פסק-דין בתיק תא"מ 17945-11-11 - פסקדין

1.         לפניי תביעה כספית על סך 61,022 ש"ח בגין נזקי רכוש שלטענת התובעת, הבעלים של רכב מסוג משאית מרצדס (להלן: "המשאית"), נגרמו לה בעטיה של נהיגה רשלנית של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "המבטחת").

            התביעה הוגשה בסדר דין מהיר וכמצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סד"א פסק הדין הינו תמציתי ודן בעיקרי טענות הצדדים בלבד.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן וכעולה מעדות נהג המשאית, הרי שביום 17.7.2011 ביקש נהג המשאית להיכנס לעיר קריית גת והחל מאט נסיעתו עקב עומס תנועה, כאשר לפתע רכב הנהוג על ידי הנתבע לא בלם, פגע בחלק האחורי של המשאית והדף אותה לעבר רכב מסוג פסאט (להלן: "הפסאט").

לשיטת התובעת, נגרמו למשאית נזקים, כתוצאה מהתאונה, בחלק האחורי והקדמי בסך של 38,682 ש"ח. עוד מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בעלות שכר טרחת השמאי, ירידת ערך, גרר וארבעה ימי עמידה שעה שהמשאית תוקנה במוסך.

3.         הנתבעים, בכתב ההגנה, מודים בכך שרכב הנתבע פגע בחלק האחורי של המשאית. אולם, לטענתם, תחילה פגעה המשאית ברכב הפסאט תוך שהם מוסיפים וטוענים שמבחינה פיזיקאלית לא ייתכן שרכב פרטי, בו נהג הנתבע, יהדוף את המשאית לעבר הפסאט.

הנתבעים הודו בדיונים שהתקיימו בחבותם בגין הנזקים שנגרמו לחלק האחורי של המשאית, הגם שעל אף הודאה זו, לא שילמו את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. משכך, המחלוקת סביבה נסוב הדיון, הייתה האם יש לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לחלקה הקדמי של המשאית.

4.         נהג המשאית העיד כי בלם את המשאית והרכב הנהוג על ידי הנתבע פגע בו מאחור, והדף אותו לעבר הפסאט (עמוד 2, שורות 11-13). יודגש כי עדות נהג המשאית עומדת בסתירה לנטען בכתב התביעה המתוקן (סעיף 4). כאמור, נהג המשאית העיד שבלם בלימה מלאה ואזי ארעה הפגיעה על ידי הנתבע ואילו בסעיף 4 לכתב התביעה המתוקן נטען כי המשאית בלמה ואזי ארעה הפגיעה על ידי רכב הנתבע שאף הדף את המשאית קדימה.

5.         כלומר, די בטעם זה, של שינוי חזית ואי הוכחת הנטען בכתב התביעה, כדי לדחות את עמדת התובעת. אולם, בכך לא סגי, ודין טענות התובעת לעניין אחריות הנתבעים לנזקי המשאית בחלקה הקדמי אף להידחות מטעמים נוספים כפי שיפורט בהמשך.

6.         קשה להלום טענה לפיה רכב פרטי בו נהג הנתבע, יהדוף משאית, גם אם לא כבדה, לעבר רכב אחר. אם מבוקש להוכיח טענה מעין זו, הרי שדומה שראוי לצרף חוות דעת מומחה שהדבר אפשרי מבחינה פיזיקאלית.

לא זו אף זו, אין חולק שהמשאית פגעה ברכב הפסאט שעמד לפניה. אולם, ראה זה פלא, לרכב הפסאט לא נגרמו כלל נזקים. ראו לעניין זה נספח ב' לכתב התביעה, שם אישרה נהגת הפסאט " והרכב שלי, הפסאט, לא נפגע". ויודגש, נהגת הפסאט לא הובאה למתן עדות והנטל להוכחת התביעה רובץ על התובעת.

7.         טענות התובעת שהנזק לחלק הקדמי של המשאית נגרם אך ורק עקב תאונה זו, שכן המדובר במשאית חדשה והנזק נושא אופי כזה שהמשאית לא יכולה הייתה לנסוע לאחר שנגרם, הועלו בשלב הסיכומים, ללא ראשית ראיה. כלומר, לא באה לפני בימ"ש כל הוכחה שהמדובר במשאית חדשה ואף לא הובאו ראיות לפיהן הנזק לחלק הקדמי של המשאית הוא כזה שלא ניתן היה לנסוע עם המשאית עד לתיקונה.

חיזוק לעמדה זו אנו יכולים למצוא בכך שהנזק, על פי חוות דעת שמאי התובעת, לחלק הקדמי עולה על הנזק שנגרם לחלק האחורי של המשאית.

8.         משהודו הנתבעים בחבותם בנזקי החלק האחורי של המשאית ולא כפרו בחוות דעת השמאי אשר אף לא זומן לחקירה, ניתן בזאת פסק דין המורה לנתבעים, ביחד ולחוד,  לשלם לתובעת את עלות הנזקים לחלק האחורי של המשאית בסך של 18,016.32 ש"ח.

באשר לעלות העמדת המשאית לתיקון, הרי שזו שהתה במוסך ארבעה ימים, ורואה חשבון התובעת הגיש אישור לפיו יום עמידה של משאית מגיע לכדי 2,758 ש"ח. דין טענות הנתבעים לפיהן היה על התובעת לשכור משאית חלופית לתקופת הביניים להידחות שכן המדובר בתקופה קצרה שמועדה לא היה ברור מלכתחילה.

אולם, אין לחייב את הנתבעים במלוא תקופת ימי העמידה, שכן ברי שחלק מתקופת העמידה יש לייחס לתיקון הנזקים שנגרמו לחלקה הקדמי של המשאית. בנסיבות אלה ראוי לייחס שני ימי עמידה בגין תיקון הנזקים לחלק האחורי של המשאית. אשר על כן ישלמו הנתבעים לתובעת בגין ראש נזק זה סך של 5,516 ש"ח.

עוד ישלמו הנתבעים לתובעת את שכר טרחת השמאי בסך 2,610 ש"ח, את הוצאות הגרר בסך 1,450 ש"ח. באשר לירידת ערך המשאית, הרי שעל סמך חוות דעת השמאי הועמד שווי ירידת הערך על סך 5,640 ש"ח ובנסיבות אלה ראוי יהיה לייחס מחצית משווי ירידת הערך בגין הנזקים לחלק האחורי. על כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 2,820 ש"ח בגין ראש נזק זה.

9.         המורם מן המקובץ הוא כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של  30,412 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה, דהיינו 17.7.2011 ועד התשלום בפועל.  כמו כן ישלמו הנתבעים את אגרת בימ"ש ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח.

ניתן היום,  י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: