אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 23723-05-10

פסק-דין בתיק תא"מ 23723-05-10

תאריך פרסום : 14/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
23723-05-10
27/06/2012
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
חברת החשמל לישראל בע " מ
הנתבע:
1. מ " מ דליית אל כרמל
2. משרד הבינוי והשיכון
3. חי גל בע"מ
4. מנורה מבטחים בע"מ

פסק-דין

נתוני רקע ועובדות

1.         התובעת הגישה התביעה שלפני בגין מפגע שאילץ אותה לבצע הגבהה של ארגז חלוקה מס' 3013 (להלן: "הארגז") השייך לתובעת לצורך תפעולו. לטענתה המפגע נגרם עקב עבודות תשתית ופיתוח ע"י הנתבעות ו/או מי מטעמן (להלן: "האירוע").

2.         ביום 14.12.11 נתן בית המשפט פס"ד חלקי בהסכמת כל הצדדים ולפיו הועמד סכום התביעה על 12,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד שייקבע על ידי בית המשפט. הוסכם כי הנתבעים יגישו סיכומים קצרים בכתב בצירוף מסמכים לעניין שאלת האחריות בית המשפט ייתן פסק דין ובו ייקבע מי מהנתבעים יחויב באיזה סכום עם הנמקה קצרה, כאשר אין מניעה לאפשרות כי התביעה גם תדחה נגד מי מהנתבעים. תחילה לטענות הצדדים.

טענות נתבעות 1 ו- 2

3.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה יזם נתבע מס' 3, וצד ג' מס' 1 (להלן: "משרד השיכון"), יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, עבודות תשתית ופיתוח באזור בו ארע לכאורה האירוע, וזאת במטרה להקים במקום שכונה המיועדת לחיילים משוחררים. העבודות שהתבצעו במקום בוצעו ע"י משרד השיכון או קבלנים פרטיים כך שבשטח שמחוץ למגרשים בוצעו עבודות הפיתוח ע"י המשרד השיכון או מי מטעמו, ובתוך המגרשים בוצעו העבודות ע"י קבלנים פרטיים מטעם רוכשי המגרשים. העבודות שבוצעו בוצעו לפי תוכניות של משרד השיכון שאינן קשורות לנתבעות מס' 1 ו - 2 ואינן מטעמן. האזור בו ממוקם ארון החלוקה מצוי באחריותו הבלעדית באחזקתו ובשליטתו של משרד הבינוי והשיכון  אשר תכנן, יזם, הזמין וביצע את עבודות התשתית והפיתוח באזור ועל כן האחריות היא עליו.

4.         נתבעות מס' 1 ו - 2 ממשיכות וטוענות כי ככל שהתובעת התקינה את ארון החלוקה בגובה שאינו מתאים לפנים השטח, האחריות לטעות רובצת  לפתחה של התובעת או לפתחו של משרד השיכון או מי מטעמו. התוכניות עליהן הסתמכה התובעת בהקימה את ארון החלוקה היו תוכניות פיתוח של משרד השיכון, נתבעות מס' 1 ו - 2 לא הכירנו את התכניות ולא אישרו אותן. לפיכך בהסתמך התובעת על תוכניות משרד השיכון, המקור לטעויות נעוץ בתובעת או במשרד השיכון.  זאת ועוד, נתבעות מס' 1 ו - 2 טוענות כי התובעת לא הוכיחה כל התרשלות מטעמן שכן הן פעלו כפי שרשות מקומית סבירה, זהירה ואחראית הייתה נוהגת בנסיבות העניין. לטענתן לא ניתן לצפות מהן להציב פקחים על כל מתקן ומתקן של התובעת במשך 24 שעות ביממה כדי לפקח כי לא מתבצעות עבודות אשר עלולות לגרום נזקים לתובעת.

באשר למכתבים מיום 9.6.05 ומיום 9.6.03 נתבעות מס' 1 ו - 2 טוענות כי ההתחייבות לשפות את התובעת במקרה בו תאלץ האחרונה להעתיק את רשת החשמל מכל סיבה שהיא הינה התחייבות כללית, ללא תוקף, אשר מתייחסת במפורש לרשת החשמל הממוקמת על פי בקשה ודרישת המועצה בעוד שבעניינו מדובר בפרויקט אותו יזם וביצע משרד השיכון. בנוסף, אין במכתבים אלה כדי לפגוע בחבות משרד השיכון כלפי התובעת. לפיכך, גם אם בית המשפט יחליט כי נתבעות מס' 1 ו - 2 יישאו בחבות כל שהיא כלפי התובעת, יש לקבל את הודעת הצד השלישי שהגישו כלפי משרד השיכון.

טענות מדינת ישראל-משרד השיכון

5.         לטענת משרד השיכון לא הייתה לו כל נגיעה לעניין ואין כל יריבות בינו לבין התובעת. בנוסף משרד השיכון טוען כי אין להטיל עליו כל אחריות שכל לא הייתה לו שליטה במקום האירוע וכן לא הייתה כל התרשלות מצדו בכל הקשור לאירוע דנן.

עוד לטענתו משרד השיכון, האירוע התרחש בשטח השיפוט של נתבעות מס' 1 ו - 2. זאת ועוד, ביום 9.6.05 וביום 9.6.03 הוציא ראש המועצה של נתבעת מס' 1 "כתב התחייבות" לטובת התובעת שבו הוא מתחייב לשפותה במקרה בו תאלץ להעתיק או להעביר את רשת החשמל מכל סיבה שהיא. ביום 9.6.05 הוציא מנהל אגף ההנדסה, מר עאמר עיסמי, מכתב לתובעת ובו הוא מאשר את גובה הקרקע הנוכחי כגובה הסופי. משרד השיכון דוחה את טענת נתבעות מס' 1 ו - 2 לפיה ההתחייבות במכתבים הינה כללית ולא מחייבת. אשר על כן, משרד השיכון טען  כי האחריות לפצות את התובעת רובץ על  נתבעות מס' 1 ו - 2.

6.         עוד לטענתו, ביום 19.12.07 נחתם חוזה מס' 1254432/07 (להלן: החוזה") בין משרד השיכון לבין נתבעת מס' 4, חי גל מהנדסים וקבלנים בע"מ, המבוטחת ע"י נתבעת מס' 5, מנורה מבטחים בע"מ (נתבעות מס' 4 ו - 5 הינם גם הצדדים הרבעיים). החוזה כולל פרק ג' שכותרתו "השגחה, נזיקין וביטוח". בחלק זה נתבעת מס' 4 מתחייבת להשגיח, להיות אחראית לנזקים, לבטח  וכן לפצות את משרד הביטחון במקרה שתוטל עליו חבות כלפי צד שלישי. בנוסף ביום 19.12.07 נחתם נספח 1254432/0 לחוזה ובו בוטחה נתבעת מס' 4 בין היתר כנגד אחריות כלפי צד שלישי בגין נזקי גוף או רכוש. ביום 30.12.07 נמסר שטח העבודה לחזקתה ואחריותה של נתבעת מס' 4, עם מסירת החזקה לקחה על עצמה נתבעת מס' 4 אחריות מלאה למתרחש במקום האירוע.

טענות נתבעות מס' 4 ו - 5

7.         לטענת נתבעות מס' 4 ו - 5  למרות ההסכמה הדיונית אלה הגיעו הצדדים ביום 14.12.11 ולפיה הועמד סכום התביעה על 12,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד שייקבע על ידי בית המשפט, בפועל לא נגרם כל אירוע שגרם לנזק, לא במועד הנטען ולא במועד אחר. במקום האירוע הנטען שיווק משרד השיכון שטחים של המינהל. בשלב הראשון  ביצע משרד השיכון עבודות פיתוח ראשונות של פריצת כבישים ע"י קבלנים מטעמו. אח"כ נבנו הבתים ע"י קבלנים פרטים אשר ביצעו גם עבודות פיתוח במגרשים עצמם לפי תוכניות של רוכשי המגרשים אשר אושרו או היו צריכות להיות מאושרות ע"י המועצה המקומית. בשלב זה הוצבו הארונות ע"י התובעת. נתבעת מס' 4 הגיעה לשכונה בהיותה מאוכלסת על מנת לבצע פיתוח סופי לרבות סלילת אספלט ולפני תחילת העבודה גילתה את הארון הנמוך והודיעה על כך לדייר. בעקבות כך, הוגבה הארון ולאחר מכן ביצעה נתבעת מס' 4 את העבודה. ביום 14.5.08, המועד בו התרחש לכאורה האירוע, לא ביצעה נתבעת מס' 4 עבודות כלשהן במקום, לפיכך הנזק ככל שנגרם, לא נגרם ע"י עבודות שביצעה נתבעת מס' 4, אלא בשל טעות בגובה הצבת הארון לפני הגעתה למקום. גובה התקנת הארונות אמור להיות מותאם לתוכניות הפיתוח. תכניות הפיתוח נערכו על ידי משרד השיכון והוא זה אשר מסר את התוכניות לתובעת. לפיכך הטעות בגובה הצבת הארון יכולה לנבוע מתוכניות לקויות או מהצבתו שלא על פי התוכניות. יתכן כי התובעת עצמה אחראית למחדל שכן היא עצמה הציבה את הארון השמאלי נמוך יותר מחברו הימני, אותו לא היה צריך להגביה. אילו התובעת הייתה מתקינה את השמאלי בגובה הארון הימני לא היה נגרם הנזק נשוא התביעה. התובעת לא סיפקה כל הסבר לכך.

8.         נתבעות מס' 4 ו - 5  ממשיכות וטענות כי ביום 9.6.05 וביום 9.6.03 יצא "כתב התחייבות" של נתבע\ות מס' 1 ו - 2 לטובת התובעת שבו הן מתחייבות לשפותה במקרה בו תאלץ להעתיק או להבעיר את רשת החשמל מכל סיבה שהיא. ביום 9.6.05 הוציא מנהל אגף ההנדסה, מר עאמר עיסמי, מכתב לתובעת ובו הוא מאשר את גובה הקרקע הנוכחי כגובה הסופי. נתבעות מס' 4 ו - 5 דוחות את טענת נתבעות מס' 1 ו - 2 לפיה ההתחייבות במכתבים הינה כללית ולא מחייבת. לטענתן הסכמתן של נתבעות מס' 1 ו - 2 לצירוף המסמכים הנ"ל לתיק והימנעותן מחקירת עדים בנדון מהווים למעשה הודאה בכך שהמסמכים רלוונטיים לתיק וההתחייבויות של נתבעות מס' 1 ו - 2 על פיהם היא  מפורשת ואינה משתמעת לשתי פנים. נטען כי המחלוקת היא בין משרד השיכון לנתבעות מס' 1 ו - 2 ועל כן אין לנתבעות מס' 4 ו - 5 כל נגיעה לגובה הצבת הארון שהוצב בשטח לפני שנתבעת מס' 4  החלה בעבודות במקום.

דיון

9.         סעיף 11 וסעיף 84 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) מסמיך את ביהמ"ש לקבוע חיובים וחלוקת אחריות בין מעוולים ואף לקחת בחשבון שיקולים של צדק ויושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק.

10.       ומן הכלל אל הפרט; מכתב התביעה עולה כי ביום 14.5.08 איתרו עובדי התובעת מפגע שאילץ את התובעת לבצע הגבהה של ארגז חלוקה מס' 3013. המפגע נגרם כתוצאה מעבודות תשתית ופיתוח ע"י הנתבעות.

השטח בו בוצעו העבודות שייך לנתבעות מס' 1 ו - 2 (אשר בזמן האירוע היו רשות מקומית אחת - עיריית עיר כרמל, וביום 1.9.09 פורקו (חזרה) לשתי רשויות ועל כן תוקנה כותרת התביעה). ביום 9.6.03 ניתן "כתב התחייבות" לטובת התובעת שבו יש התחייבות של הרשות המקומית לשפותה במקרה בו תאלץ להעתיק או להעביר את רשת החשמל מכל סיבה שהיא. ביום 9.6.05 הוציא מנהל אגף ההנדסה, מר עאמר עיסמי, מכתב לתובעת ובו הוא מאשר את גובה הקרקע הנוכחי כגובה הסופי . טענותיהן של נתבעות מס' 1 ו - 2 לגבי כלליותן של ההתחייבויות ולגבי היותן לא תקפות, עם כל הכבוד אינן יכולות להתקבל. כמו כן לא יכול להתקבל ניסיונן של הנתבעות, אשר המקרקעין נמצא בשטח שיפוטן, להתנער מכל אחריות לנזקים שנגרמו בשטח השייך להן בגין עבודות שבוצעו בו. לאור האמור ברור כי יש להטיל לפחות חלקית, אחריות לפיצוי התובעת על נתבעות מס' 1 ו - 2.

11.        עיינתי בחומר הראיות והגעתי לכלל מסקנה כי גם משרד השיכון לא יכול להתנער מאחריותו לנזק שנגרם. משרד השיכון הוא זה שיזם בזמנים הרלוונטיים לתביעה את עבודות התשתית ופיתוח באזור בו ארע לכאורה האירוע, וזאת במטרה להקים במקום שכונה המיועדת לחיילים משוחררים. העבודות שהתבצעו במקום בוצעו ע" כך שבשטח שמחוץ למגרשים בוצעו עבודות הפיתוח ע"י המשרד השיכון או מי מטעמו, ובתוך המגרשים בוצעו העבודות ע"י קבלנים פרטיים מטעם רוכשי המגרשים. העבודות שבוצעו בוצעו לפי תוכניות של משרד השיכון והתוכניות עליהן הסתמכה התובעת בהקימה את ארון החלוקה היו תוכניות פיתוח של משרד השיכון. לפיכך, גם משרד השיכון לא יכול להתנער מכל אחריות. היה עליו להיות מעורב בהתנהלות בשטח או לפחות לפקח עליה בצורה כזו או אחרת. לאור האמור נראה כי גם משרד השיכון צריך לשאת באחריות חלקית על קרות הנזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ