פסק-דין בתיק תא"מ 18020-03-10

  1.         הנתבעת גב' מרינה קומיזרקו (להלן: "הנתבעת") רשמה את בתה ס' ללימודים אצל התובעת לשנת הלימודים 2008-2009. הנתבעת הפקידה בידי ציפי פקידת התובעת המחאות דחויות לצורך תשלום עבור שכר הלימוד. הנתבעת חתמה על טופס הנקרא: "כרטיס תלמיד" הכולל בתוכו גם תנאים, תקנות והצהרת תלמיד.

            הנתבעת שילמה דמי הרשמה.

2.         עם תחילת שנת הלימודים הודיעה ס' שאיננה רוצה להמשיך ללמוד בבית הספר של התובעת.

3.         הנתבעת הורתה על ביטולן של ההמחאות אשר לא נפרעו.

4.         ביום 3/12/09 הוגשו לביצוע 9 שטרות על סך 379 ש"ח כל אחד. ההמחאות היו לחודשים ינואר, פברואר, מרץ, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר 2009.

5.         הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר ועל פי החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, התיק הועבר לבית משפט השלום.

            עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת.

            טענות התובעת:

6.         מדובר בתביעה שטרית לאכוף על הנתבעת לפרוע את 9 ההמחאות על סך 379 ש"ח. על פי

            כרטיס התלמיד עליו חתמה הנתבעת, הרי משהודיע תלמיד על הפסקת הלימודים לאחר

            שהלימודים התחילו, אינו זכאי להחזר שכר לימוד כלשהו. התובעת מציינת שההמחאה

            הראשונה שניתנה לה שז"פ הינו ביום 15/10/08 נפרעה. עוד מציינת התובעת כי למרות שהיתה זכאית לא להחזיר את כל ההמחאות ואת כל שכר הלימוד, הרי הסכימה שהנתבעת תשלם רק 60 אחוז משכר הלימוד.

7.         היות ומדובר בתביעה שטרית, קיימת חזקה כי הנתבעת קיבלה תמורה בגין השיקים שמסרה ומשכך נטל הראייה מוטל עליה והיא לא הרימה את הנטל הזה. לפי דעתה של התובעת אין ספק כי היא סיפקה לנתבעת את שירותי הלימוד שהתחייבה, הנתבעת יכלה להמשיך וללמוד אצל התובעת אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן (אני מניחה כי אך טעות קולמוס היא המייחסת את אי המשך הלימודים לנתבעת ולא לבת ס***).

8.         ב"כ התובעת סבור כי הוכח במשפט שעדותה של הנתבעת אינה נכונה, ואמינותה התערערה כליל. בנוסף, הבת נתנה תצהיר אך היא לא נחקרה, היות והתצהיר זהה לתצהיר האם, ומכיוון שנתגלו סתירות בעדותה של האם הרי ברור שאותן סתירות נתגלו גם לגבי תצהירה של הבת. התובעת סבורה כי הנתבעת היא זו שהיתה אמורה לזמן את הפקידה "ציפי" על מנת לחזק את עדותה דהיינו כי "ציפי" הבטיחה לה כי היא תוכל להפסיק את הלימודים ולקבל בחזרה את ההמחאות וגם לאחר ביטול הלימודים ציפי הבטיחה שההמחאות תישלחנה בדואר. משלא הזמינה הנתבעת את ציפי, הרי חזקה כי אילו היתה מזמינה אותה  היתה מעידה כנגדה.

עוד נטען כי התובעת היא כי עדותה של הנתבעת לגבי שם המזכירה היא עדות כבושה שאין לקבלה ובנוסף לכך הרי מדובר בעדות בעל פה כנגד עדות בכתב.

9.         ב"כ התובעת מציין בסעיף 46 לסיכומים כי לגבי מתן הבטחה על ידי המזכירות, העיד מר פנחס מטעם התובעת כי המזכירות נשאלו ולא ידעו במה מדובר. נותר לציין כי ב"כ התובעת התנגד לכל עדות שמיעה, סברה וכו'.

10.        ב"כ התובעת טוען בסיכומיו כי הנתבעת חתמה על טופס הרשמה ב - 30/3/08 ולא ב - 1/9/08 כפי שטוענת הנתבעת וכי באותו יום שילמה הנתבעת את דמי ההרשמה בסך 100 ש"ח ואף הקבלה לעניין זה הומצאה לבית המשפט. לכן ברור והוכח כי זה היה המועד הנכון של רישום ס' ללימודים ובכך נסתרה באופן מהותי גרסתה של הנתבעת וברור כי מדובר בגרסה בלתי אמינה לחלוטין, ואין לקבל את גרסתה כי היא השתכנעה על ידי גב' ציפי לרשום את הבת ללימודים לקראת סוף חודש אוגוסט.

            טענות הנתבעת: