פסק-דין בתיק תא"מ 20666-10-10 - פסקדין

בפני תביעה בסדר דין מהיר במסגרתה עותר נושה לחיוב יורש בחובות אשר הותיר אחריו המוריש בגין שימוש בכרטיס אשראי.

העובדות

1.              התובעת הינה תאגיד עזר (כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, אשר במסגרת עיסוקיה עוסקת גם בהפצת כרטיסי חיוב ומתן אשראי. הנתבע הינו היורש היחיד של המנוח, חיים אבגי ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר נפטר ביום 30.11.10, וזאת בהתאם לצו ירושה מיום 1.2.10.

2.              במסגרת פעילותה הנפיקה התובעת למנוח שני כרטיסי אשראי לביצוע רכישות ולקבלת אשראי מהתובעת. לפי הרישום בספרי התובעת, נותר המנוח חייב לה בעת פטירתו סך של 30,608 ש"ח.

טענות הצדדים

3.              לטענת התובעת, חובות המנוח לפי הרישום בספריה נובע מהשימוש שעשה המנוח בכרטיסי האשראי שהנפיקה לו עד לפטירתו. חוב זה לא שולם שלכן יש לחייב את הנתבע, כיורש יחיד אחר המנוח, לסלק חוב זה של המנוח, כאשר בצירוף ריבית עד למועד הגשת התביעה מסתכם החוב בסך של 33,433 ש"ח.

4.              הנתבע מצידו, טוען כי בערב פטירתו היה המנוח חולה במידה שלא אפשרה לו לעשות שימוש בכרטיס אשראי, כך שלא יתכן כי בצע את העסקאות אשר מייחסת לו התובעת. לפיכך, טוען הנתבע כי לא היה למנוח כל חוב כלפי התובעת בעת פטירתו ואין להשית עליו חיוב כלשהו. התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב ובהחלטה מיום 21.11.10 ניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענה זו. בגין טענות נוספות של הנתבע, טענות להיעדר יריבות וטענות בדבר אי ידיעת קיומו של החוב הנתבע בעת חלוקת נכסי העיזבון, לא ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

הראיות

5.              ראשית לכל, ביחס לעיזבון המנוח, אין מחלוקת על כך שזה כלל סכום העולה על סכום החוב לו טוענת התובעת. בעדותו, הודה הנתבע כי המנוח הותיר אחריו סך של 43,000 ש"ח בחשבון הבנק שלו (עמ' 1 לפרוט' מיום 21.11.10) ממנו הועבר אליו סך של 42,000 ש"ח.

6.              את טיעוניה, תמכה התובעת בתצהירה של עו"ד נעמה יהב. עו"ד יהב תיארה בתצהירה את ההתקשרות בין התובעת למנוח והאופן בו נצבר חובו לתובעת. כל זאת תיארה עו"ד יהב על בסיס הכתוב בספרי התובעת. עו"ד יהב לא טענה להיכרות אישית עם המנוח. בנוסף, תמכה התובעת טיעוניה בתצהירו של מר אפרים קפלן. מר קפלן עבד במוקד השירות של התובעת ובמסגרת עבודתו שוחח עם המנוח ביום 15.11.09. שיחתם של מר קפלן והמנוח הוקלטה ותמליל השיחה צורף לתצהירו של מר קפלן.

7.              הנתבע הסתפק בתצהיר שלו עצמו ובמסגרתו חזר על גרסתו אודות מצבו הרפואי של המנוח ערב פטירתו.

8.              בדיון אשר התקיים ביום 26.9.11 נחקרו המצהירים על תצהיריהם והצדדים סיכומו טיעוניהם בעל-פה.

דיון

9.              הטענה היחידה בגינה ניתנה לנתבע רשות להתגונן הייתה כפירתו בייחוס החובות למנוח, כאשר לשיטת הנתבע, מצבו של המנוח לא אפשר לו לעשות שימוש בכרטיס האשראי ואף אפשר ונעשו כאלו שימושים לאחר פטירתו.

10.          יחסי לקוח עם החברה המנפיקה עבורו כרטיס חיוב מוסדרים בחוזה, אשר בהתאם לסעיף 2 בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: "החוק") "לא יהיה תקף אלא אם כן נעשה בכתב ונחתם ביד הלקוח".

למנוח הונפקו על ידי התובעת שני כרטיסי חיוב וביחס לשניהם הציגה התובעת בקשה כתובה וחתומה של המנוח ואשר כוללת את הסכם ההתקשרות שבין הצדדים (נספח א' לתצהיר עו"ד יהב).

11.          בהסכם ההתקשרות שבין התובעת למנוח, בין היתר, מוסדר מעמד רישום החיובים השונים בגין השימוש בכרטיסי החיוב בספרי התובעת. בסעיף 15 בהסכם ההתקשרות נקבע כי התובעת תשלח אחת לחדש הודעה ובה פירוט העסקאות שנעשו באמצעות כרטיס החיוב וכי הרישומים בספרי התובעת ישמשו ראיה לכאורה לכל האמור בהם על פרטיהם.

לפי הרישומים מתוך ספריה של התובעת, כפי שפורטו בתצהיר עו"ד יהב, הסתכם חובו של המנוח בגין השימוש בכרטיסי החיוב עד לפטירתו בסך של 30,608 ש"ח, כאשר השימוש האחרון בכרטיס אשראי של המנוח נעשה ביום 18.11.09, שנים עשר יום טרם פטירת המנוח. רישומי התובעת אף מעידים על משלוח חודשי של דפי פירוט העסקאות למנוח.

12.          לטענת הנתבע, לא די בהצגת החוב מתוך ספרי התובעת ושומה היה עליה להציג ראיות לעצם ביצוע העסקאות, לפנייה לבתי העסק עצמם וכד'. טענה זו לא ניתן לקבל.