פסק-דין בתיק תא"מ 19424-03-11 - פסקדין

תביעה כספית על סך 3201 ש"ח בגין נזקי רכוש לרכב התובעת, בתאונה מיום 29.4.07.

מטעם התובעת העידו גב'  טוריה מסאלחה שנהגה ברכב, וגיסתה של האחרונה, גב' פטימה מסאלחה שישבה מאחור יחד עם תינוקת.

מטעם הנתבעים העיד מי שנהג ברכב שבוטח על ידי נתבעת 2 - מר עומרי ראעד (אחיו של הנתבע 1 - להלן: " עומרי").

בכתב התביעה הגרסה היא שרכב התובעת עמד בעצירה מוחלטת ברמזור אדום בנצרת ואז פגע בו רכב הנתבעים מאחור. מגרסה זו משתמעת אחריות של מר ראעד עומרי, ואולם לאחר שנשמעו העדויות נחה דעתי כי דין התביעה להדחות.

עומרי העיד כי נסע בנתיבו ואז יצא רכב התובעת מחניה שליד חנות הבגדים באופן פתאומי ובלא איתות, וחסם נתיבו. עומרי ניסה לברוח לימין (שכן בצד שמאל יש מעקה) אך לא הצליח למנוע התאונה כליל, ופגע בחלק האחורי של רכב התובעת בפינת ימין אחורית ובצד שמאל קדמי של רכבו. לרכבו שלו לא נגרם כמעט נזק למעט שפשוף.

ראשית, אציין כי הנזק לרכב התובעת מתיישב עם גרסתו של עומרי. גם בתמונות ת/1 המנציחות הנזק ניתן להווכח שמדובר בפגיעת כיפוף קלה של צד ימין אחורי ברכב התובעת. חרף תהייתו של ב"כ התובעת בהחלט יכול ופגיעת מעיכה קלה כזו תתיישב עם פגיעת שפשוף גרידא לרכב הפוגע והדבר תלוי בזוית פגיעה, עובי פח, ושורה של פרמטרים, כאשר אין כאן "מתמטיקה מדויקת". לעומת זאת, אם לגרסת התביעה נשעה, ניתן היה לצפות לפגיעת חזית אחור לאורך הפגוש האחורי.

שנית, ואף למעלה מכך, התובעת בחקירתה הדגימה כיצד יצאה אכן מחניה בצידו הימני של הכביש ורצתה להשתלב בתנועה. לטענתה אמנם כן אותתה ועצרה ברמזור האדום, אך היא לא יכלה להשיב האם הספיקה להתיישר לפני הפגיעה, ואפילו לא האם חלפו שניות ספורות או כמה דקות מרגע שעצרה ועד לפגיעה. העדה מטעמה לא יכלה לשפוך כלל אור על נסיבות המקרה, שכן התעסקה עם התינוקת וכל שיכלה להעיד עליו היה ששמעה את חבטת ההתנגשות. הגיסה לא יכלה לציין אפילו האם בזמן ההתנגשות היה הרכב בו ישבה עדיין בזמן נסיעה או בעצירה.

התרשמותי היא שלאשורה גם גב' מסאלחה לא יכלה לשחזר האם סיימה ההשתלבות או לא והכף נוטה לכיון גרסת עומרי, שמדובר ביציאת פתאום של גב' מסאלחה מן החניה, בין אם היה איתות ובין אם לא היה איתות, בלא מתן זכות קדימה לרכבים חולפים בכביש, ובאופן שלא אפשר לעומרי להימנע מן התאונה.

בנסיבות אלה, האשם המלא לקרות התאונה רובץ לפתחה של גב' מסאלחה.

אני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות העד מטעמם (300 ש"ח) וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 1200 ש"ח. סכום ההוצאות שנפסק - לתשלום בתוך 30 יום.

ניתן היום,  ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: