פסק-דין בתיק תא"מ 171241-09 - פסקדין

פתח דבר

פסק דין זה עוסק בתובענה שהגישה רשות מקומית כנגד בעלת נכס - על פי רישומי הרשות המקומית לתשלום  חיוב ארנונה על נכס בבעלות הנתבעת, אשר לטענתה  לא ידעה על קיומו.

1.     בפני תובענה כספית, בסדר דין מהיר על סך 49,321 ש"ח שהוגשה ביום 5 יולי 2009 על ידי עיריית רמת גן (להלן: " התובעת") כנגד אלירם חברה לבנין בע"מ (ח.פ 510542855) (להלן: " הנתבעת") בגין חוב ארנונה, על נכס בבעלותה.

2.     מר יגאל קרני, הינו מנהל הנתבעת (ולהלן: " מנהל הנתבעת") והינו הבעלים של חברת יגאל קרני בע"מ המחזיקה בבעלות במניות  הנתבעת.

טענות התובעת

3.     בכתב תביעתה המתוקן, ובהתאם לפנקסי התובעת טענה התובעת  כי הנתבעת החזיקה בנכס בתחום שיפוטה של התובעת, ברחוב באר אורה 3 הידוע בפנקסי התובעת כמספר פיזי 3091003013000 (להלן: " הנכס").

4.     הנתבעת, - בעלת הנכס, ורשומה ככזו בפנקס הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב. (נספח א' לכתב התביעה המתוקן).

5.     מוצאת לנכון להדגיש בהקשר זה כי בכתב התביעה לא נרשם כחלק מעילת התביעה בהתייחס לאילו מקרקעין על פי תיאורם כגוש/חלקה/תת חלקה הוגשה התביעה. כל זאת למרות דרישת תקנה 82 לתקנות סד"א לאמור :

" 82. * (א)     בתובענה שבמקרקעין יכיל כתב התביעה תיאור המקרקעין כדי אפשרות לזהותם וככל האפשר — לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או במפה, ..."

6.     התובעת פטרה עצמה בכך שצירפה נסח רישום המתייחס  לגוש 6182 חלקה 445 . מעיון בו עולה כי הנתבעת היא הבעלים של חלקה משנה 1 בקומת עמודים בשטח של 21 מ"ר.

7.      לא למותר להדגיש כי התובעת לא התייחסה גם לתיאור המקרקעין בכתובת בבאר אורה 5 רמת גן ושמא גם המבנה בכתובת זו תיאורו זהה.

8.     לשיטת התובעת , על פי פנקסי התובעת, המהווים ראייה לכאורה לנכונות תוכנם,  חייבת הנתבעת, לתובעת חובות ארנונה סופיים בגין הנכס בסך כולל של 371,595 ש"ח נכון לסוף שנת 2008 (להלן: " סכום החוב").

9.     לאור העובדה כי סכום החוב הנומינלי התיישן בחלקו למועד הגשת התביעה הועמד  סכום התביעה על סך 49,321 ש"ח נכון ליום 12 נובמבר 2008 (להלן: " סכום התביעה").

10.            סכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומית (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם 1980.

11.            לטענת התובעת לא הגישה הנתבעת כל השגה או ערר על חיובה לתשלום ארנונה בגין הנכס כאמור ולפיכך הפכו שומות אלו לחלוטות. כן לא הוגשה כל השגה גם לאחר הגשת התביעה.

12.            לטענת התובעת  כל הנכסים בשטח שיפוטה מזוהים במערכת הגבייה העירונית באמצעות מספר זיהוי, אליו מצטרפים נתונים נוספים ושונים המהווים את פרטי הנכס השונים כגון גודלו של הנכס, סיווגו, מספר הגוש והחלקה של הנכס, שם המשלם ומספר מזהה של המשלם, שם בעל הנכס ומספר מזהה של בעל הנכס וגם כתובת הנכס. לדידה, אין כתובת הנכס מהווה נקודת ציון בלעדית ואין בלתה.

13.            לטענת בא כח התובעת , החוב הרשום בפנקסי התובעת מתייחס לנכס אשר מזוהה לאו דווקא אך ורק בהתאם לכתובתו הרשומה. אלא שקיימים פרמטרים נוספים, כגון שם המשלם ומספר זהותו, גודל הנכס, מיקומו בהתאם לגוש/חלקה/תת חלקה וכו', שיש בהם כדי  להצביע על הנכס נשוא החוב.

אדגיש כי טענה זו , אינה עולה בקנה אחד עם כתב התביעה שמייחס לנתבעת חוב  ארנונה לתשלום בהסתמך על ספרי העירייה כמי שמחזיקה "בנכס ברחוב באר אורה 3 הידוע בפנקסי התובעת כמספר פיזי  3091003013000"

טענות הנתבעים