פסק-דין בתיק תא"מ 24006-11-09 - פסקדין

מבוא

בפניי תביעה שטרית אשר הוגשה על ידי התובעת לביצוע שישה שטרי חוב, החתומים על ידי הנתבעת,  ומועד פירעונם חל בין השנים 2002-2003, בסכום כולל של 12,500 ש"ח (להלן: "השיקים").

רשות להתגונן ניתנה לנתבעת, בהחלטה מיום 23/12/09.

בישיבת יום 4/10/10 ניתן פסק דין, במסגרתו נתקבלה התביעה, בהעדר התייצבות הנתבעת. פסק דין זה בוטל בהחלטה מיום 13/1/11, והנתבעת חויבה בהוצאות לטובת התובעת, בסכום של 1,500 ש"ח.

בתום שמיעת עדויות הצדדים, הוגשו סיכומיהם בכתב. התובעת, בסיכומיה, טענה, בין היתר, כי היא אוחזת כשורה בשיקים, וכי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה לכישלון תמורה, לא העידה את הנפרע לפי השיקים, מר חסן שינאוי, וכי התגלתה סתירה בגרסאותיה השונות של הנתבעת באשר לנסיבות מסירת השיקים למר חסן שינאוי ( להלן - " חסן" ). הנתבעת, בסיכומיה בכתב, טענה להעדר יריבות בינה לבין התובעת וכי זו אינה אוחזת כשורה בשיקים, וכן טענה לכישלון תמורה מלא ולשיהוי בהגשת השיקים לביצוע, בלשכת ההוצל"פ.

טענות הצדדים

לטענת הנתבעת, השיקים ניתנו למר חסן, סוכן מוצרי קוסמטיקה,  עימו היתה בקשרי עבודה, לשם בטחון בלבד, עד להחזרת סחורה שנלקחה על ידה . לטענת הנתבעת, מר חסן העביר את השיקים למר אברהים דאוד, לשם בדיקתם בלבד ולא לצורך גבייתם, וכי חרף העובדה כי הנתבעת החזירה למר חסן את הסחורה במלואה, המשיכה התובעת לאחוז בשיקים שלא כדין, ולא השיבה אותם לידיה. בתצהיר העדות הראשית מטעמה מיום 26.09.11, טוענת הנתבעת כי מר חסן ביקש ממנה כי, בטרם יספק לה את הסחורה, תעביר היא לידיו שיקים בסך כולל של ערך הסחורה המבוקשת, לצורך בדיקתם וקבלת אינפורמציה אודותם, והיא הסכימה לכך ומסרה לו את השיקים, וחרף זאת הוא לא סיפק לה את הסחורה כמוסכם. לטענתה, היא דרשה ממר חסן כי יחזיר לידיה את השיקים לאלתר, אך הוא נמנע מלעשות כן, ולאורך כל התקופה טען כי הוא ידאג להחזיר לידיה את השיקים ולא יעשה בהם שימוש, ואף חתם על הצהרה בפני עורך דין, לפיה הוא מתחייב להחזיר לנתבעת את השיקים. לטענת הנתבעת, היא פנתה פעמים רבות לתובעת, שנוסדה בשנת 2006, היינו, מספר שנים לאחר מועד פירעון השיקים, והתריעה בפניה כי היא מחזיקה בשיקים שלא כדין וכי עליה להשיב לידיה את השיקים לאלתר, אולם פניותיה לא נענו, וזו הגישה אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בחלוף יותר משש שנים מתאריך מועד פירעון השיק האחרון, ואך מספר ימים לפני חלוף מועד ההתיישנות ובשיהוי ניכר. לטענתה, יש לדחות את התביעה בשל השיהוי בהגשת השיקים לביצוע, וכן מאחר  והתובעת לא אוחזת כשורה בשיקים מאחר ואלה התקבלו אצלה לאחר שחוללו, וכן בשל העובדה כי קיים כשלון תמורה מלא בין הנתבעת לנפרע.

התובעת מכחישה כי מדובר בשיקים שניתנו לביטחון בלבד, וטוענת כי קיבלה אותם ממר אברהם לילוף, מחברת "מותגים", כחלק מעסקת ניכיון שיקים, ולא ממר חסן, כפי שנטען על ידי הנתבעת. לטענת התובעת, טענות הנתבעת כלליות וסתמיות וכוללות שלוש גרסאות שונות וסותרות, וכי הנתבעת נמנעה מלהעיד עדים רלוונטיים, לרבות מר חסן או מי מהנפרעים המופיעים על גבי השיקים, להוכחת טענותיה, ולפיכך, דין טענתה של הנתבעת לכישלון תמורה להדחות, מאחר שהטענה הועלתה באופן כללי וסתמי ללא פירוט, הנמקה או הוכחה. עוד נטען כי השיקים חוללו  מחמת "חשבון מוגבל" ולא מסיבת אכ"מ, כפי שנטען על ידי הנתבעת.

דיון והכרעה

הוראת סעיף 28 (א) לפקודת השטרות קובעת כי:

           " אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו

              ובתנאים אלה:

              1. נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל

                  לפני כן, אם אמנם חולל.

              2. נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה

                   לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה ".

העד מטעם התובעת, מר יניב הרינג ( להלן - " יניב" ), העיד כי הוא משמש בתפקיד מנהל התובעת, וציין, בתצהירו מיום 4/10/11, כי הוא קיבל את השיקים מאחר, בשם אברהם לילוף ( להלן - " לילוף" ), מחברת "מותגים", במסגרת עסקת ניכיון שיקים, וכי שיקים אלה לא כובדו ע"י הבנק,  מחמת "חשבון מוגבל". מר יניב לא ציין את מועד הצגת השיקים בבנק וחילולם, והאם השיקים חוללו לפני שהוא קיבל אותם ממר לילוף,  או לאחר מכן. בעדותו בפניי שב יניב וציין כי את השיקים הוא קיבל ממר לילוף, בעסקת ניכיון שיקים, כאמור ( עמוד 7 שורות 24-25 לפרוטוקול ישיבת יום 29/11/11 ), וכי:

" אני לא זוכר כרגע אם קיבלתי את הצ'קים לפני מועד הפירעון או לאחר שחוללו...

סביר להניח שהצ'קים לא חזרו לפני שקיבלתי אותם. יכול להיות שלילוף הפקיד אותם בבנק, משך אותם והעביר לי אותם בלי שאשים לב. גם אם הצ'קים חזרו לפני שהגיעו אלינו, והצליחו להעביר אותם לחברה ועבדו אלי, הם בכל מקרה חזרו מסיבה של אכ"מ ".