פסק-דין בתיק תא"מ 21407-09-11

התביעה שלפניי היא תביעת שיבוב.

התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים, לטענתה אחד הרכבים שבבעלותה מסוג מזדה (להלן: המזדה) נפגע מרכב מסחרי שבבעלות הנתבע 1 והמבוטח אצל הנתבעת 2 במועדים הרלבנטיים לתובענה.

לטענת התובעת למזדה נגרמו נזקי רכוש בשל נהיגה רשלנית של נהג הרכב המסחרי ומכאן התביעה לחייב את הנתבעים בגין נזקי התובעת.

לטענת הנתבעים מדובר ב"טעות בזיהוי". לטענתם רכבם לא היה מעורב בתאונה נשוא כתב התביעה.

טענות הצדדים

1.        מטעם התובעת העיד מר צבי שריר שהיה נהג המזדה בתקופה הרלבנטית.

2.         לטענת מר שריר, רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור, הוחלפו פרטים, שנרשמו על דף שנמסר לתובעת בדרך של הודעה על תאונה על טופס סטנדרטי שנשלח להם.

"אני הייתי צריך להתרענן בזכרון, זה היה בבוקר שנסעתי לעבודה, ברמזור, נכנס בי מאחור רכב. החלפנו פרטים במקום. את הנתבע איני זוכר.

את הפרטים שלו רשמתי על דף נייר, אין לי את הדף, אחר כך הבאתי את הפרטים לאויס, דו"ח תאונה סטנדרטי ושלחתי להם".

(ראה פרוטוקול עמ' 1 שו 17 - 21).

            העד מטעם התובעת לא זיהה את הנתבע 1 באולם בית המשפט, אך העיד כי אינו זוכר אם מדובר בנתבע אם כן ואם לא.

התובעת הגישה תמונות בצבע של המזדה, הוגש וסומן ת/2.

כמו כן הוגשה ההודעה על האירוע שנמסרה על ידי נהג המזדה לתובעת, הוגש וסומן ת/1.

3.         לטענת הנתבעים מדובר בטעות בזיהוי.

גם הנתבע לא יכול היה להגיש כיצד העד מטעם התובעת קיבל את כל פרטיו.

"לא היתי שם בכלל, לא אני עשיתי את התאונה.

אני ראיתי שהיה אצל סוכן הביטוח כל הפרטים שלי, לא יודע איך הגיע לזה.

מה שראיתי, זה כל הפרטים שלי.

אני לא יודע איך הוא קיבל את זה".