פסק-דין בתיק תא"מ 22763-10-09 - פסקדין

1.         בפני תביעה כספית שהגישה התובעת- חברת תקשורת סלולארית, לתשלום יתרת חוב, בהתאם להתקשרות הנתבעת עם התובעת החל מחודש 9/07, ביחס ל- 6 מנויים.

            הסכם ההתקשרות אבד לתובעת ואולם הנתבעת, לא כפרה בכתב הגנתה ובתצהיר מטעמה בעצם ההתקשרות עם התובעת.

2.         לטענת התובעת, כחלק מהסכם ההתקשרות סיפקה הנתבעת פרטי כרטיס אשראי לצורך תשלום החיובים התקופתיים ואולם, החל מחודש 8/08 לא כובדו הוראות החיוב על ידי חברת האשראי. לטענת התובעת, משהנתבעת לא הסדירה את החוב ו/או עדכנה אמצעי תשלום חלופי, נותקו המנויים והועמדה לפירעון יתרת החוב בגין שימוש שוטף, בגין ציוד ובגין דמי יציאה משירות.

3.         לטענת הנתבעת, ובהתאם לתצהיר שהגיש אביה, אשר לטענתו ההתקשרות בין הצדדים נעשתה על ידו, לא הסביר לו סוכן המכירות מטעם התובעת, את עובדת קיומם של קנסות צפויים, במידה והנתבעת תצא מההתקשרות לפני תום התקופה, או תפסיק לשלם מסיבה כלשהי.

            לטענת האב, הסוכן לא הציע לו את האופציה לרכוש את המכשירים במזומן, או במספר קטן של תשלומים, על מנת להיות פטור מתקופת ההתחייבות.

            הנתבעת טענה, כי התובעת נוהגת באופן כאמור, מתוך ציפייה שהלקוח יפר בעתיד את ההסכם וכך תרוויח מהקנסות שיאלץ לשלם.

עוד טענה הנתבעת, כאמור בתצהיר האב, כי הסוכן הסביר לאב כי הסכום החודשי המקסימאלי שהנתבעת תחויב בו, לא יעלה על  700 ש"ח וכי התובעת תישא ביתרת התחייבות, לחברת תקשורת אחרת, במקום הנתבעת.

אב הנתבעת הוסיף וטען בתצהירו כי ההתקשרות והמשא ומתן, נוהלו עימו ורק רישום העסקה והוראות הקבע שנמסרה היו על שם הנתבעת שכן, לא היה לו חשבון בנק על שמו. לפיכך, נטען כי המדובר בחוזה למראית עין והינו בטל.

עוד טענה הנתבעת, כי לא נמסרו לתובעת פרטי כרטיס אשראי, אלא הוראת קבע לבנק, אשר בגין טענת פקידי התובעת, לא נקלטה בבנק. לטענת אב הנתבעת, כשהתברר לו שהוראת הקבע לא נקלטה, נטל מהתובעת שובר חדש של הוראת קבע, החתים את הבנק בעצמו, החזיר את הטופס לסניף התובעת בנצרת ואף שילם את החשבון הראשון בבנק הדואר. לטענת האב, גם החשבון השני לא הוצג לפירעון וגם אותו שילם בבנק הדואר. האב טען, כי בפעם השלישית ניתן לו על ידי התובעת, בנוכחות אשתו וביתו, טופס חדש להחתמת הוראת קבע ואשר גם אותו החתים בבנק, אך, גם הפעם, לא הוצגו החיובים לבנק והתובעת ניתקה את המנויים.

בנוסף טענה הנתבעת, כי קיבלה מהתובעת במתנה מחשב נייד קטן הכולל חיבור לאינטרנט, אלא שמלכתחילה לא הייתה כלל אפשרות לגלוש במחשב זה. לטענת הנתבעת, למרות הבטחות התובעת, לא נשלח טכנאי מטעמה לתקן את התקלה במחשב הנייד. הנתבעת טענה, כי הייתה רשאית לעכב תשלומים עד אשר תקיים התובעת את חלקה בהסכם ותספק תקשורת אינטרנט מתאימה למחשב הנייד.

4.         מטעם התובעת העידה גב' מורן שוורץ נציגת המחלקה לטיפול משפטי אצל התובעת. מטעם הנתבעת העיד אביה.

דיון :

5.         בראשית הדברים אדגיש כי הנתבעת,אשר טענותיה בכתב ההגנה תצהיר העדות מטעמה, היו ממוקדות בטענות, כמפורט לעיל, העלתה במהלך דיון ההוכחות טענה לגבי השם המופיע על חלק מחשבוניות הציוד. בסיכומיה (סעיף 31), אף הוסיפה הנתבעת טענה חדשה לחלוטין, כאילו משלא הוצג חוזה בכתב, לא ניתן לדעת האם מחיר הציוד תואם את סכום החשבוניות. טענות אלו, לא עלו כלל בכתב ההגנה ובתצהיר. גם לאחר שהוגש תצהיר התובעת והנתבעת למדה כי החוזה לא צורף, ולמרות שניתנה לנתבעת אפשרות להגשת תצהיר משלים, לא כפרה הנתבעת בחשבוניות הציוד, או בשווי הציוד המופיע בהן. טענות הנתבעת התמקדו כאמור רק בהתקשרות עם האב, בטענה לעניין הקנסות ולעניין המצאת הוראות הקבע.

 לעניין העדר אפשרות להעלאת טענות חדשות בסיכומים ראה עא 1653/08 סמיון ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (דברים אשר נאמרו ביחס לטענות חדשות מצד תובע ,אך רלוונטיות גם לטענות חדשות מצד נתבע):

"הנה כי כן, הרחבת החזית של המערער בשלב הסיכומים עומדת לו לרועץ. אין זה מתפקידו של בית המשפט לדון בטענות שלא היוו חלק מחזית היריעה - לא פורמלית ואף לא מבחינה מהותית. אף אין זה מתפקידו של הנתבע להתגונן בפני טענות שלא נטענו".

אמנם התובעת לא איתרה את החוזה בכתב שנחתם בין הצדדים ואולם ההלכה  הינה כי לצורך הוכחת התקשרות חוזית מסוג זה, אין חובה בהצגת מסמך בכתב. משהנתבעת לא כפרה  בכתב ההגנה ובתצהיר מטעמה, בחשבוניות הציוד ובעובדה שהציוד הומצא לה, הרי  שאין לקבל את טענתה בראשית דיון ההוכחות לעניין השם המופיע על חלק מן החשבוניות. בוודאי ובוודאי שאין לקבל את הטענה אשר אף לא עלתה כלל בדיון והופיעה לראשונה בסיכומים(!), כאילו בהעדר חוזה לא הוכח שווי הציוד. עוד אוסיף כי המצהירה מטעם הנתבעת, אשר נשאלה בחקירתה  לעניין גובה הקנסות בהעדר הסכם (עמ' 8 שורה 16 לפרוטוקול), לא נשאלה לגבי שווי הציוד ולפיכך, אף לא ניתנה לתובעת אפשרות להתמודד עם הטענה החדשה לעניין שווי הציוד. אדגיש כי מלבד ההתעלמות מסדרי הדין ודיני הראיות, יש באי העלאת הטענות בתצהיר, גם כדי לפגוע במהימנותן . לפיכך הטענה היחידה אשר, כפי שיפורט להלן, מצאתי לקבל בגין אי הצגת החוזה עצמו, הינה תעריפי הקנסות לגביהם משטענה הנתבעת בכתב הגנתה כי הסוכן לא יידע את אביה על קיומם, הרי שבהעדר ראיה לחתימה על הסכם בעניין, לא ניתן לחייבה בהם. יחד עם זאת ולעניין תעריפי הציוד, משלא הועלתה הטענה, אלא בסיכומים, היא נדחית וראה גם סעיף 9 להלן.

6.         עוד ובטרם אדון בפלוגתאות עצמן, אתייחס  לטענת הנתבעת, אשר הועלתה בראשית דיון ההוכחות כאילו עדותה של נציגת המחלקה לטיפול משפטי אצל התובעת אינה קבילה, וכאילו עדותה הינה עדות מפי השמועה. מאחר שמדובר בטענה משפטית, הרי שבניגוד לטענות העובדתיות האחרות כמפורט לעיל (לעניין תעריף הציוד), הרי טענה מסוג זה ניתן היה להעלות גם בדיון ויש לבחון הטענה:

            אכן, תצהיר התובעת הוגש על ידי נציגת המחלקה לטיפול משפטי ולא על ידי הסוכן עימו סוכמה ההתקשרות. לפיכך, בוודאי שאין ביכולת המצהירה להעיד על הדברים שנטען כי, נאמרו, או לא נאמרו, במהלך הפגישה עם הסוכן. יחד עם זאת, אין כל מניעה שהתובעת תגיש כראיה מטעמה באמצעות תצהיר המצהירה רשימות מוסדיות שונות. גב' שוורץ רשאית להעיד לגבי קיום המסמכים, או התרשומות אצל התובעת ביחס להתקשרות.

ההלכה לגבי התרשומות הממוחשבות הינה כי בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות, הינן קבילות כראיה: