת 1 קיימה את חוזה השכירות ולכן לא קמה כל עילה נגד הערבים. תקופת השכירות החלה ביום 15.9.2007 והסתיימה ביום 15.9.2008. הסכם שכירות זה הוארך ב-3 שנים נוספות.

הנתבעים טוענים כי הארכת תוקף החוזה, מבלי שהערבים אישרו את ערבותם על החוזה המוארך ומבלי שנמסרה להם הודעה על כך, מהווה התנהגות פסולה הנוגדת את סעיף 5 לחוק הערבות, ואת החובה לנהוג בתום לב, ולכן מן הראוי לקבוע שהערבות לא תחול על התקופות המאוחרות.

לטענת הנתבעים יש למצות הליכים נגד החייבת העיקרית לפני שהם פונים לערבים, כפי שדורש כתב הערבות, דבר שלא עשו במקרה דנן.

התובעים אף לא פעלו כמשכירים סבירים משום שמאז חודש 1/2011 , אז חולל השיק הראשון של הנתבעת 1, הם לא עשו דבר לגביית החוב ולכן הם למעשה גרמו להפרת חוזה מתמשכת של הנתבעת 1. בהסכם לא מצוין שקיימת אופציית הארכה, כך שהנתבעים לא יכלו לדעת בעת חתימתה כערבה כי קיימת תקופת אופציה ולכן הנתבעת 3 טוענת כי היא כלל לא ערבה ולא חייבת לתובעים דבר לתקופה הרלוונטית . תקופת השכירות מעבר להסכם השכירות המקורי, בין אם היו בעל פה או בכתב, בין התובעים לנתבעת 3 הינן מעבר לתקופת השכירות לה ערבה הנתבעת 3.