פסק-דין בתיק תא"מ 20564-11-09 - פסקדין

לפני תביעה כספית לפיצוי התובעים בגין נזקי מי ביוב, אשר הציפו את חלקת התובעים בחודש אוגוסט 2009.

1.         טענות התובעים

1.1       בהתאם למפורט בכתב התביעה וכן בתצהיר עדותו הראשית של התובע 1, בחודש אוגוסט 2009, בעת ביקורו של התובע 1 במקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 17565 (להלן - "החלקה"), אשר בבעלות אביו, התובע 2, ובעיבודו, ראה מי ביוב זורמים לחלקה, מציפים את הקרקע ואת היבולים שזרע.

1.2       ביום 24.8.09, לבקשת התובע 1, הגיעו לחלקה שמאי ואגרונום, ראו את הנזק שנגרם ממי הביוב, ובהתאם לחוות דעתם מיום 8.9.09 (אשר צורפה לכתב התביעה והוגשה כחוות דעת מומחה מטעמם של התובעים), העריכו את נזקי זרימת מי הביוב, לפי הפירוט כדלקמן:

                                    אומדן הפסד יבול - 11,392 ש"ח;

הפסד תפוקה מהשטח הריק בעונה בה ארעה ההצפה (להלן - "העונה הנוכחית") - 6,750 ש"ח;

הפסד תפוקה מהשטח כולו לעונה שלאחר העונה הנוכחית (להלן - "העונה הנוספת") - 13,500 ש"ח;

חריש והדברה - 2,000 ש"ח;

עלות חוות דעת השמאי - 1,750 ש"ח.

                        יצוין, כי בחוות הדעת (ובכתב התביעה) נפלו טעויות חישוב.

1.3       לטענת התובעים, האחריות לנזקיהם מוטלת על המועצה (הנתבעת 1), אשר בשטחה זרמו מי הביוב ואשר לא מנעה זרימתם לחלקה, למרות שידעה כי מי ביוב זורמים מעת לעת לחלקות תושבי המועצה, וכן על הנתבעת 2, אשר הוקמה למטרת טיפול במי הביוב ומניעת הזרמתם לחלקות התושבים בתחום המועצה.

2.         טענות הנתבעת 1

2.1       הנתבעת 1 מכחישה כל אחריות לנזקי התובעים, אף מכחישה נזקיהם, למרות שלא הביאה כל חוות דעת נגדית בעניין גובה הנזקים.

2.2       הנתבעת 1 תולה את האחריות כולה בנתבעת 2, אשר לטענתה אחראית לבדה על כל ענייני מי הביוב בשטחה. עוד לטענת הנתבעת 1, הנתבעת 2 התרשלה ומתרשלת בכך שהיא אינה מטפלת בהגדלת מתקן טיהור השפכים (להלן - "המט"ש"), אשר ממנו זרמו מי הביוב לחלקת התובעים.

3.         טענות הנתבעת 2

3.1       באופן הגון ואחראי, מקבלת על עצמה הנתבעת 2 אחריות לנזקי התובעים, הגם שגובה הנזקים הוכחש, אף הובאה חוות דעת נגדית מטעמה של הנתבעת 2.

3.2       הנתבעת 2 טענה, כי מאחר והיא הוקמה ע"י מספר מועצות (מקומיות ואזוריות), התנהלותה תלויה וכפופה להתנהלות אותן מועצות, בהן הנתבעת 1. יו"ר דירקטוריון הנתבעת 2 ברוב השנים מאז הקמתה, לא היה אלא ראש המועצה של הנתבעת 1 (ראה סע' 7 לתקנון ההתאגדות של הנתבעת 2, אשר צורף כנספח א' לתצהיר עדותו הראשית של מנהל מחלקת האחזקה בנתבעת 1) והנתבעת 1 היא בעלת מניות עיקרית בנתבעת 2 (ראה סיפת תזכיר ההתאגדות של הנתבעת 2, אשר צורף כנספח א' לתצהירי הנתבעת 1).

3.3       באופן ספציפי לגבי הנתבעת 1, טוענת הנתבעת 2, מלכתחילה נבנה המט"ש בגודל שאינו יכול לספק את צרכי הרשויות, מתוך כוונה כי בעתיד יוגדל, וכי העיכוב בהגדלתו נבעה מקשייה הכלכליים של הנתבעת 1, קשיים אשר מנעו ממנה מלגייס משאבים כספיים שנועדו להגדלת המט"ש לאופן בו יוכל לספק את צרכי תושבי האזור, עד שכנגד הנתבעת 1 הוצא בשנת 2010 צו לתיקון המעוות בהתאם להוראות סע' 20ז לחוק המים, התשי"ט-1959.

יצוין, כי הצו עצמו לא צורף ע"י הנתבעת 2 לעדויותיה, אף לא נטען בתצהירו של מר משיח, מנכ"ל הנתבעת 2, אלא עלה לראשונה בחקירתו בדיון מיום 30.4.12. יחד עם זאת, ב"כ הנתבעת 1 לא הכחיש את הדבר בדיון בו עלה (30.4.12) אף לא בדיון שהתקיים לאחר מכן ביום 17.6.12, אף לא בסיכומי הנתבעת 1 (בהם לא נטען דבר לגבי עניין זה).