פסק-דין בתיק תא"מ 25145-12-09 - פסקדין

1.         בפניי תביעה בהליך של סדר דין מהיר לפיה התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בפירעון שיק מס' 375 על סך 35,000 ש"ח, ז.פ. 1.7.09  ואשר חזר בהעדר פירעון בשל מתן הוראת ביטול (להלן: "השיק").

            ההליך החל עם הגשת השיק לביצוע בלשכת הוצל"פ בחיפה. הנתבע הגיש התנגדות מפני הבקשה והתנגדותו התקבלה.

2.         על השיק מופיע שרטוט מודפס במילים "למוטב בלבד" ובמקום המיועד למילוי שם הנפרע נרשם "שלמו ל" ולא "שלמו לפקודת".

3.         לטענת הנתבע בתמצית, במועדים הרלוונטיים לתביעה הוא בנה יחד עם גיסו, מר דוד גלעם (להלן: "גלעם") בית דו-משפחתי בכפר תבור (לצורך הנוחיות הנתבע ומר גלעם ייקראו להלן ביחד: "הנתבע" זאת אלא אם כן צויין אחרת). ביום 22.12.08 התקשר הנתבע בהסכם עם עסק בשם "תריסי קמא" (להלן: "תריסי קמא") שבבעלות אריה אהרון (להלן: "אריה") ו-תחאוכו מוסא (להלן: "מוסא") וזאת לביצוע עבודות אלומיניום ותריס במקום (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם התחייב הנתבע לשלם לתריסי קמא סך של 134,000 ש"ח מתוכם שולם בפועל סך 86,000 ש"ח באמצעות שני שיקים.

            על אף כי הנתבע קיים את התחייבויותיו ושילם חלק נכבד מהתמורה שנקבעה בהסכם, העבודות לא בוצעו כולן או בחלקן. לאחר פניות חוזרות ונשנות לאריה ולמוסא, הודיעו הנ"ל לנתבע כי אין באפשרותם להתחיל בביצוע העבודה מאחר ואין בידיהם משאבים כספיים לרכישת החומרים הנדרשים לצורך כך, אולם הם יסכימו לביצוע העבודה באם יועבר לידיהם שיק על סך 35,000 ש"ח לצורך רכישת החומרים. לאחר דין ודברים הסכים הנתבע לשלם את הסכום הנדרש לצורך רכישת החומרים. הנתבע, מר גלעם ואריה פנו לתובעת העוסקת בשיווק מוצרי אלומיניום והם נפגשו עם המנהל והבעלים שלה, מר ויקטור גרייב (להלן: "ויקטור"). בפגישה הודיע הנתבע כי יהיה נכון להתחייב בתשלום סך של 35,000 ש"ח אך ורק בכפוף לכך כי התובעת תספק את החומרים לאתר הבנייה. ויקטור לא הסכים לתנאי זה בנימוק כי אין לו היכרות עם הנתבע והוא לא יכול להבטיח תשלום התמורה. מאידך, ויקטור הסכים כי השיק יוחזק בידיו של אריה המוכר לו ויימסר לו תוך מספר ימים לאחר העברת החומרים לאתר הבנייה.  הנתבע הסכים להצעתו של ויקטור מחוסר ברירה והוא משך את השיק ומסר אותו לידי אריה במעמד הפגישה אצל התובעת, ופקידה מטעמה רשמה את שם התובעת כנפרעת בשיק. כביטחון לאספקת הסחורה, השיק ניתן לתאריך דחוי, 1.7.09, ואריה חתם על התחייבות להשלמת העבודה שאם לא כן השיק יבוטל ולא יעשה בו כל שימוש.

            בפועל, תריסי קמא לא ביצעו את העבודות על פי ההסכם, כולן או בחלקן, וההתראות שנשלחו אליו בנדון לא הועילו. בנסיבות העניין, השיק בוטל והנתבע התקשר עם בעל מקצוע אחר לביצוע עבודות האלומיניום באתר.

4.         לטענת התובעת בתמצית, במועדים הרלוונטיים לתביעה היא סיפקה לתריסי קמא מוצרי אלומיניום בהיקפים גדולים ותמורתם שולמה באמצעות המחאות אישיות של בעלי עסק זה או בהמחאות לקוחותיו.

            השיק נשוא התביעה נמסר על ידי אריה לויקטור במסגרת התחשבנות שערכו הצדדים ביום 27.5.09. במעמד מסירת השיק לתובעת נכח אריה בלבד ולא הנתבע או מר גלעם. השיק נמסר לויקטור כשהוא שלם ותקין ושמה של התובעת הופיע בו בתור נפרעת.  במעמד קבלת השיק החשבון של תריסי קמא אצל התובעת היה ביתרת חובה בסך של 33,380 ש"ח ובמהלך חודש מאי 2005 היא רכשה סחורות בהיקף של כ-90,000 ש"ח. כמו כן, לאחר קבלת השיק התובעת סיפקה לתריסי קמא סחורה בשווי של כ-29,000 ש"ח. השיק נשוא התביעה, כמו גם שיקים נוספים אשר קיבלה התובעת מתריסי קמא, חזרו באי פירעון, ולפיכך נותרה יתרת חוב בסכום של כ-225,000 ש"ח ליום 9.12.10.

5.         במסגרת הדיון בתביעה הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע ושל מר גלעם מטעמו. מנגד, מטעם התובעת הוגש תצהירו של ויקטור וכן של פקידת התובעת, גב' נורה סמר (להלן: "סמר"). כל המצהירים נחקרו בפניי והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

6.         טענתו המרכזית של הנתבע היא, כי השימוש בשיק ופרעונו כפוף לקיום תנאי שלא התממש. בס''ק 21(ג) לפקודת השטרות נקבע כי ''שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידי מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר''.

            מהמצוטט לעיל עולה כי התובעת נהנית מהחזקה כי השיק נשוא התביעה נמשך על ידי הנתבע ללא תנאי. לפיכך, הנטל להוכיח אחרת מוטל על הנתבע (ר' ע''א 421/74 שגן נ. מדר, פ''ד כט (1) 445, ע''א 358/80 קדיש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ. מושב שאר יישוב, פ''ד לז (3) 830 וכן ע''א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח נ. מגדל חברה לביטוח, פ''ד מג (4) 680).

            אבחן אפוא להלן האם הנתבע הוכיח טענתו במשפט, ולפיה, פירעון השיק הותנה בתנאי כלשהו. אולם, טרם יעשה הדבר, יש לבחון תחילה את גרסתו של הנתבע באשר לתוכנו של התנאי הנטען.

7.         בסעיפים 13-14 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/1, טען הנתבע באומרו:

" 13.      הודענו לתובעת כי נהיה מוכנים להתחייב לכך שישולם על ידינו סך של 35,000 ש"ח.  אולם,  סך זה ישולם רק בכפוף לכך שיסופקו חומרים לאתר הבנייה בו נבנה ביתנו.

  14.      מנהלה של התובעת לא הסכים לתנאי זה בטענה כי אין לו כל היכרות עימנו ואין בידו כדי להבטיח כי אכן תשולם התמורה אולם לחילופין הסכים כי השיק יוחזק בידיו של אריה שהינו מוכר לו ויימסר לו לאחר שיעביר החומרים לאתר הבנייה וזאת בתוך ימים ספורים".

            טענת הנתבע לעיל, לפיה השיק נמשך תמורת חומרי אלומיניום שהיה על התובעת לספק לאתר הבנייה, נסתרה במוצגי הנתבע עצמו, וליתר דיוק מהתחייבותו של אריה מיום 26.5.09, נספח ג' לתצהיר הנתבע, בה נאמר כי השיק יבוטל ולא ייעשה בו כל שימוש באם עד למועד פירעונו לא תסתיימנה העבודות על פי ההסכם. הנה אם כן, הנתבע אינו יודע לומר באם התנאי לפירעון השיק הוא אספקת חומרי אלומיניום על ידי התובעת לאתר הבנייה או שמא השלמת העבודות על פי ההסכם. בהעדר גרסה אחידה של הנתבע ביחס לתנאי פירעון השיק יש לדחות טענתו כאילו הפירעון הותנה בתנאי כלשהו.

8.         למעלה מהצורך, לא מצאתי כל היגיון בגרסת הנתבע כפי שעלתה בסעיפים 13-14 לתצהיר עדותו הראשית, כמצוטט לעיל, לפיה, פירעון השיק הותנה, כביכול, באספקת חומרי אלומיניום לאתר הבנייה, וזאת לא מנקודת ראותה של התובעת ולא  מנקודת ראותו של הנתבע.

הנתבע טען כי עד למועד הפגישה שולם לתריסי קמא סכום נכבד של 86,000 ש"ח וזאת מתוך סך כולל של 134,000 ש"ח, וכי בפועל לא בוצעה עבודה כלשהי כנגד הסכום הנ''ל. ברור אם כן כי בשלב בו נמשך השיק שרר חוסר אימון וחשדנות בין הנתבע לבין תריסי קמא והנתבע חשש כי גם תשלום הסכום הנקוב בשיק לא יביא לביצוע העבודה.  בנסיבות העניין, תמוה הדבר כי הנתבע הסכים להצעתו הנטענת של ויקטור, לפיה השיק יוחזק בידיו של אריה, אותו אריה שהפר, כנטען, התחייבויותיו כלפי הנתבע, ויימסר לתובעת רק לאחר העברת החומר לאתר הבנייה. הרי מהשלב שבו השיק נמסר לאריה, לנתבע אין כל שליטה עליו והוא לא יכול להבטיח כי הוא לא יעשה בו שימוש ויעבירו לאחרים.

באשר לתובעת, על פי גרסת הנתבע הנ''ל לא הסכימה להקדים את אספקת הסחורה בטרם יובטח תשלום תמורתה וזאת בשל העדר היכרות בינה לבין הנתבע. אולם, גם על פי הצעתו הנטענת של ויקטור, נוצר מצב שבו התובעת אמורה לספק, כביכול, סחורה לאתר הבנייה עוד בטרם פירעון השיק, שכאמור נמשך על ידי אותו נתבע שאין לה כל היכרות עימו.  הדברים הינם מקל וחומר באשר על פי גרסת הנתבע השיק נמסר, כביכול, לאריה והוחזק בידיו, ולא ישירות לתובעת. מדוע תסכים התובעת לספק סחורה לאתר כנגד שיק שנמשך על ידי צד ג' שאין לה כל היכרות איתו ואף אינו מצוי ברשותה?!