פסק-דין בתיק תא"מ 17971-10-11 - פסקדין

2.       הנתבע (להלן: "אייל") הגיש התנגדות מטעמו לביצוע השטר וטען בתמצית 3 טענות עיקריות -

                                             א.         השטר הוצא תחת ידו בכפיה, ולפיכך נפל פגם במסירתו;

                                             ב.         במסגרת עסקת היסוד נגרמו לתובע נזקים הנובעים בין היתר מביצוע העבודות על ידי התובעת באופן לקוי, מאי עמידה בזמנים ומהוצאות אחרות אשר הוצאו על ידו בקשר עם עסקת היסוד;

                                              ג.          השטר ניתן לבטחון בלבד.

לאחר שניתנה לאייל הרשות להתגונן נדרשו הצדדים להתאים כתבי טענותיהם לסדר דין מהיר, וכל אחד מן הצדדים גולל בפני ביהמ"ש את גירסתו הן בנוגע לנסיבות מסירת השטר והן בנוגע להסכמות הצדדים.

3.       נראה כי הצדדים אינם חלוקים בסוגיה אחת, והיא כי אייל רכש רכב מצד ג', לאחר תאונת דרכים. הרכב נרכש במצבו כפי שהוא, והוסכם בינו לבין צד ג' כי אייל ישלם לצד ג' את מלוא התמורה עבור הרכב, הרכב יתוקן, ועלות התיקון תמומן על ידי חברת הביטוח, כך שלמעשה "יזכה" אייל בפיצויים מחברת הביטוח עבור תיקון הרכב, שכן אלו יועברו אליו מידי צד ג', ובעקבות הסכמות אלו אייל העביר את הרכב למוסכה של אסרף, וזו ערכה ברכב את התיקונים הנדרשים.

4.       לשיטתו של אייל, הרכב הועבר למוסכה של אסרף לאחר שזו אישרה כי תערוך את התיקון ברכב בהתאם לקביעות השמאי אשר בחן זה מכבר את הרכב לאחר התאונה, ובעלות שנקבעה על ידו (20,000 ש"ח), והוסכם ביניהם כי לכשיתקבל תשלום מאת חברת הביטוח עבור נזקי התאונה, יועבר הסכום שיפסק בגין הנזק לרכב לאסרף, כתשלום עבור התיקונים. לטענתו של אייל, סוכם בין הצדדים באותו מעמד כי אסרף היא שתפעל לגביית הכספים מאת חברת הביטוח באמצעות עו"ד ושמאי מטעמה, וללא מעורבותו, ועל כן הסכים למסור את המכונית לתיקונה אצל אסרף.

בהקשר זה ביקש אייל להוסיף במסגרת תצהירו כי במועדים הרלוונטיים היה עסקו חדש ובשלבי הקמה ועל כן השקיע את כל מרצו וזמנו בביסוס העסק, ולא פנוי היה להתמודד מול חברת הביטוח. לפיכך לשיטתו, בחר לקבל את הצעתו של אבי, מנהלה של אסרף, ולתקן את הרכב במוסכה.

בנוסף טען אייל כי הרכב נרכש על ידו לצרכי עבודתו, ואסרף הבטיחה כי תסיים לבצע את כל התיקונים ברכב בתוך שבוע ימים, ואולם לבסוף, ולאחר טרטורים רבים השיבה אסרף את הרכב לידיו רק כעבור כחודשיים ואף אז לא סיימה את כל העבודות ורק לאחר כחודש ומחצה ממועד זה התקינה בו את החלקים האחרונים. לדבריו, בפרק זמן ארוך זה נאלץ להפסיד מספר ימי עבודה כדי להגיע אל המוסך של אסרף לשווא, נאלץ לשכור רכב חלופי, ואף ביקש לשכור מאסרף רכב אחר, על פי הצעתה, אלא שאף רכב זה, עבורו שילם בנפרד, לא הועמד לרשותו בשל תקלות שנפלו בו.

לדבריו, בתום התיקון דרשה אסרף סכום גבוה באופן משמעותי מזה עליו הוסכם מלכתחילה, וזאת בהסתמך על דו"ח שמאי אשר כלל לא אושר על ידי חברת הביטוח, ואשר לשיטתו אינו מוכר על ידה.

אייל מלין, נוסף על האמור מעלה, כי התיקונים אשר בוצעו על ידי אסרף בוצעו באופן רשלני וכי ערך הרכב ירד בשל אופן ביצוע התיקונים האמורים, והוא צריך לבצע בו תיקונים לתיקונים אשר בוצעו על ידי אסרף.

אשר לנסיבות מסירת השטר טען אייל כי השטר נמסר לידי אסרף רק לאחר שהרכב הושב לידיו, וזאת תחת הפעלת לחץ מצד מנהלה של אסרף, אבי, בטלפונים, גידופים ואיומים, ומתוך חשש. לדבריו, הבטיח לו אבי כי השטר לא ייפרע, והוא ישמש אמצעי בטחון בלבד לביצוע תשלום התמורה, ודרש ממנו לשלם בנפרד בשיק מזומן אך ורק עבור המע"מ באותו שלב, וכך עשה.

באשר לכספי הביטוח הוסיף אייל והבהיר כי לימים קיבל פיצוי מחברת הביטוח, הכולל בחובו פיצוי עבור ירידת ערך ופיצוי בגין נזק בעין לרכב. לדבריו, ביקש להעביד לידי אסרף את החלק בפיצוי המתייחס לנזק בעין, וזה עמד על סך של 17,325 ש"ח, בניכוי סך השווה ל- 5,293 ש"ח, הוא הסך אותו שילם לאסרף בנפרד עבור המע"מ, ואולם אסרף סירבה ועמדה על קבלת התשלום המלא.

5.       אסרף התייחסה לטענותיו של אייל וגירסתה שונה מעט מגירסתו.

לטענתה, הרכב הובא אל מוסכה על ידי אייל, אשר טען בפניה כי רכש את הרכב לאחר התאונה, כי צד ג', המוכר/ת הגיש/ה תביעתו/ה לחברת הביטוח, וכי את כספי הביטוח הוא אמור לקבל לידיו (לטענת אסרף הוצג בפניה צד ג' כאדם יחיד, ואולם מטענות ההגנה של אייל כאן הבינה כי מדובר בחברה בע"מ).

לדבריה, ביקש אייל לתקן את הרכב, והוסכם כי הרכב יתוקן בהתאם לדו"ח שמאי שייערך. לדבריה, מעולם לא הוסכם בינה לבין אייל כי היא אשר תפעל לגביית הסכומים מאת חברת הביטוח, וכאשר ביקש זאת - דחתה את בקשתו, והבהירה כי אין זה מעניינה אילו סכומים יגיעו מחברת הביטוח, וממילא עשויה חברת הביטוח לבצע הפחתות בסכומים שונים בשל נסיבות שונות שאינן מעניינה, ועל כן היא נוהגת לגבות עבור התיקונים שהיא מבצעת על פי דו"ח השמאי ובמנותק מקביעות חברות הביטוח.

לדבריה, הובהר על ידה כי ממילא אין היא יכולה להכנס בנעליו של אייל ולתבוע את חברת הביטוח, שכן אין עומדת לה זכות כזו על פי הדין, ואין בעל הזכות (מוכר הרכב או אייל בהתאמה) רשאי להמחות לה את זכויותיו לתבוע בגין נזקים שנגרמו לו.