פסק-דין בתיק תא"מ 19763-05-12 - פסקדין

רקע וטענות הצדדים

1. לפני תביעה שטרית בגין 3 שיקים משוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת א. בקר (יבוא ושיווק) בע"מ (להלן: א. בקר). זמני פרעון השיקים 12.2.12, 21.2.12, 28.2.12. כל אחד מהשיקים ע"ס 13,750 ש"ח.

2. התובעת עמית ליאם מסחר ואחזקות בע"מ (להלן: עמית ליאם), חברה שעיסוקה, בין היתר, בנכיון שיקים, ניכתה את שלושת השיקים נשוא התביעה למר אמיר בקר (קבלת נכיון מיום 24.10.11 צורפה כנספח 5 לתצהיר מר אלון חלפון, מנהל עמית ליאם). את השיק מיום 28.2.12 ניכתה עמית ליאם "נכיון משנה" אצל התובעת איי. טי. אם קפיטל בע"מ (להלן: איי. טי. טם) (קבלת נכיון מיום 24.10.11 צורפה כנספח 4 לתצהיר מנהל איי. טי. אם מר עמי מרום). בגב השיק האמור חתומה איי. טי. אם והיא התובעת בגינו. בגב שני השיקים הנוספים חתומה עמית ליאם והיא התובעת בגינם.

3. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר בה טענה כי השטרות גנובים. הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. מטעם עמית ליאם העיד מר אלון חלפון, מטעם איי. טי. אם. העיד מר עמי מרום. מטעם הנתבעת העיד מר אילון אוריאל. אף אחד מהצדדים לא הביא לעדות את מר אמיר בקר. הצדדים סיכמו בעל פה.

דיון והכרעה

4. לטובת התובעות עומדת חזקת התמורה וכן חזקת אחיזה כשורה.

בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות) נקבע:

" (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

(ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות".

בסעיף 29 לפקודת השטרות נקבע:

(א)   כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.

(ב)    כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

5. מהוראות אלה עולה כי חזקה לכאורה כי שהתובעות הינן אוחזות כשורה והנטל על הנתבעת לסתור חזקה זו. דהיינו, על הנתבעת, הטוענת כי השיקים גנובים, להוכיח טענה זו. ככל והנתבעת תוכיח טענתה בדבר גניבת השיקים, הנטל חוזר לתובעות להוכיח כי הן מחזיקות בשטרות בעד ערך ובתום לב.

6. לאחר ששמעתי את עדויות העדים, עיינתי בראיות שהוצגו ושמעתי את טענות הצדדים, הנני סבורה כי הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח טענתה כי השיקים גנובים. לפיכך, עומדת לתובעות חזקת האחיזה כשורה. עוד אני סבורה כי לא עלה בידי הנתבעת לסתור את חזקת האחיזה כשורה.

7.      כאמור, בתצהיר התומך בהתנגדות, טען מר אוריאל כי השיקים נגנבו ממשרדי הנתבעת, לפיכך לא בוצעה בהם מסירה כדין וכי בגין הגניבה הוגשה תלונה במשטרה " שחוקרת הענין" (סעיף 6 לתצהיר התומך בהתנגדות). מר אוריאל לא פרט בתצהירו מועד הגניבה, במי חושדת הנתבעת שגנב השיקים, מספר השיקים שנגנבו וכיוצ"ב פרטים רלוונטים שהדעת נותנת שיהיו בידיעת הנתבעת. עוד נטען בתצהיר כי הנתבעת לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים.

8. מר אוריאל העיד כי עפ"י נוהל עבודה של הנתבעת, הושארו פנקסי שיקים במשרד, כאשר חלק מהשיקים כתובים, לצורך תשלום לספקים (ע' 2 ש' 25-26 פרו' מיום 22.7.12). עוד נטען כי השיקים דנן הוכנו בגין סחורה שהיתה אמורה להתקבל מא. בקר (ע' 8 ש' 27-28 פרו' מיום 17.6.13). מר אוריאל אישר בחקירתו כי הוא שרשם השיקים וחתם עליהם (ע' 6 לחקירתו). דהיינו, השיקים הושארו ע"י הנתבעת במשרדיה כשהם שלמים ותקינים על מנת שיעשה בהם שימוש - תשלום לספקים, ובמקרה זה, א. בקר. כלומר, מדובר בשיקים שנועדו להיות סחירים. מי שחתם על השיק יכול היה לשמור עליו ולמנוע את גניבתו ונושא בסיכון שהשיק יגנב ואוחז כשורה שיקבל אותו יוכל להיפרע ממנו (ראו בעניין זה תא (מחוזי ת"א) 207805/02 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' משיח אייל (23.9.04) פורסם בנבו).

9. בחקירתו במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן, טען מר אוריאל כי הוא מניח שהשיקים נגנבו בסמוך לכתיבתם אך אינו זוכר מתי נכתבו (ע' 1 ש' 12-15). " היתה לנו גניבה לפני כמה חודשים, השיקים נעלמו. זה היה תוך כדי מעבר ממקום למקום שעברנו. כשראיתי שהשיק יורד בבנק, ידעתי שהשיק גנוב" (ע' 1 ש' 25-26). מר אוריאל אף העיד באשר למועד ביטול השיקים: " ראיתי את השיק, הוא ירד (בבנק). למחרת כשמפקידים את השיק ניתן לראות שהוא יורד מהחשבון. ראיתי אותו ידעתי שלא נתתי אותו. ביטלתי. ש. באותו יום ביטלת אותו? ת. כן. ש. בטוח? ת. כן" (ע' 2 ש' 1-6). מדברים אלה עולה כי רק כאשר השיק ירד בחשבון הבנק של הנתבעת (בחודש פברואר 2012) הבין מר אוריאל כי השיקים גנובים  ורק אז מסרה הנתבעת הוראה לבנק לבטל את השיקים.