פסק-דין בתיק תא"מ 23767-06-11

לפני תביעה כספית על סך 44,454 ש"ח.  הנתבע שימש כסוכן ביטוח של התובעת מספר שנים . בתחילת 2008 המציא הנתבע לתובעת פוליסת ביטוח רכב מקיף המבוצעת באמצעות אוברסיס אינשורנס קונסלטנט לימיטיד.

לטענת התובעת, הנתבע לא יידע את התובעת מראש על ההצטרפות למועדון ועל היתרונות והחסרונות של ההצטרפות למועדון הנ"ל. ביום 6.11.2008 נהג עובד התובעת ברכב של החברה וגרם נזק לרכב צד ג'. התובעת העבירה את פרטי התאונה לנתבע שהינו סוכן הביטוח שלה. מאחר והעניין לא טופל וחברת אוברסיס הפסיקה את פעילותה ולא כיבדה תביעות של מבוטחים, לרבות התביעה שהגיש צד ג' כנגד התובעת בגין התאונה, הוגשה תביעה  על ידי חברת מנורה וניתן פסק דין בהעדר הגנה המורה לתובעת לשלם סך של 31,926 ש"ח.  (חברת אוברסיס הפסיקה את פעילותה ולא כיבדה תביעות של מבוטחים, לרבות התביעה שהגיש צד ג' כנגד התובעת בגין התאונה).

התובעת טוענת שהנתבע ביצע הטעיה שלה בניגוד להוראות סעיף 55 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח תשמ"א-1981 בכך שלא הסביר לתובעת שלמעשה הוא לא מכר לה פוליסת ביטוח של חברת ביטוח, אלא צירף אותם למועדון שהפוליסות מונפקות על ידי חברה זרה, אשר כלל אין לה רישיון לעסוק בעסקי ביטוח בישראל. כמו כן הנתבע לא העמיד את התובעת על הסיכונים הכרוכים בעיסקה מסוג זה. במעשיו אלו התרשל סוכן הביטוח ולא פעל כסוכן ביטוח סביר וגרם לתובעת נזק ממוני. 

לטענת סוכן הביטוח של התובעת הוא  לא טיפל בעניין משום שחברת אוברסיס היא החברה המבטחת , שהינה חברה זרה והטיפול אמור להיעשות באמצעות עוז ניהול סיכונים בע"מ. 

הנתבע טוען כי הוא פעל כמפיץ של מועדנוע וכי התובעת הייתה מעוניינת לבצע ביטוחים באמצעות חברה זרה זו. מנהל התובעת היה מעורה בכל הקשור לפוליסת הביטוח שלה. הנתבע מצידו טוען כי קיים פגישות רבות עם נציגי התובעת בכל הקשור לפוליסה ונתן הסבר מלא על הפוליסה, על הסיכונים הכרוכים בביטוח באמצעות חברה זרה. הנתבע טוען כי התובעת בעצמה בחרה את הפוליסה בשל מחירה הנמוך.  כמו כן לטענתו, התובעת הכירה את מועדונוע מביטוחים קודמים ולפיכך לא מדובר בלקוח אקראי, אלא בלקוח מודע. התאונה נשוא התביעה לא הייתה התאונה הראשונה של רכב התובעת אשר בוטח במועדונוע.

בפוליסה כתוב כי התביעות מטופלות על ידי "עוז-ניהול סיכונים" ולא על ידי סוכן הביטוח.

לאור האמור לעיל, הנתבע טוען כי אין לו כל אחריות או חובה לטפל בעניין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע מכלול הראיות הגעתי למסקנות כדלקמן:

נסיבות עריכת הפוליסה:

מנצור חסידים, מנהל התובעת סיפר כי נושא הביטוחים מוכר לו, אך במקרה דנן לא הכיר את פוליסת הביטוח אותה רכש, לא ראה טיוטא שלה ולא הכיר את מועדונוע. מנצור חסידים, מנהל התובעת העיד:

"אם אתה שואל אם היו שולחים טיוטות מהפוליסות, אני אומר לך

שהיו שולחים לי את הסכום אם זה בסדר"

                       (ע"מ 3 שורות 18-19 לפרוטוקול בית המשפט).

        "אני לא מכיר את הפוליסה נשוא תיק זה".

        (ע"מ 3 שורה 23 לפרוטוקול בית המשפט).

הוא טוען שסוכן הביטוח הוא זה שהיה אחראי לטפל בענייני הביטוח ומשום כך הוא משלם לו כסף. (ע"מ 4 שורות 12-13 לפרוטוקול בית המשפט).

כרמלה קרלה מזכירה של התובעת העידה כי הביטוח של המשאית נשוא תיק זה לא נעשתה דרכה. (ע"מ 5 שורה 17 לפרוטוקול בית המשפט), היא רק טיפלה בתשלומי הפוליסה.

לעניין נסיבות עריכת הפוליסה דנן היא מספרת כך:

"הנתבע היה מגיע, נותן פוליסה, אנחנו שילמנו. לא התעמקתי איתם